^ 1.אמנם מצוות מילה וגיד הנשה נזכרו כבר בספר בראשית, אבל אינן מחייבות אותנו עד שנאמרו לנו מפי משה רבינו, ומצווה שלא נשנתה לאחר מתן תורה נאמרה רק לישראל, וכאילו נאמרה לאחר מתן תורה.
^ 2.דוגמא נוספת לדבר בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף ג עמוד א: "דאיכא משמרות ברקיע ואיכא משמרות בארעא, דתניא: רבי אליעזר אומר: שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי, שנאמר: ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו, וסימן לדבר: משמרה ראשונה - חמור נוער, שניה - כלבים צועקים, שלישית - תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה". הרי לנו שיש סימנים בארץ הרומזים למשמרות של מלאכים בשמים.
^ 3.אבן עזרא (פ' בראשית) הקשה דלמא מ"ש שני מאורות הגדולים, היינו ביחס לכוכבים, שהם [- נראים] לנו יותר גדולים מכל שאר צבא השמים. וביאר הגר"א מוילנא ז"ל (- המאור הגדול פ' בראשית) שהראי' של הגמרא הוא ממה שנאמר את "שני" המאורות הגדולים, וכל מקום שנאמר לשון זה "שני" ולא "שתים" דרשו חז"ל שיהיו שווים, כמו לגבי שעיר לה' ושעיר לעזאזל (יומא ס"ב ע"ב) ועוד דוכתי, וזה הי' קשה לר"ש בן פזי, איך אמר ויעש אלוקים את "שני" מאורות הגדולים, הלא אינם שווים בגודלם, לכן תירץ שבאמת בתחילה היו שווים, ורק אח"כ הקטין את הלבנה.
^ 4.בספר דקדוקי סופרים במס' חולין שם בהגהות (אות פ') מצא בכתב יד שלא נזכר שמואל הקטן, כיון שלא נאמר עליו הקטן. חידושי אגדות מהרש"א כתב, דהוא שמואל הקטן בעובדא דפ"ק דסנהדרין (י"א א), והוא שם תנא. בספר דבר בעתו ח"א (דפוס ווילנא תרל"ג) כתב, דאינו מתקבל על הלב דלסדר שמואל התנא קודם לדוד מלכנו, והנה הגם שמובן דלרש"י לא הי' כתיב הגירסא שמואל הקטן כלל, דאל"כ לא הוה קמשמט את עצמו מלפרושי מאן הוא. ובספר דברי שאול מהג"ר יוסף שאול נתנזון זצ"ל כתב: יעקב הקטן שהוא המובחר שבאבות ושמואל הי' המובחר שבנביאים, מלבד משה רבינו שלא נחשב בכלל הנביאים שהוא על גביהם, ודוד המובחר שבמלכים, משמע שהוא סובר דלא כהמהרש"א דשמואל הוא שם תנא. ובספר דבר בעתו הנ"ל מסיים: לולי קמסתפינא הייתי מגיה דצ"ל שאול הקטן דנאמר אליו, אם קטן אתה בעיניך, ראש שבטי ישראל אתה (שמואל א' ט"ז - י"ז) והוא פלא עכ"ד.
^ 5.פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים דף טו עמוד א: "א"ר יוחנן כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקדוש ברוך הוא שם אתה מוצא ענותנותו. דבר זה בתורה דכתיב כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים האל הגדול הגבור והנורא. וכתיב בתריה עושה משפט יתום ואלמנה. שנוי בנביאים דכתיב (ישעיה נז) כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח. משולש בכתובים דכתיב (תהלים סח) סולו לרוכב בערבות ביה שמו. וכתיב בתריה אבי יתומים ודיין אלמנות וגו'".
^ 6.עיין תענית יב עמוד א
^ 7.תלמוד בבלי מסכת תענית דף כח עמוד ב: "רב איקלע לבבל, חזינהו דקא קרו הלילא בריש ירחא. סבר לאפסוקינהו. כיון דחזא דקא מדלגי דלוגי, אמר שמע מינה מנהג אבותיהם בידיהם".
^ 8.שאגת אריה מוכיח שיש מצוות ושמחת בחגך בראש השנה ויום הכפורים, ואחד הראיות שדוחים אבלות.
^ 9.באמרי אמת (ראש השנה תרצ"ב): במשנה (ראש השנה ל"ב ע"ב) העובר לפני התיבה ביום טוב של ר"ה, השני מתקיע, ובשעת ההלל הראשון מקריא את ההלל. אאז"ל (השפת אמת) הקשה הלא בר"ה אין הלל, כדאמרו מלאכי השרת כו', ומדקתני שעת ההלל, משמע שר"ה היא שעת הלל, דאל"כ הי' צריך לכתוב בפירוש - דביו"ט אחר, הראשון מקריא את ההלל. ואמר שנראה מזה שלעתיד לבא נאמר את ההלל בראש השנה, שכל הטעם שאין אומרים הלל בר"ה, הוא מפני שספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו, ולעתיד יהי' תיקון השלם עכד"ק.
^ 10.לכאורה דורשים מהפסוק שיש שמחה בשבת ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא עז: "וביום שמחתכם אלו שבתות ר' נתן אומר אלו תמידים: ובמועדיכם אלו שלש רגלים: ובראשי חדשיכם כמשמעו", ואין אומרים הלל, מפני שזו שיש שמחה בלא הלל .
^ 11.רש"י מסכת מגילה דף כב עמוד ב: ראשי חדשים - אין בו ביטול מלאכה כל כך, שאין הנשים עושות מלאכה בהן, והכי נמי אמרינן במסכת ראש השנה (כג, א) גבי משואות: משום ביטול מלאכה לעם שני ימים, ושמעתי מפי מורי הזקן זכרונו לברכה שניתנה להם מצוה זו בשביל שלא פירקו נזמיהן בעגל (תוספות - ואני מצאתי בפרק מ"ה דברייתא דרבי אליעזר: שמעו הנשים ולא רצו ליתן נזמיהן לבעליהן, אלא אמרו להן: אתם רוצים לעשות פסל ומסכה שאין בו כח להציל, ונתן הקדוש ברוך הוא שכרן של נשים בעולם הזה, שיהו משמרות ראשי חדשים יותר מן האנשים, ולעולם הבא הן עתידות להתחדש כמו ראשי חדשים, שנאמר תתחדש כנשר נעורייכי, עד כאן), ומקרא מסייעו, דכתיב אשר נסתרת שם ביום המעשה (שמואל א כ) ותרגם יונתן: ביומא דחולא, והתם נמי גבי ראש חדש קאי, דקאמר ליה מחר חודש, וקרי ליה לערב ראש חדש יום המעשה אלמא: ראש חדש לאו יום המעשה הוא.