ישיבה בית המדרש
לא ילבש גבר שמלת אשה
מקצת הדינים על איסור לבישת כלי גבר ואישה.
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
"לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹקֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה".
אסור לאיש ללבוש אפילו מלבוש אחד של אשה, וכן אסור לאשה ללבוש אפילו מלבוש אחד של איש. ולא רק מלבושים אסורים, אלא אפילו כל תכשיט וכל תיקון נוי ויופי המיוחד לאשה לפי מנהג המקום אסור לאיש שיתקשט ויתיפה בו. וכן כל מה שמיוחד לאיש, אסור לאשה.
תחפושת - יש מקילין בפורים ללבוש בגדי נשים לגברים ולהיפך, ואין נוהגין כן (ועיין למש"ב סי תרצ"ז ס"ק ל' שהזהירו להרחיק מזה משם כנה"ג ושל"ה, ועיין לכה"ח שם ס"ק ס').
העברת שיער בית השחי - כתוב בשו"ע (יו"ד סי' קפ"ב סעי' א'):
"המעביר שער בית השחי ובית הערוה, אפילו במספרים כעין תער, היו מכין אותו מכת מרדות. בד"א במקום שאין מעבירין אותו אלא נשים, כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים אבל במקום שמעבירין אותו גם האנשים, אם העביר אין מכין אותו".
ועוד כתוב בשו"ע (שם סעי' ד'):
"מי שיש לו חטטין בבית השחי ובבית הערוה ומצטער מצד השיער, מותר להעבירו".
כובע רחב שוליים - שנועד להגנה מפני השמש, מותר לאיש ללובשו, כי אין כוונת הלובש לחבוש כובע כמו של נשים אלא כוונתו להגן מחום השמש.
ויש לזכור שבשבת, הן לאיש והן לאשה, אין לחבוש כובע ששוליו רחבים טפח (8 ס"מ. ועיין לשו"ע או"ח סי' ש"א סעי' מ' ולחונים עליו).
מטריה - אסור לאיש להשתמש במטריה הניכרת בצבעה כמיוחדת לנשים, וכן להיפך. אבל אם בימות הגשמים הלכה האשה עם בעלה ברחוב, ושכחה את המטריה שלה, מותר לה להכנס מתחת למטריה של בעלה, ואין בזה משום "לא יהיה כלי גבר על אשה", וכן להיפך.
ענידת טבעת לצורך לקיחתה לתיקון - אם הטבעת של אשתו זקוקה לתיקון, מותר לו לענוד אותה על אצבעו שלא תאבד ולקחתה לצורף, כיון שענידתה היא דבר זמני.
המלקט שערה לבנה מתוך שחורות -
"אסור (לאיש) ללקט אפילו שיער אחד לבן מתוך השחורות משום לא ילבש גבר שמלת אשה" (שו"ע שם סעי' ו').
ידוע המעשה באדם אחד שהיו לו שתי נשים, אחת צעירה ואחת זקנה. צעירה מלקטת לו את השערות הלבנות, והזקנה מלקטת לו את השחורות נמצא קרח מכאן ומכאן.
צביעת שערו -
"וכן אסור לאיש לצבוע (שערות לבנות שיהיו) שחורות, אפילו שערה אחת" (שו"ע שם).
יש בחורים ששיער ראשם לבן באופן תורשתי, או מחמת שנפלה עליהם בהלה גדולה מאוד שגרמה לשערותיהם להתלבן כליל, ויש להם קשיים בשידוכין - ואלה יעשו שאלת חכם כדת מה לעשות.
עגילים - יש אנשים העונדים עגילים לאוזניהם (והגדילו לעשות אלה המניחים שורה של כמה עגילים לאורך האוזן ל"ע), ויש בזה איסור דאורייתא של "לא ילבש".
הסתכלות במראה - ועוד כתב בשו"ע (שם): "וכן אסור לאיש להסתכל במראה" (ועיין לעיל סי' קנ"ו).
ומובא בשו"ע יו"ד סי' קנ"ו סעי' ב':
"אסור לאיש להסתכל במראה משום לא ילבש גבר, אלא אם כן משום רפואה כגון שחושש בעיניו או שמספר עצמו או אם מסתפר מן העובד כוכבים בינו לבינו. וכדי לראות אדם חשוב מותר לראות במראה".
ועל זה הוסיף הרמ"א:
אם זה במקום שדרך האנשים לראות במראה מותר, עכ"ל.
כלומר, אם כוונתו כדי שלא יראה מגונה, כגון: לראות למשל אם הצווארון או העניבה במקומם, מותר להסתכל במראה. אבל אם כוונתו להתייפות כדרך הנשים - אסור.
המסתפר אצל הגוי
ישראל המסתפר אצל הגוי, רשאי להביט במראה, כדי להשגיח שהגוי לא יהרוג אותו. וכבר ראינו כמה עובדים גויים שהרגו את בעל הבית היהודי.
וכתוב (בראשית כה, ט):
"ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה".
