ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
- מדורים
- רביבים
אלא שלא מצינו שחכמים חייבו לקנות תא זכוכית, ולכן הרוצה - רשאי להדליק את הנרות בתוך הבית. ואם ידליק את נרותיו בחלון הפונה לרשות הרבים, יהדר בפרסום הנס כמו המדליק בפתח הבית, אלא שלא יזכה בהידור של הקפת הנכנס לבית במצוות (פניני הלכה זמנים יג, ב).
פתח הבית או חלון הבית?
שאלה: כאשר יש לאדם תא זכוכית והוא יכול להדליק בפתח ביתו מבחוץ, סמוך לפתח, אלא שמקום הפתח אינו נראה מהרחוב, ולעומת זאת אם ידליק על אדן החלון, העוברים ושבים יראו אותו - היכן עדיף שידליק נרות?
תשובה: נחלקו בזה הפוסקים. יש אומרים שההדלקה בצד שמאל של הפתח עדיפה, כי זה המקום העדיף להדלקה לפי חכמים, ובכך האדם מוקף במצוות - מזוזה מימינו ונרות חנוכה משמאלו. ויש אומרים שעדיף להדליק בחלון, כי עיקר הסיבה שקבעו להדליק בפתח הבית היא משום פרסום הנס, ואם בחלון יתפרסם הנס יותר, עדיף כך. למעשה נראה שאף שלמדליק בפתח יש מעלה, מהודר יותר להדליק בחלון. וכן כאשר הפתח פתוח לחדר מדרגות, עדיף להדליק בחלון הנראה לעוברים ושבים ברחוב או בבית שממול.
כאשר כמה מבני המשפחה מדליקים, כמנהג אשכנז, ידליק אחד בפתח הבית והשני על אדן החלון (פניני הלכה יג, ב).
כאשר ההדלקה בחדר המדרגות מפריעה לשכנים
שאלה: אדם שרוצה להדר ולהדליק סמוך לפתח שפתוח לחדר המדרגות, ויש בבניין שכנים נוכרים או יהודים שהנרות מפריעים להם, מפני העשן שלהם או שהם מפריעים למעבר - האם צריך להתחשב בהם?
תשובה: אם החוק או תקנות הבניין באותו מקום עומדים לצד המבקשים שלא ידליק בחדר המדרגות - אסור לו להדליק בחדר המדרגות, אלא יקיים את מצוות ההדלקה בתוך ביתו ,כמו שרבים מישראל נוהגים. ואם החוק והתקנות מאפשרים לו להדליק בחדר המדרגות - אף שיש הידור מסוים בהדלקה בחדר המדרגות, נראה שמהודר יותר להתחשב בשכנים ולהדליק בתוך ביתו. ואם יש לו חלון שפונה לרחוב - קל וחומר שעדיף שידליק בחלון ביתו. אומנם אם בקשת השכנים היא קנטרנית, אזי כל זמן שהחוק עומד לצידו, אינו צריך להתחשב בשכניו הקנטרנים.
הנרות
כל הנרות כשרים לנרות חנוכה, ובלבד שיוכלו לדלוק לפחות חצי שעה. ואם אנשים רבים רואים מהרחוב את הנרות, עדיף להניח נרות שידלקו שעות רבות, כדי להרבות בפרסום הנס.
הנרות שמדליקים בערב שבת צריכים לדלוק לפחות כשעה ורבע, שכן מדליקים אותם לפני כניסת השבת, אך צריך שימשיכו לדלוק לפחות חצי שעה אחר צאת הכוכבים.
לכתחילה יש לבחור נר שאורו יפה ביותר, כדי לפרסם את הנס. לכן רבים בוחרים להדליק נר שעווה או פרפין, שאורם יפה במיוחד. ויש אומרים שעדיף להדליק בשמן זית, שאורו יפה והוא מזכיר את נס החנוכה שנעשה בשמן זית (פניני הלכה יב, 6).
