ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- רפואה ושמירת הנפש
תשובה:
סמלי עבודה זרה בבנין:
במשנה (עבודה זרה מד:):
"שאל פרוקלוס בן פלוספוס את ר"ג בעכו, שהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי, אמר ליה, כתוב בתורתכם: לא ידבק בידך מאומה מן החרם, מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי? אמר לו: אין משיבין במרחץ. וכשיצא, אמר לו: אני לא באתי בגבולה, היא באה בגבולי, אין אומרים: נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי, אלא אומר: נעשה אפרודיטי נוי למרחץ".
המשנה מלמדת שמקום שלא נבנה עבור נוי העבודה זרה, אלא שהעבודה זרה משמשת ל"נויו", אין איסור להכנס אליו. וכך נפסק בשו"ע (יו"ד,קמ"ב,י"ד):
"מרחץ שיש בה עבודת כוכבים, מותר לרחוץ בה, לא מפני שהיא נעשית לשם נוי ולא לעבדה, שנאמר: אלהיהם (דברים יב, ב), בזמן שנוהגים בה מנהג אלהות ולא בזמן שמבזים אותה, כגון זו שהיא עומדת על הביב והכל משתינים בפניה. ואם היה דרך עבודתה בכך, אסור".
הש"ך (ס"ק ל"א), מבאר את דברי השו"ע שצריך לגרוס את המילה "ועוד" לפני המילה 'שנאמר', והיינו שיש שני היתרים א. שהע"ז נעשית לנוי אין איסור ב. אף בנעשית לעבדה אם מבזים אותה הדבר מותר.
לכן אף שיש בבית היולדות סמלי ופסלי ע"ז אין איסור להיכנס בו.
מיילדת גויה:
במשנה (עבודה זרה כ"ו.):"אבל עובדת כוכבים מילדת בת ישראל", בגמרא הובאה מחלוקת תנאים בנושא :
"ועובדת כוכבים לא תיילד את בת ישראל - מפני שחשודין על שפיכות דמים, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: עובדת כוכבים מילדת את בת ישראל בזמן שאחרות עומדות על גבה, אבל לא בינה לבינה".
אם כן לדברי חכמים (שהלכה כמותם), מותר לגויה לילד בת ישראל רק כאשר עומדים על גבה יהודים אחרים אשר מוודאים שלא תזיק את הוולד, משום שהגויים חשודים על פיקוח נפש.
וכך נפסק בשולחן ערוך (קנ"ד,א): "עובדת כוכבים לא תיילד לישראלית בינה לבינה, ואפילו אם היא מומחית".
הט"ז (א') מבאר שצריך שני תנאים להיתר: א. שיש יהודים אחרים עם המיילדת ב. הלידה נעשית בבית ישראל. לכאורה על פי זה לא ניתן ללדת עם מיילדת נוכריה בית חולים של גויים.
אולם הפתחי תשובה (א'), הביא אתת דברי שו"ת בית יעקב שאמנם מיילדת נוכריה אפילו מומחית חוששים מפניה, אך זה דווקא כאשר מומחית רק למיילדות על כן יש לחוש שמרע נפשה, אך אם היא מומחית אף לדברים אחרים, הרי זו בכלל "מילדת חכמה" שלא מרע נפשה כשם שרופא גוי לא חוששים להתרפא על ידו כיון שלא מרע נפשיה (כמבואר בשו"ע יו"ד קנ"ה,א).
בנשמת אברהם (יו"ד קנ"ד,א) הביא מדברי הגרש"ז אוירבך להקל בבית חולים ציבורי: "נראה שבית חולים ציבורי, כיון שדואג וחרד לשם טוב וגם יש פקוח של הרבה אנשים, מסתבר דלא מרעי נפשייהו(מזיקים את שמם, מ.ב.צ)".
האם נכון ללדת בבית חולים נוכרי:
עד עתה בררנו את עיקר הדין שהדבר מותר מהדין ללדת בבית חולים נוכרי ועל ידי מיילדת נוכריה, אולם כעת אנו רוצים לדון האם הדבר נכון.
אמרו חז"ל (שבת י"ב:) ששכינה מראשותיו של חולה, כיון שהקב"ה מסייע וסועד לחולה, וכן הקב"ה נמצא עם מי שנמצא בקושי שנאמר "את שפל ואת דכא אשכון "( גמ' שם, ספר החיים ב,ח).
כמו כן למדנו שיש השגחה מיוחדת על הלידה מכח ציווי ד' על פריה ורביה, וצריך האדם לשקול האם במקום זה שיש בו עבודה זרה, הוא המקום המתאים לקבל ברכת ד' זו והשראת השכינה המסייעת לחולה, ואמנם אין דנים אפשר משאי אפשר, היינו שאם אין אפשרות אחרת יש ללדת במקום זה וד' הטוב יסייע, אך כאשר יש אפשרות אחרת יש לשקול האם נכון ללדת במקום טומאת עבודה זרה.
מקור נוסף להשראת שכינה בזמן הלידה מוזכר בשם משמואל (תזריע תרע"ד) שכתב:
"וכבוד קדושת אבי אדמו"ר זצללה"ה, פירש דבריו שהוא כעין טעם זוהר הקדוש בטומאת מת, מפני שכחות הטומאה משתוקקין לדבוק במקום שהיתה בו קדושה, והכא נמי מפני זה גופא שהיה שורה ענין אלקי, היינו מפתח של חיה, שאיננו נמסר ביד השליח אלא הקב"ה בעצמו הוא הפותח, ואח"כ כשנסתלק ענין אלקי זה שורים לעומתו כחות הטומאה, עכ"ד".
ולסיום אביא מדברי בעל משנה הלכות (יב,לט):
ולפי עניות דעתי פשוט דאין ליכנס בבית כזה ואפילו אין זה בית ע"ז ממש, אלא שיש שם עבודה זרה, ובאבות דרבי נתן (פ"ח ה"ח) כשם שהצדיקים הראשונים היו חסידים כך בהמתן היו חסידות, אמרו גמליו של אברהם אבינו לא נכנסו לבית שיש בו עבודת כוכבים שנאמר (בראשית כ"ד) 'ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים', ואנכי פניתי הבית- מתרפים מעבודת אלילים, 'ומקום לגמלים'- מלמד שלא נכנסו לבית לבן הארמי עד שפינה כל העבודת כוכבים מפניהם, עיין שם. ומעתה אפילו בהמתן של צדיקים לא נכנסו למקום שיש ע"ז וכ"ש ללכת בכל יום לקאלעדזש שלהם לבחור בן תורה שיש שם ע"ז שומר נפשו ירחק מהם.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להתכונן לחגים?
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
החשיבות של לימוד אמונה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מהו הסוד הגדול של רחל אימנו?
איך ללמוד אמונה?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