ולכאורה, כיצד יצחק נכנס לפני ישמעאל לתוך המערה, והרי היה צריך לחשוש שמא ישמעאל יהרגנו? אלא אומרים חז"ל:
"מכאן שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו".
דע מה שתשיב
הרה"ג זוין זצ"ל מספר: פעם אחת בא הקיסר לעיר, ועשו לכבודו תהלוכה מפוארת. המושל הגוי, שהיה ידוע ברשעותו, ביקש מהכומר והשיך שילכו בראש התהלוכה, ואילו את הרב היהודי העמיד בסוף התהלוכה. כשראה זאת הקיסר, הוא פנה לרב ואמר לו: האם אינך נפגע מכך?
אמר לו הרב: לא איני נפגע כלל, שהרי ידוע שאבא ההולך עם ילדיו בדרך, תמיד דואג שילדיו יהיו לפניו כדי שישגיח עליהם, ולא ילכו מאחוריו. ואותו דבר כאן, הדת המוסלמית וגם הדת הנוצרית גנבו את כל דבריהם מהיהודים, והם הילדים של היהדות ולכן הם נמצאים לפני כדי שאשגיח עליהם.
ופעם אחת הלך הקיסר בדרך עם הכומר הרשע. הכומר היה מלעיט את הקיסר בארס לשונו החלקלקה על רשעותם של היהודים, ועד כמה הם חסרי דרך ארץ. התפלא הקיסר, ואמר לו שהיהודים הם נתינים נאמנים והם מנומסים. אמר לו הכומר, תזמין למחר את הרב ותראה שדברי נכונים. הזמין הקיסר את הרב, וטיילו שלושתם בדרך. זרק הכומר מטבע אחד על הרצפה, וכשהגיעו למקום נפילת המטבע, התכופף הרב והרים את המטבע. צהל הכומר ברשעות ואמר לקיסר: הינך רואה שהיהודים חסרי דרך ארץ, תראה את מה שעושה הרב בשעה שהוא מדבר עמך, הרי זה בזיון לקיסר. שאל הקיסר את הרב: מדוע עשית זאת? אמר לו הרב, אדוני הקיסר ירום הודו, הרי במטבע טבוע חותם פניך ואני חסתי על כבודך, ולא רציתי שעוברי דרך ידרכו על חותם פניך ברגלם, על כן הרמתי את המטבע. שמח הקיסר עד מאד, ופני הכומר הפכו כשולי הקדרה.
ואומר הרב בעל הבא"ח, מעשה באדם אחד שונא ישראל שבא למלך ואמר לו: הייתי בעיר אחת שיש בה כל טוב, רק אין שם יהודי ואין שם חמור. אמר לו היהודי: בא נלך שנינו לעיר זו והכל יבא על מקומו בשלום.
ומובא במדרש, שפעם אחת בא רבי יהושע בן חנניה לפני הקיסר, ובא רשע אחד והתחיל לדבר ברמזים והראה את כף ידו פתוחה, ורבי יהושע ענה לו על ידי הרמת ידו קמוצה. אמר לו הקיסר: מה הוא שאל ומה ענית. א"ל רבי יהושע: הוא רמז שעם ישראל מפוזרים כמו כף יד שפתוחה, ואני אמרתי לו שאנו מאוחדים.
ומובא בגמרא שאמר רבי יהושע בן חנניה מימי לא נצחני אדם חוץ מאשה תינוק ותינוקת (עיין עירובין דף נ"ג ע"ב), ובעל הבא"ח האריך בדברי המוסר הנלמדים מגמרא זו (עיין לבא"ח פרשת נצבים).
לא יהיה כלי גבר על אשה
כתוב בשו"ע (שם סעי' ה'):
"לא תעדה אשה עדי האיש, כגון שתשים בראשה מצנפת או כובע או תלבש שריון וכיוצא בו (ממלבושי האיש לפי מנהג המקום ההוא)".
מכנסיים - אסור לאשה ללבוש מכנסיים, כי הוא בגד המיוחד לאיש, והלובשת מכנסיים עוברת על איסור דאורייתא. אך ללבוש מכנסיים שבשוליהן ישנה רקמה, ומעליהם שמלה ארוכה, כמו שנהגו ללבוש נשות תימן הידועות בצניעותן - מותר.
הקב"ה הועיד לכל אדם את תפקידו המיוחד לו, את מנהגיו, את בגדיו, ואין לאחד לנסות להדמות לשני כלל ועיקר. מעשה באדם שעבד כמנקה רחובות שהיה מנהגו לברך ברכת "שלא עשני אשה" בקול רם. יום אחד שמעה אותו אשת הרב מברך בקול רם, וחלשה דעתה. היא פנתה לבעלה ואמרה לו: וכי אותו פועל ניקיון חשוב יותר ממני? אמר לה הרב בנועם, שאותו אדם לא התכוון אליה אלא לאשתו שלו...
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א ממשבר התעוררות אל אמונה גדולה
אורות התחיה - פסקה ז'
השיעור עוסק בהתעוררות הלאומית ובתהליך שיבת ציון מתוך כתבי הרב קוק, ומסביר כיצד המשבר הרוחני המתלווה אליה הוא שלב מעבר בונה. דרך התבוננות מעמיקה והרחבת הדעת, עם ישראל נקרא להתעלות מעל אמונה מצומצמת ומפוחדת לעבר עבודת השם שלמה, אמיצה וגדולה בארצו.