נורות חשמל
מוסכם על דעת רובם המכריע של הפוסקים שאין יוצאים ידי חובת נר חנוכה בנורות חשמל. אומנם לעניין נר שבת, לדעת הרבה פוסקים אפשר לצאת בנורות חשמל, אולם בנרות שבת עיקר המגמה להוסיף אור, ואילו בנרות חנוכה הכוונה להזכיר את הנס שאירע במנורת המקדש, ולכן צריך שהנרות יהיו כדוגמת הנרות שבמנורת המקדש (פניני הלכה יב, ח).
האם למנהג הספרדים ילדים רשאים להדליק נרות?
מנהג הספרדים שרק גדול הבית מדליק נרות חנוכה, ואם הילדים משתוקקים להדליק גם הם חנוכייה, מותר להם להדליק נרות בלא ברכה. ומי שילדיו רוצים מאוד לברך, או שהוא רוצה מאוד שגם הם יברכו - יכול לסמוך על הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל שהתיר לילדים עד גיל בר־מצווה להדליק נרות בברכה.
ואם גם לאחר מכן ירצו להדליק נרות בברכה, ואביהם מסכים לכך, יוכלו לסמוך על הרב שלום משאש זצ"ל, ויכוונו שלא לצאת בהדלקת אביהם, וידליקו בברכה (ילקוט שמש או"ח קצב).
הדלקת נרות במסיבות ואירועי ציבור
רבים נוהגים להדר בפרסום הנס ולהדליק חנוכייה בכל מקום שמתאספים בו אנשים, כגון בחתונה, בר־מצווה, בת־מצווה, וכן כאשר מתאספים למסיבת חנוכה או לשמיעת הרצאה. אומנם נחלקו אחרוני זמננו אם אפשר לברך על הדלקתם. למעשה, הרוצה לסמוך על הסוברים שאפשר להדליק בברכה רשאי. וכן ראוי לנהוג לכתחילה כאשר יש שם אנשים שאינם מדקדקים במצוות. ואזי עדיף לכבד חילוני בהדלקת הנרות, שעל ידי כך יהיה ניכר שהמצוות שייכות לכל ישראל, דתיים וחילונים כאחד (פניני הלכה יב, טו, 18).
האם לקצר בעבודה כדי להדליק נרות בצאת הכוכבים?
שאלה: אדם שרגיל לחזור בשעה שבע בערב מעבודתו, האם צריך לקצר בעבודתו כדי להדליק נרות בצאת הכוכבים, בשעה חמש?
תשובה: אם אפשר, ראוי להתאמץ כדי לחזור מוקדם ולהדליק נרות בצאת הכוכבים. אבל אם הדבר יגרום להפסד או אי־נוחות משמעותיים, אפשר שידליק אחר הזמן שהוא רגיל לחזור מעבודתו.
וזאת משום שלכתחילה יש להדליק בזמן שאמרו חכמים (שבת כא, ב) - "משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק", והכוונה לפי רוב הפוסקים, להדליק נרות בצאת הכוכבים (בשעה חמש), למשך כחצי שעה, שעד אז עוד היו אנשים רגילים לחזור מעבודתם לביתם, והיו רואים את הנרות, ובכך היה מתפרסם הנס. ובשעת הדחק הדליקו נרות גם לאחר מכן בברכה.
כיום, גם בלא שעת הדחק, כדי למנוע הפסד או אי־נוחות משמעותיים, מותר לדחות את הדלקת הנרות עד שעת החזרה מהעבודה. כי לשם פרסום הנס הורו חכמים להדליק נרות בחצי השעה הסמוכה לצאת הכוכבים, שכן באותה שעה כבר החל להחשיך והנרות היו ניכרים, ומאידך המאחרים לחזור לביתם עדיין הלכו ברחובות, אבל מאוחר יותר, בלא תאורת רחוב, כבר לא הלכו ברחובות. אולם היום, כשיש לנו תאורה חשמלית ותאורת רחוב, ממשיכים לעבוד אחר שמחשיך, לכן הנס מתפרסם באותה מידה גם כמה שעות אחר כך. לפיכך, בשעת הצורך אפשר לדחות את הדלקת הנרות לשעת החזרה מהעבודה.
