ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
- ספריה
- דרשות לימים הנוראים
- אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא זצ"ל
"סבוני גם סבבוני", שמא נמצא עדיין סדק כקופו של מחט, שמא ישנו עדיין קו אור דק של הצלה. הסיבוב נעשה צר עוד יותר, עוד יותר מתהדק המעגל, עוד יותר מקפידות הגזירות, עוד לא עתלית כמחנה הסגר, זה יותר מדי טוב, והיה המחנה בקפריסין. שם בצריפים לוהטים, רחוקים ומרוחקים מאחים שיכולים לעודד. אבל גם זה עוד לא מספק והנה בא הסיבוב השלישי - "סבוני כדבורים", עוד יותר מדי קרובה קפריסין לא"י, עוד יותר מדי חזקה בקרבם הרוח - יש צורך לעקוץ, יש צורך להקים זמזום יותר חזק, ללכלך, להשמיץ, להרעיש ולעקוץ. מכיון שזה "כל גויים", מול חזית אחידה זו אין לנו הצלה, אלא בחזית האחידה שלנו.
ובאמרנו את זה, ובחושנו את זה, הרינו גם מרגישים מה צריכים אנו את אותו הבטחון המופלא נחלת ישראל מדורי דורות את ה"בשם ה' כי אמילם", אשר רק במדה זאת, שנהיה חדורים מבטחון זה, לא יפגעו בנו לא ידכדכו את נפשנו, ונוכל להגיע לזמן של "דעכו כאש קוצים". בראש חודש, בהתחדש החודש אחרי אשר הגיע לדרגת החדלון, נולד מחדש, ו"עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה", ויודעים להתלכד ב"שלום עליכם" בריקוד נגד הלבנה - "דוד מלך ישראל חי וקיים!"
אכן, אין בטחון זה נקנה באמירה בעלמא, לא באמירה ערטילאית "לא נכנע" נוחלים את הנצחון. הבטחון היהודי המופלא אינו אלא תוצאה מדרך החיים המופלאה.
יום זה שאנו עומדים בו הוא התחלה לחודש שהוא מצוין בשני דברים אופיניים רק לו - בתקיעת שופר בכל בוקר, באמירת מזמור ה' אורי.
תקיעת שופר זאת אין לה החגיגיות אשר בראש השנה, בה היא מרמזת למלכות, תקיעת שופר זו אינה משולבת אף בתוך התפלה, אלא מעין סיום, מעין צידה לדרך ליום המעשה, ליחסי שכנים, ליחסי חברים, מעין סימן אזעקה לביקורת עצמית, להתעוררות עצמית. להזכיר כי הנה עוד שנה משנות חלוף חולפת ואיננה, כי אורח האדם בארץ, אורח נטה ללון. וכי יש לדאוג במשהו לעולם יציב בתוך עולם חולף, כי היום לעשותם, ומחר לקבל שכרם.
ויחד עם אותה התקיעה שעשויה כאילו להחריד, לזעזע, להוציא מידי שווי המשקל אשר כבר כ"כ התרגלנו אליו במשך השנה, בא מזמור העידוד של "ה' אורי". לכאורה, דבר והיפוכו, למעשה האחד כתולדה מהשני. כאן גנוז הכח היהודי, ב"זאת" אני בוטח, בזאת התורה, באלה המצוות. אם הננו מרגיזים את עצמנו, אם אנו שוברים במו ידינו את השריון העצמי אשר הקימונו לנו על תאות בנות חלוף, על מאויים בני רגע, על תרמית עצמית ורמאות אחרים, אם תובעים אנו מעצמנו את השלמות, אם איננו מסתפקים באמת לחצאין, אם הננו דורשים את חישול הרצון של "אחת שאלתי, אותה אבקש", הרי במדה זאת שאנו מצליחים בזה, אנו רוכשים לעצמנו את החסות האלקית, את ה"אגורה באהליך עולמים" - שני עולמים (ברכות לא, ב). "בזאת אני בוטח", בזאת התורה, את זה לא יגזלו מאתנו. מכאן לא יגרשו אותנו. "ואותו תראון" ובמקום שהיראה הגדולה ישנה, שם אין מקום ליראות קטנות, כמאמר החכם בחובות הלבבות. "ממי אירא... ממי אפחד", ירעשו, יגעשו יסובו יסובבו, ירעשו כדבורים ואף אם עקץ יעקצו, נתלכד סביב לזאת התורה, נבטח במעוזה, נחסה בצלה, וסופו של דבר כאשר "בשם ה' כי אמילם", "ידעכו כאש קוצים", ונזכה לראות בישועת ישראל. או"א.
(מכת"י)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
