ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- רפואה ושמירת הנפש
תשובה:
סמלי עבודה זרה בבנין:
במשנה (עבודה זרה מד:):
"שאל פרוקלוס בן פלוספוס את ר"ג בעכו, שהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי, אמר ליה, כתוב בתורתכם: לא ידבק בידך מאומה מן החרם, מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי? אמר לו: אין משיבין במרחץ. וכשיצא, אמר לו: אני לא באתי בגבולה, היא באה בגבולי, אין אומרים: נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי, אלא אומר: נעשה אפרודיטי נוי למרחץ".
המשנה מלמדת שמקום שלא נבנה עבור נוי העבודה זרה, אלא שהעבודה זרה משמשת ל"נויו", אין איסור להכנס אליו. וכך נפסק בשו"ע (יו"ד,קמ"ב,י"ד):
"מרחץ שיש בה עבודת כוכבים, מותר לרחוץ בה, לא מפני שהיא נעשית לשם נוי ולא לעבדה, שנאמר: אלהיהם (דברים יב, ב), בזמן שנוהגים בה מנהג אלהות ולא בזמן שמבזים אותה, כגון זו שהיא עומדת על הביב והכל משתינים בפניה. ואם היה דרך עבודתה בכך, אסור".
הש"ך (ס"ק ל"א), מבאר את דברי השו"ע שצריך לגרוס את המילה "ועוד" לפני המילה 'שנאמר', והיינו שיש שני היתרים א. שהע"ז נעשית לנוי אין איסור ב. אף בנעשית לעבדה אם מבזים אותה הדבר מותר.
לכן אף שיש בבית היולדות סמלי ופסלי ע"ז אין איסור להיכנס בו.
מיילדת גויה:
במשנה (עבודה זרה כ"ו.):"אבל עובדת כוכבים מילדת בת ישראל", בגמרא הובאה מחלוקת תנאים בנושא :
"ועובדת כוכבים לא תיילד את בת ישראל - מפני שחשודין על שפיכות דמים, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: עובדת כוכבים מילדת את בת ישראל בזמן שאחרות עומדות על גבה, אבל לא בינה לבינה".
אם כן לדברי חכמים (שהלכה כמותם), מותר לגויה לילד בת ישראל רק כאשר עומדים על גבה יהודים אחרים אשר מוודאים שלא תזיק את הוולד, משום שהגויים חשודים על פיקוח נפש.
וכך נפסק בשולחן ערוך (קנ"ד,א): "עובדת כוכבים לא תיילד לישראלית בינה לבינה, ואפילו אם היא מומחית".
הט"ז (א') מבאר שצריך שני תנאים להיתר: א. שיש יהודים אחרים עם המיילדת ב. הלידה נעשית בבית ישראל. לכאורה על פי זה לא ניתן ללדת עם מיילדת נוכריה בית חולים של גויים.
אולם הפתחי תשובה (א'), הביא אתת דברי שו"ת בית יעקב שאמנם מיילדת נוכריה אפילו מומחית חוששים מפניה, אך זה דווקא כאשר מומחית רק למיילדות על כן יש לחוש שמרע נפשה, אך אם היא מומחית אף לדברים אחרים, הרי זו בכלל "מילדת חכמה" שלא מרע נפשה כשם שרופא גוי לא חוששים להתרפא על ידו כיון שלא מרע נפשיה (כמבואר בשו"ע יו"ד קנ"ה,א).
בנשמת אברהם (יו"ד קנ"ד,א) הביא מדברי הגרש"ז אוירבך להקל בבית חולים ציבורי: "נראה שבית חולים ציבורי, כיון שדואג וחרד לשם טוב וגם יש פקוח של הרבה אנשים, מסתבר דלא מרעי נפשייהו(מזיקים את שמם, מ.ב.צ)".
האם נכון ללדת בבית חולים נוכרי:
עד עתה בררנו את עיקר הדין שהדבר מותר מהדין ללדת בבית חולים נוכרי ועל ידי מיילדת נוכריה, אולם כעת אנו רוצים לדון האם הדבר נכון.
אמרו חז"ל (שבת י"ב:) ששכינה מראשותיו של חולה, כיון שהקב"ה מסייע וסועד לחולה, וכן הקב"ה נמצא עם מי שנמצא בקושי שנאמר "את שפל ואת דכא אשכון "( גמ' שם, ספר החיים ב,ח).
כמו כן למדנו שיש השגחה מיוחדת על הלידה מכח ציווי ד' על פריה ורביה, וצריך האדם לשקול האם במקום זה שיש בו עבודה זרה, הוא המקום המתאים לקבל ברכת ד' זו והשראת השכינה המסייעת לחולה, ואמנם אין דנים אפשר משאי אפשר, היינו שאם אין אפשרות אחרת יש ללדת במקום זה וד' הטוב יסייע, אך כאשר יש אפשרות אחרת יש לשקול האם נכון ללדת במקום טומאת עבודה זרה.
מקור נוסף להשראת שכינה בזמן הלידה מוזכר בשם משמואל (תזריע תרע"ד) שכתב:
"וכבוד קדושת אבי אדמו"ר זצללה"ה, פירש דבריו שהוא כעין טעם זוהר הקדוש בטומאת מת, מפני שכחות הטומאה משתוקקין לדבוק במקום שהיתה בו קדושה, והכא נמי מפני זה גופא שהיה שורה ענין אלקי, היינו מפתח של חיה, שאיננו נמסר ביד השליח אלא הקב"ה בעצמו הוא הפותח, ואח"כ כשנסתלק ענין אלקי זה שורים לעומתו כחות הטומאה, עכ"ד".
ולסיום אביא מדברי בעל משנה הלכות (יב,לט):
ולפי עניות דעתי פשוט דאין ליכנס בבית כזה ואפילו אין זה בית ע"ז ממש, אלא שיש שם עבודה זרה, ובאבות דרבי נתן (פ"ח ה"ח) כשם שהצדיקים הראשונים היו חסידים כך בהמתן היו חסידות, אמרו גמליו של אברהם אבינו לא נכנסו לבית שיש בו עבודת כוכבים שנאמר (בראשית כ"ד) 'ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים', ואנכי פניתי הבית- מתרפים מעבודת אלילים, 'ומקום לגמלים'- מלמד שלא נכנסו לבית לבן הארמי עד שפינה כל העבודת כוכבים מפניהם, עיין שם. ומעתה אפילו בהמתן של צדיקים לא נכנסו למקום שיש ע"ז וכ"ש ללכת בכל יום לקאלעדזש שלהם לבחור בן תורה שיש שם ע"ז שומר נפשו ירחק מהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
