ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
"אוי הרב, יש לנו בעיה. אנחנו אוהבים להדליק נרות על השלחן. בכדי לאפשר לנו להסיר את הנרות, אנחנו מניחים יחד עם הנרות פיתה. תוך כדי הסעודה, אחד הילדים לקח את הפיתה ואכל אותה. ועכשיו נתקענו עם הפמוטים על השלחן. מה עושים?".
בשאלה יש שתי שאלות מרכזיות. ננתח אותן בקצרה.
נתחיל מהדבר שהוביל אתכם לדלתנו:
אתם מניחים שמותר לטלטל את הבסיס לדבר האסור והמותר רק כל עוד הדבר המותר עדיין מונח על הבסיס. הפרי מגדים אכן כותב כך, שאם הסירו את החפץ המותר, מעתה אסור לטלטל את הבסיס.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
11 - השכרת רכב עבורנו בשבת
12 - פלפול על פמוטים ופיתה
13 - האם גם מלאכת בונה היא "מלאכה גרועה"?
טען עוד
איסור טלטול בסיס לדבר האסור נובע מכך שבכניסת השבת האדם מודע לקיומו של החפץ האסור. כפי שלמדנו בשבוע הקודם, אם האדם אינו מודע לחפץ (ולא היה מודע בשעת הנחתו שהחפץ יישאר שם בכניסת השבת) אין איסור לגרום להסרת החפץ וטלטול הבסיס. בכך שהאדם מודע לכך שהמוקצה מונח על הבסיס, הוא מקבל את זה שבמשך השבת לא תהיה לו אפשרות לטלטל את החפץ. כאשר האדם בוחר להניח חפץ המותר בטלטול על הבסיס לפני כניסת השבת, הוא קובע בכך שהוא אינו מוותר על השימוש בחפץ.
לפיכך, פוסק שו"ע הרב, ובעקבותיו השש"כ ורוב הפוסקים, דין הבסיס לדבר האסור נקבע בין השמשות: אם באותה עת הבסיס היה בסיס לדבר האסור והמותר, הבסיס אינו נאסר כלל במשך השבת, גם אחרי שהחפץ המותר סר ממנו (כמו שבסיס לדבר האסור נקבע כמוקצה בפני עצמו, גם אם החפץ האסור מוסר ממנו במשך השבת).
נשוב כעת ונעיר על דבר שלא שאלתם, אך חשוב שתשימו לב אליו:
הכלי ההלכתי שהמשפחה בקשה להשתמש בו הוא הפיכת הבסיס לדבר האסור לבסיס לדבר האסור והמותר. אך בגמרא (מסכת שבת דף מז ע"א) עולה שההיתר לטלטל בסיס לדבר האסור שמונח עליו חפץ שמותר לטלטל רק אם חשיבות החפץ המותר עולה על חשיבות החפץ האסור. לכאורה הפמוטים חשובים יותר מהפיתה, ואם כך על פניו יש כאן בעיה (ואולי נאמר שנפל פתא בבירא).
החיי אדם מחדש חידוש חשוב: אם מניחים לחם יחד עם הפמוטים ('מנורה', בלשונו), הלחם גובר בחשיבותו. מדוע? מפני שהוא זקוק ללחם לסעודת השבת. לאור המינוח הזה אומר המשנה ברורה שאם אכן מדובר בחפץ או אוכל שמיועד לשימוש או אכילה בשבת, חשיבותו גוברת על חשיבות רוב החפצים המוקצים, גם אם ערכם הכספי נמוך יותר.
באגרות משה אומר שהחשיבות נובעת מכך שיש צורך נוכחי במאכל. אם מניחים קופסת טונה שניתן לאכול בשבת, אך אין כוונה לאכול בשבת, זה לא יתיר את הטלטול. הוא הדין אם יניח את המשקפיים החלופיות, שאינו זקוק להן בשבת. המשקפיים חשובות, אבל אין בהן צורך נוכחי, ולכן זה לא יספיק.
הגרש"ז, בהערה בשש"כ, ממשיך את הדבר ומסביר: גם אם יש סכום כסף ליד החלה, בכסף אין שימוש בשבת, ואילו החלה הכרחית לשבת. לכן החלה חשובה יותר מהכסף.
להבא כדאי לשים לב כאשר מניחים חלה על מוקצה כמו מגש הפמוטים שהיא זו שמתכוונים להשתמש בה לצורך לחם-המשנה, ולא פיתה שאינכם מתכוונים להשתמש בה בשבת. אפשר להשתמש בפיתה, אך עליכם להקפיד שזו הפיתה שתגישו בסעודה, או תשמש כלחם משנה.
אם נחזור לעצם השאלה, מתברר שבנכם דווקא עזר לכם. אילו הייתם משיבים את הפיתה למקפיא, ולא משתמשים בה במשך השבת, יתכן והיה אסור לטלטל את המגש, מכיוון שהפיתה אינה חשובה דיה. אך בנכם אכל את הפיתה בסעודה. מתברר שהנחתם על הבסיס פיתה שהוא רוצה לאכול במשך השבת. אם כך, הפיתה חשובה לעניין הסעודה. רק בזכות האכילה הזאת מותר לטלטל את המגש למקום אחר.
למה משווים את העצים לצדיקים?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך עושים קידוש?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד אמונה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
