ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
נעבור להפטרת יום העצמאות. בסוף דברינו נציע הפטרה חלופית לשני ימי התקומה: יום העצמאות ויום ירושלים.
מתקני התפילות ליום העצמאות בחרו לעצמם דרך קלה בכך שלקחו את ההפטרה, שחכמים קבעו עבור יושבי חו"ל ליום השמיני של פסח, והעבירו אותה ליום העצמאות. אבל זה לא כל כך פשוט.
בנס יציאת מצרים בכלל, ובנס קריעת ים סוף בפרט, יש ייחוד מסוים. הקב"ה בכבודו ובעצמו הכה בבכורי מצרים, אחרי תשע מכות שהגיעו מן השמים, ללא סיוע של השתדלות אנושית. לפני קריעת הים הגיע ציווי אלוקי מפורש: "ד' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן" (שמות י"ד יד). משמעותו של ציווי זה היא, שעם ישראל לא ילחם במצרִים ולא יסיים את יציאת מצרים בעזרת חימוש וכלי נשק ("וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", שמות י"ג יח). גאולת מצרים תהיה בדרך נס, מן השמים ילחמו בפרעה ובחיל המרכבות שלו.
זו הייתה גם ההדרכה של הקב"ה באמצעות נבואת ישעיהו, בימי אחז. בזמן שצבאות ארם בראשות רצין, וישראל בראשות פקח בן רמליהו צרו על ירושלים, ציווה הנביא על המלך אחז שפחד מאוד: "הִשָּׁמֵר וְהַשְׁקֵט" (ישעיהו ז' ד).
רש"י ובעקבותיו אבן ועזרא ורד"ק פירשו: "שב בשלום כיין על שמריו". כלומר, אל תשיב להם במלחמה, הקב"ה יציל אותך. כך פירש גם רב סעדיה גאון (הובאו דבריו ברד"ק שם): "השמר מעשות מלחמה והשקט לך אל תירא". ישעיהו חזר על נבואה זו גם לימי חזקיהו. הגאולה שהוא מבטיח איננה כוללת מלך מנצח מבית דוד, העומד בראש צבא ישראל, אלא מלך שעוסק ברוחניות: "כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ בֵּן נִתַּן לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִיעַד שַׂר שָׁלוֹם" (שם ט' ה), "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה: וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְקֹוָק רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְקֹוָק: וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְקֹוָק..." (שם י"א א-ג, עיינו גם בראב"ד על פרק יא מהלכות מלכים ה"ג). ההצלה מצבא אשור, בראשות סנחריב, לא תושג באמצעות ניצחון צבאי אלא בדרך נס, בדרך הדומה לנס קריעת ים סוף: "וְעוֹרֵר עָלָיו יְקֹוָק צְבָאוֹת שׁוֹט ... וּמַטֵּהוּ עַל הַיָּם וּנְשָׂאוֹ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם" (שם י' כו). כל המציאות תהיה ניסית: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם..." (שם י"א ו). גם האשורים יפלו בשערי ירושלים אך ורק בדרך נס: "וְנָפַל אַשּׁוּר בְּחֶרֶב לֹא אִישׁ וְחֶרֶב לֹא אָדָם תֹּאכֲלֶנּוּ" (שם ל"א ח). אם כך, אין זה פלא שחכמים בחרו את פסוקי הנביא ישעיהו, העוסקים ביציאת מצרים, בדרך של ניסים גלויים, כהפטרת היום השמיני של חג הפסח לבני חו"ל, החוגגים אותו. ההפטרה פותחת בפסוקים: "עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד יְנֹפֵף יָדוֹ הַר בית בַּת צִיּוֹן גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם: הִנֵּה הָאָדוֹן יְקֹוָק צְבָאוֹת מְסָעֵף פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה וְרָמֵי הַקּוֹמָה גְּדוּעִים וְהַגְּבֹהִים יִשְׁפָּלוּ: וְנִקַּף סִבְכֵי הַיַּעַר בַּבַּרְזֶל וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל" (שם י' לב-לד). לפי נבואה זו, סנחריב שעמד על פסגת הר הצופים (בְּנֹב), ונפנף בידו לעבר ירושלים מתוך זלזול (עיינו סנהדרין דף צה ע"א) יוכה מכה ניצחת על ידי "הָאָדוֹן ד' צְבָאוֹת". סנחריב ושריו מדומים בנבואה זו ליער של עצי לבנון שהקב"ה יגדע אותם: "מְסָעֵף פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה וְרָמֵי הַקּוֹמָה גְּדוּעִים". "וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל", מלאך ד' יכה במחנה אשור וישמיד את הצבא הגדול והחזק (עיינו רש"י ורד"ק שם). כך גם היה: "וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא (פסח) וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְקֹוָק וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים" (מלכים ב י"ט לה).
אומנם, אתחלתא דגאולה שזכינו לה בשבעים וחמש השנים האחרונות, התנהלה בדרך אחרת, אחרת לגמרי.
בסייעתא דשמיא אדירה, התקיימה בנו נבואתו של מיכה: "קוּמִי וָדוֹשִׁי בַת צִיּוֹן כִּי קַרְנֵךְ אָשִׂים בַּרְזֶל וּפַרְסֹתַיִךְ אָשִׂים נְחוּשָׁה" (ד' יג).
חיילי צה"ל היכו, תוך לחימה במסירות נפש, את האויבים שקמו עלינו לכלותינו.
הם עשו זאת במאבק נגד צבאות ערב במלחמת העצמאות, במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים ובאין סוף מבצעים.
בשבוע הבא נמשיך לדון בנושא חשוב זה. נמשיך ונזכיר לכולם (כן! לכולנו!)
כי נהיגת כבוד זה בזה, מקרבת את האיחוד המיוחל של כנסת ישראל וקודשא בריך הוא, ואת גאולתנו השלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
