ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
נעבור להפטרת יום העצמאות. בסוף דברינו נציע הפטרה חלופית לשני ימי התקומה: יום העצמאות ויום ירושלים.
מתקני התפילות ליום העצמאות בחרו לעצמם דרך קלה בכך שלקחו את ההפטרה, שחכמים קבעו עבור יושבי חו"ל ליום השמיני של פסח, והעבירו אותה ליום העצמאות. אבל זה לא כל כך פשוט.
בנס יציאת מצרים בכלל, ובנס קריעת ים סוף בפרט, יש ייחוד מסוים. הקב"ה בכבודו ובעצמו הכה בבכורי מצרים, אחרי תשע מכות שהגיעו מן השמים, ללא סיוע של השתדלות אנושית. לפני קריעת הים הגיע ציווי אלוקי מפורש: "ד' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן" (שמות י"ד יד). משמעותו של ציווי זה היא, שעם ישראל לא ילחם במצרִים ולא יסיים את יציאת מצרים בעזרת חימוש וכלי נשק ("וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", שמות י"ג יח). גאולת מצרים תהיה בדרך נס, מן השמים ילחמו בפרעה ובחיל המרכבות שלו.
זו הייתה גם ההדרכה של הקב"ה באמצעות נבואת ישעיהו, בימי אחז. בזמן שצבאות ארם בראשות רצין, וישראל בראשות פקח בן רמליהו צרו על ירושלים, ציווה הנביא על המלך אחז שפחד מאוד: "הִשָּׁמֵר וְהַשְׁקֵט" (ישעיהו ז' ד).
רש"י ובעקבותיו אבן ועזרא ורד"ק פירשו: "שב בשלום כיין על שמריו". כלומר, אל תשיב להם במלחמה, הקב"ה יציל אותך. כך פירש גם רב סעדיה גאון (הובאו דבריו ברד"ק שם): "השמר מעשות מלחמה והשקט לך אל תירא". ישעיהו חזר על נבואה זו גם לימי חזקיהו. הגאולה שהוא מבטיח איננה כוללת מלך מנצח מבית דוד, העומד בראש צבא ישראל, אלא מלך שעוסק ברוחניות: "כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ בֵּן נִתַּן לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִיעַד שַׂר שָׁלוֹם" (שם ט' ה), "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה: וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְקֹוָק רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְקֹוָק: וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְקֹוָק..." (שם י"א א-ג, עיינו גם בראב"ד על פרק יא מהלכות מלכים ה"ג). ההצלה מצבא אשור, בראשות סנחריב, לא תושג באמצעות ניצחון צבאי אלא בדרך נס, בדרך הדומה לנס קריעת ים סוף: "וְעוֹרֵר עָלָיו יְקֹוָק צְבָאוֹת שׁוֹט ... וּמַטֵּהוּ עַל הַיָּם וּנְשָׂאוֹ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם" (שם י' כו). כל המציאות תהיה ניסית: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם..." (שם י"א ו). גם האשורים יפלו בשערי ירושלים אך ורק בדרך נס: "וְנָפַל אַשּׁוּר בְּחֶרֶב לֹא אִישׁ וְחֶרֶב לֹא אָדָם תֹּאכֲלֶנּוּ" (שם ל"א ח). אם כך, אין זה פלא שחכמים בחרו את פסוקי הנביא ישעיהו, העוסקים ביציאת מצרים, בדרך של ניסים גלויים, כהפטרת היום השמיני של חג הפסח לבני חו"ל, החוגגים אותו. ההפטרה פותחת בפסוקים: "עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד יְנֹפֵף יָדוֹ הַר בית בַּת צִיּוֹן גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם: הִנֵּה הָאָדוֹן יְקֹוָק צְבָאוֹת מְסָעֵף פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה וְרָמֵי הַקּוֹמָה גְּדוּעִים וְהַגְּבֹהִים יִשְׁפָּלוּ: וְנִקַּף סִבְכֵי הַיַּעַר בַּבַּרְזֶל וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל" (שם י' לב-לד). לפי נבואה זו, סנחריב שעמד על פסגת הר הצופים (בְּנֹב), ונפנף בידו לעבר ירושלים מתוך זלזול (עיינו סנהדרין דף צה ע"א) יוכה מכה ניצחת על ידי "הָאָדוֹן ד' צְבָאוֹת". סנחריב ושריו מדומים בנבואה זו ליער של עצי לבנון שהקב"ה יגדע אותם: "מְסָעֵף פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה וְרָמֵי הַקּוֹמָה גְּדוּעִים". "וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל", מלאך ד' יכה במחנה אשור וישמיד את הצבא הגדול והחזק (עיינו רש"י ורד"ק שם). כך גם היה: "וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא (פסח) וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְקֹוָק וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים" (מלכים ב י"ט לה).
אומנם, אתחלתא דגאולה שזכינו לה בשבעים וחמש השנים האחרונות, התנהלה בדרך אחרת, אחרת לגמרי.
בסייעתא דשמיא אדירה, התקיימה בנו נבואתו של מיכה: "קוּמִי וָדוֹשִׁי בַת צִיּוֹן כִּי קַרְנֵךְ אָשִׂים בַּרְזֶל וּפַרְסֹתַיִךְ אָשִׂים נְחוּשָׁה" (ד' יג).
חיילי צה"ל היכו, תוך לחימה במסירות נפש, את האויבים שקמו עלינו לכלותינו.
הם עשו זאת במאבק נגד צבאות ערב במלחמת העצמאות, במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים ובאין סוף מבצעים.
בשבוע הבא נמשיך לדון בנושא חשוב זה. נמשיך ונזכיר לכולם (כן! לכולנו!)
כי נהיגת כבוד זה בזה, מקרבת את האיחוד המיוחל של כנסת ישראל וקודשא בריך הוא, ואת גאולתנו השלמה.
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הכל מתחיל בפנים
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך ללמוד אמונה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
אנחנו קודש למענך
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