שם משמואל על הפרשה יעקב אבינו ושעבוד ארבע מלכויות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ו)
השיעור עוסק במשנתו של בעל ה"שם משמואל" המבארת את חלום סולם יעקב ואת משמעות הברית שנכרתה עמו, שבמסגרתה קיבל יעקב על עצמו ועל זרעו את תפקיד בירור הטוב ותיקון העולם מתוך שעבוד ארבע המלכויות. דרך הקבלה למדרשים ולספר הזוהר, המרצה מסביר כיצד ההתמודדות של ישראל בגלות – ובפרט צרותיו של יעקב בבית לבן כדוגמה מוקדמת לגלות בבל – מהווה תהליך הכרחי של הפרדת הטוב מהרע וזיקוק הקדושה עד לגאולה השלמה

ויצא יעקב אבינו: בין שמיים לארץ
פרשת ויצא
השיעור עוסק בדמותו הייחודית של יעקב אבינו המשלב בין עולמות הרוח והתורה העליונים לבין עשייה ארצית, כישרון מעשי והתמודדות עם קשיי הגלות. דרך התבוננות בחלום הסולם ובנישואיו לרחל ולאה, מוסבר כיצד שילוב זה מניח את היסודות לבניין עם ישראל ומהווה דגם להתמודדות של האומה לאורך הדורות.

שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ג)
השיעור עוסק בחששו של יעקב אבינו מפני אחיו עשו ומפני הכישוף והטומאה שבבית לבן הארמי. על פי פירוש ה"שם משמואל", ההתמדה והשקיעה המוחלטת בלימוד התורה בבית המדרש של שם ועבר הן אלו שהעניקו ליעקב הגנה רוחנית והתעלות מעל כוחות הטבע והכישוף.

שמונה פרקים לרמב"ם דרך האמצע וחטא אדם הראשון
שיעור 8
השיעור עוסק במשנתו של הרמב"ם לגבי דרך האמצע ובפער שבין "המושכלות" (אמת ושקר אובייקטיביים) לבין "המפורסמות" (טוב ורע יחסיים ומוסריים) בעקבות חטא עץ הדעת. דרך ניתוח פרשת בראשית ומגילת אסתר, מוסבר כיצד החטא יצר את ההבחנה הסובייקטיבית ואת התודעה המוסרית בעולם האנושי.

תורה ומדע חירות אמיתית: בין שיעבוד לצמיחה
השיעור עוסק בהגדרת מושג החירות, ובוחן את ההבדל בין חופש פיזי חיצוני לבין חירות פנימית ותבונית המשחררת את האדם מדחפים, מהתמכרויות וממגבלות החומר. דרך משנתם של הכוזרי, המהר"ל והרב קוק, מוסבר כי חירות אמיתית אינה מתמצה בניתוק מוחלט מהעבר, אלא בבחירה חופשית להתחבר לתורה ולצמוח מתוך המהות הפנימית של האדם

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מידת ההשתוות והכבוד הרוחני האמיתי
טהרת הנפש והמידות י"ז - י"ח
השיעור עוסק בהתמודדות עם מידת הגאווה והזלזול באחרים, שלעיתים צומחים דווקא מתוך תחושת גדלות ועלייה רוחנית, וצורך לזכך אותם באמצעות תשובה וענווה. בהמשך נבחנת מידת ההשתוות כדרגה עליונה שבה האדם אינו מושפע משבח או מגנאי חיצוני, וזוכה לכבוד רוחני אמיתי הנובע מערכה הפנימי של התורה והנשמה.

יסודות הש"ס כללי ספקות בהלכות השבת אבידה
השיעור עוסק ביישום כללי הספקות ההלכתיים (כגון "ספק דאורייתא לחומרא", "ספק ממון לקולא", חזקה ורוב) בהקשר של מצוות השבת אבידה. במהלך הדיון נבחנת השאלה העקרונית והמחלוקת בין הראשונים (הרא"ש מול הרמב"ם) האם מצוות השבת אבידה מוגדרת כדין איסור והיתר או כדין ממונות, וכיצד הגדרה זו מכריעה במקרים של ספק בבעלות או בייאוש.

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

ויצא מסע הנשמה: תפילה, תורה ושליחות
פרשת ויצא
השיעור מתחקה אחר מסעו של יעקב אבינו מבאר שבע לחרן כמשל לירידתה של כל נשמה לעולם הזה ולשליחותה לבנות את "בית ישראל". דרך סיפור חלום יעקב והמפגש עם "המקום", מוסבר כיצד ההתעצמות בתפילה ובלימוד התורה מעניקה לאדם כוח רוחני להפוך את המציאות החומרית למשכן להשראת השכינה.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית










