ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
"אוי הרב, יש לנו בעיה. אנחנו אוהבים להדליק נרות על השלחן. בכדי לאפשר לנו להסיר את הנרות, אנחנו מניחים יחד עם הנרות פיתה. תוך כדי הסעודה, אחד הילדים לקח את הפיתה ואכל אותה. ועכשיו נתקענו עם הפמוטים על השלחן. מה עושים?".
בשאלה יש שתי שאלות מרכזיות. ננתח אותן בקצרה.
נתחיל מהדבר שהוביל אתכם לדלתנו:
אתם מניחים שמותר לטלטל את הבסיס לדבר האסור והמותר רק כל עוד הדבר המותר עדיין מונח על הבסיס. הפרי מגדים אכן כותב כך, שאם הסירו את החפץ המותר, מעתה אסור לטלטל את הבסיס.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
11 - השכרת רכב עבורנו בשבת
12 - פלפול על פמוטים ופיתה
13 - האם גם מלאכת בונה היא "מלאכה גרועה"?
טען עוד
איסור טלטול בסיס לדבר האסור נובע מכך שבכניסת השבת האדם מודע לקיומו של החפץ האסור. כפי שלמדנו בשבוע הקודם, אם האדם אינו מודע לחפץ (ולא היה מודע בשעת הנחתו שהחפץ יישאר שם בכניסת השבת) אין איסור לגרום להסרת החפץ וטלטול הבסיס. בכך שהאדם מודע לכך שהמוקצה מונח על הבסיס, הוא מקבל את זה שבמשך השבת לא תהיה לו אפשרות לטלטל את החפץ. כאשר האדם בוחר להניח חפץ המותר בטלטול על הבסיס לפני כניסת השבת, הוא קובע בכך שהוא אינו מוותר על השימוש בחפץ.
לפיכך, פוסק שו"ע הרב, ובעקבותיו השש"כ ורוב הפוסקים, דין הבסיס לדבר האסור נקבע בין השמשות: אם באותה עת הבסיס היה בסיס לדבר האסור והמותר, הבסיס אינו נאסר כלל במשך השבת, גם אחרי שהחפץ המותר סר ממנו (כמו שבסיס לדבר האסור נקבע כמוקצה בפני עצמו, גם אם החפץ האסור מוסר ממנו במשך השבת).
נשוב כעת ונעיר על דבר שלא שאלתם, אך חשוב שתשימו לב אליו:
הכלי ההלכתי שהמשפחה בקשה להשתמש בו הוא הפיכת הבסיס לדבר האסור לבסיס לדבר האסור והמותר. אך בגמרא (מסכת שבת דף מז ע"א) עולה שההיתר לטלטל בסיס לדבר האסור שמונח עליו חפץ שמותר לטלטל רק אם חשיבות החפץ המותר עולה על חשיבות החפץ האסור. לכאורה הפמוטים חשובים יותר מהפיתה, ואם כך על פניו יש כאן בעיה (ואולי נאמר שנפל פתא בבירא).
החיי אדם מחדש חידוש חשוב: אם מניחים לחם יחד עם הפמוטים ('מנורה', בלשונו), הלחם גובר בחשיבותו. מדוע? מפני שהוא זקוק ללחם לסעודת השבת. לאור המינוח הזה אומר המשנה ברורה שאם אכן מדובר בחפץ או אוכל שמיועד לשימוש או אכילה בשבת, חשיבותו גוברת על חשיבות רוב החפצים המוקצים, גם אם ערכם הכספי נמוך יותר.
באגרות משה אומר שהחשיבות נובעת מכך שיש צורך נוכחי במאכל. אם מניחים קופסת טונה שניתן לאכול בשבת, אך אין כוונה לאכול בשבת, זה לא יתיר את הטלטול. הוא הדין אם יניח את המשקפיים החלופיות, שאינו זקוק להן בשבת. המשקפיים חשובות, אבל אין בהן צורך נוכחי, ולכן זה לא יספיק.
הגרש"ז, בהערה בשש"כ, ממשיך את הדבר ומסביר: גם אם יש סכום כסף ליד החלה, בכסף אין שימוש בשבת, ואילו החלה הכרחית לשבת. לכן החלה חשובה יותר מהכסף.
להבא כדאי לשים לב כאשר מניחים חלה על מוקצה כמו מגש הפמוטים שהיא זו שמתכוונים להשתמש בה לצורך לחם-המשנה, ולא פיתה שאינכם מתכוונים להשתמש בה בשבת. אפשר להשתמש בפיתה, אך עליכם להקפיד שזו הפיתה שתגישו בסעודה, או תשמש כלחם משנה.
אם נחזור לעצם השאלה, מתברר שבנכם דווקא עזר לכם. אילו הייתם משיבים את הפיתה למקפיא, ולא משתמשים בה במשך השבת, יתכן והיה אסור לטלטל את המגש, מכיוון שהפיתה אינה חשובה דיה. אך בנכם אכל את הפיתה בסעודה. מתברר שהנחתם על הבסיס פיתה שהוא רוצה לאכול במשך השבת. אם כך, הפיתה חשובה לעניין הסעודה. רק בזכות האכילה הזאת מותר לטלטל את המגש למקום אחר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