אומנם צריך להשתדל להקדים עד כמה שאפשר את הדלקת הנרות, ולכל המאוחר עד השעה תשע, כי עד אז גם המאחרים רגילים לחזור לביתם מעבודתם. ובשעת הדחק אפשר להדליק גם לאחר השעה תשע, תוך השתדלות להקדים את ההדלקה עד כמה שאפשר, לזמן שאנשים עדיין רגילים להיות ערים. ואם לא הצליחו להדליק עד אז, בדיעבד אפשר להדליק כל הלילה, אבל אפשר לברך רק בתנאי שיהיה לפחות עוד אדם אחד בבית או ברחוב שיראה את הנרות (פניני הלכה זמנים יג, ח, 12).
האם להמתין לבן זוג שמאחר לחזור?
שאלה: כיצד ראוי לנהוג כאשר אחד מבני הזוג אינו יכול לחזור מהעבודה בצאת הכוכבים, האם עדיף שבן זוגו ידליק נרות בצאת הכוכבים, או שעדיף שימתין לו עד שיחזור?
לכאורה על פי שורת ההלכה, עדיף שבן הזוג שנמצא בבית ידליק נרות בצאת הכוכבים, ויפטור בזה את בן זוגו. אולם בפועל, ברוב המקרים עדיף להמתין עד לחזרת בן הזוג. שכן אם בן הזוג המאחר לא ישמע את ברכות הנרות במקום אחר יש להמתין לו. וגם אם הוא יכול לשמוע את הברכות במקום אחר, כאשר יש חשש שהוא ייפגע מכך שמקיימים את המצווה בלעדיו, או כשיש חשש שהקשר שלו למצווה ייפגע, יש להמתין עד שיחזור.
ואם ירצו, יוכלו לסכם שבן הזוג שנמצא בבית ידליק נרות בזמן בברכה, וכשהמאחר יחזור, אף הוא ידליק נרות בברכה (פניני הלכה יב, ד, 2).
האם להמתין לבנים ולבנות, למנהג הספרדים והאשכנזים?
למנהג הספרדים, שלפיו רק אחד מבני המשפחה מדליק נרות עבור כל בני הבית, על פי אותם השיקולים שלפיהם ממתינים לבן הזוג - ממתינים גם לכל אחד מבני המשפחה.
אומנם אם המאחר יגיע לאחר תשע בערב, עדיף שלא להמתין לו ולהדליק לפני כן. והמאחר צריך להקפיד להשתתף בהדלקת נרות ולשמוע את הברכות במקום שבו הוא נמצא. ואם אינו יכול, ואין מדובר באירוע חד־פעמי, מוטב שינהג כמנהג אשכנז, ויכוון שלא לצאת בהדלקת המשפחה, וכשיגיע הביתה ידליק נרות בעצמו בברכה.
לפי מנהג אשכנז, כיוון שכל אחד מדליק לעצמו, אין ממתינים לבן או לבת המאחרים, וכאשר הם יגיעו, ידליקו נרות לעצמם בברכה.
המוזמנים להדלקת נרות לסבא
שאלה: באופן קבוע באחד מערבי החנוכה אנחנו רגילים לנסוע אל הסבא להדלקת נרות, ולאחר מכן אנחנו סועדים שם. האם אפשר לצאת ידי חובה בהדלקת הסבא או שעלינו להדליק נרות בביתנו?
תשובה: לדעת רבים מהפוסקים יש להדליק נרות בבית שבו ישנים באותו לילה, ולכן אינכם יוצאים ידי חובה בהדלקה שבבית הסבא (ראו פניני הלכה שם יג, ט). לפיכך, נכון שאחד מכם ידליק נרות בביתכם בצאת הכוכבים, ולאחר מכן תיסעו לסבא, וכשתגיעו ידליק הסבא את הנרות ברוב הדר ובנוכחות כל המשפחה, ולאחר מכן תשבו לסעודה.
שלא לאכול עד הדלקת נרות
המאחרים להדליק נרות אחר צאת הכוכבים צריכים להקפיד שלא לאכול אכילת קבע או מזונות בשיעור כביצה או לשתות משקה אלכוהולי עד שידליקו נרות (פניני הלכה שם יב, יג).
מתוך העיתון ב'שבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
