ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- תפילות יום הכיפורים
חז"ל הוסיפו ביוה"כ תפילה נוספת נעילה, תלמוד ירושלמי (ונציה) מסכת תענית פרק ד דף סז טור ג /ה"א: "ומניין לנעילה אמר רבי לוי גם כי תרבו תפילה אינני שומע מיכן שכל המרבה בתפילה נענה. רבי חייה בשם רבי יוחנן רבי שמעון בן חלפותה בשם רבי מאיר והיה כי הרבתה להתפלל מיכן שכל המרבה להתפלל נענה".
חנה הרבתה להתפלל ובכל שנה הופיעה תפילה, מדוע לא התקבלה תפילתה עד אותה שנה. כי באותה שנה היא הרבתה באיכות התפילה בעוצמתיות. באותה שנה בעלה אמר לה (שמואל א פרק א פסוק ח): לָ֣מֶה תִבְכִּ֗י וְלָ֙מֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְלִ֔י וְלָ֖מֶה יֵרַ֣ע לְבָבֵ֑ךְ הֲל֤וֹא אָֽנֹכִי֙ ט֣וֹב לָ֔ךְ מֵעֲשָׂרָ֖ה בָּנִֽים", ועלי הכהן חושב אותה לשכורה, אם כן אין לה להישען אלא על אביה שבשמים, ולכן התפילה שלה היתה כל כך עוצמתית והתקבלה.
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לד עמוד א: תנו רבנן: מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני רבי אליעזר והיה מאריך יותר מדאי. אמרו לו תלמידיו: רבינו, כמה ארכן הוא זה! - אמר להם: כלום מאריך יותר ממשה רבינו? דכתיב ביה: את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה וגו'. שוב מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני רבי אליעזר והיה מקצר יותר מדאי. אמרו לו תלמידיו: כמה קצרן הוא זה! אמר להם: כלום מקצר יותר ממשה רבינו? דכתיב: אל נא רפא נא לה.
לפעמים תפילה קצרה אבל עוצמתית פועלת יותר מריבוי תפילה.
והשעה היא שעת הכושר!
עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘ לְעֵ֪ת מְ֫צֹ֥א תהלים פרק לב פסוק ו ומפרש אבן עזרא "לעת מצוא - כדרך דרשו ה' בהמצאו ובקשת משם את ה' אלהיך ומצאת או כאשר ימצא לבבו מפונה ממחשבות ופנוי מעסקיו וצרכיו אז יתפלל". מחשבות שהן כשטף מים רבים ...
והאם יש עת מצוא גדולה משעה זו עת נעילה.
לעת מצוא כזאת של שעת נעילה מתפלל החסיד מייחל ומחכה כל השנה שיגיע זמן כזה, ראיתי שהרב הנזיר העיד על רבו הראי"ה קוק זצ"ל, שכל השנה היה מתגעגע ליום הכפורים, מדגרת החסיד היא לחכות ולצפות למפגש עם הקב"ה המתרחש ביום הכפורים ובשיאו בשעת נעילה.
כל זמן נעילה ארון הקודש פתוח, מפני שאז שעת שיא המפגש עם הקב"ה. ובסוף התפילה אומרים "ה' הוא הא-להים" שבע פעמים, המסמל חיבור גמור עם הוי"ה ב"ה, ויחוד שם הוי"ה עם שם א-להים. וזו היא שעת טהרה מעין כמוה, וזמן המסוגל לקבול תפילות.
תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק א הלכה א: "וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה אין השטן מקטרג באותו היום... א"ר אמי כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא והרתיק על פתחו של מלך יצא לידע מה הוא מבקש ומצאו שהפליג".
וְנִסְלַ֗ח לְכָל־עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֑ם כִּ֥י לְכָל־הָעָ֖ם בִּשְׁגָגָֽה: (במדבר (פרשת שלח) פרק טו פסוק כו) משה רבינו מבקש בדרך הרחמים שהקב"ה יראה את חטאתם כשוגג. ש"אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות", והנה ביום הקדוש כאשר אנו עומדים נוכח ה', ובפרט בשעת נעילה, אולם מתי מתברר לאדם שזה היה רוח שטות.
חז"ל אומרים: (ויקרא רבה (מרגליות) פרשת בהר פרשה לד): "אילו היה אהרן יודע שהק' כותב עליו וגם הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו (שמות ד, יד), בתופים ובמחולות היה יוצא לקראתו. אילו היה יודע בועז שהק' כותב עליו ויצבט לה קלי (רות ב, יד), עגלות פטומות היה מביא ומאכילה". וזאת לא מגאוה, אלא שאז היו משיגים מעלת מעשה הטוב שעשו והיו משתדלים בו יותר.
וצריך לנצור את הרגש הזה ולא לאבדו. ראיתי פירוש של הרבי מרופשיץ שפירש נעילה שזו עת לנעול את רגשות הקודש בתוך לבנו כמו ארון שנועלים אותו לשמור חפצי ערך שלא יאבדו ויגנבו...
והעצה היא מיד אחרי יום כפור ללכת מחיל אל חיל במצוות ומעשים טובים להכין סוכה ושאר הכנות לחג, וע"י כך אנו טומנים את כל הרגשות שלנו בחפץ המצווה ועל זה נאמר "אל תעירו ואל תעוררו את האהבה עד שתחפץ". מפרש הרמב"ן עד שתכניסו את האהבה בתוך חפץ מצווה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













