ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
עניינה המיוחד של השבת שיש בה שמחה שלימה, רוחנית וגשמית כאחד. ועל כן השבת היא 'שבת שלום', שהיא עושה שלום בין הרוח והחומר, שבדרך כלל ישנו עימות ביניהם, ומתוך קדושת השבת אפשר לעשות ביניהם שלום. שעל ידי אכילת מטעמים ושתיית ממתקים בשבת יכול אדם להוסיף בלימוד ובתפילה, בשירים ותשבחות לפני ה'.
והובאו בירושלמי (שבת פט"ו, הלכה ג') שתי מימרות שנראות לכאורה כסותרות: "רבי חגי אמר: לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לאכילה ושתייה. רבי ברכיה אומר: לא ניתנו אלא לעסוק בהם בדברי תורה". וההסבר לסתירה הוא שלגבי תלמידי חכמים, שכל השבוע עוסקים בשקידה בתורה, אמרו: "לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לאכילה"; שאם לא כן, גם בשבת היו ממשיכים ללמוד בשקידה ובסיגופים, והברכה שהם צריכים לקבל משבתות וימים טובים - שהתורה והתפילה יהיו מתוך עונג ושמחה של מאכל ומשקה. ואילו לגבי אנשים שעובדים כל השבוע אמרו: "לא ניתנו אלא לעסוק בהם בדברי תורה", שכן עיקר החידוש של השבת לגביהם הוא שבנוסף לעניינים הגשמיים, שבהם הם עוסקים כל השבוע, עליהם להוסיף בלימוד התורה (עיין ב"י רפ"ח, א').
התעוררות להוספת לימוד בשבת
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
177 - תשבו כעין תדורו
178 - שבת של תורה
179 - מי מפחד מהרב קוק?
טען עוד
בעבר, כשלא היה אור חשמל, היו רגילים ללכת לישון מוקדם ולקום לפני עלות השחר, ולאחר סעודת שחרית נותר זמן רב ללימוד. כיום, בשבתות החורף, צריכים להרבות יותר בלימוד בלילה. ומי שעייף יילך לישון מוקדם ויקום לפנות בוקר, כדי שיוכל להספיק ללמוד כמה שעות טובות בכל שבת.
לא להרבות באכילה
אלא שפעמים מתוך שאדם מרבה באכילה ושתייה הוא נעשה עייף, ולא נותר בו כוח ללימוד תורה. וכך הוא רובץ על כורסתו ועוסק בפיצוח גרעינים, שיחות בטלות וקריאת עיתונים. וכך הוא מבלה שבת ועוד שבת, ועוד אח"כ מתלונן שבגלל השבתות והחגים הוא נעשה שמן. ועליו לדעת שכל זמן שאין הוא מקדיש זמן משמעותי ללימוד תורה בשבת, כבר אין בסעודותיו קדושה, ועליהן נאמר: "חודשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטורח". שאם כל מגמתו של האדם היא להנאת גופו ואינו עוסק בתורה, אין השבת קדושה לה', ואין המועדים קדושים לה', אלא שנואים לפני ה'. ועל כך נאמר (מלאכי ב, ג): "וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם", ואמרו במסכת שבת (קנא, ב): "אלו בני אדם שמניחים דברי תורה ועושים כל ימיהם כחגים" (עיין במדבר רבה כא, כה, עיין של"ה למסכת סוכה).
קריאת שניים מקרא ואחד תרגום
אע"פ שכל הבאים לבית הכנסת שומעים את כל הפרשה מהקורא בתורה, מצווה על כל אחד לקרוא בכל שבוע את הפרשה לעצמו, שניים מקרא ואחד תרגום (ברכות ח, א). כשאמרו תרגום התכוונו לתרגום התורה לארמית, שנתחבר על ידי אונקלוס. בזמן התלמוד כל המוני ישראל דיברו ארמית, וכיוון שהיו קוראים כל פסוק עם תרגום אונקלוס, היו מבינים את הפרשה.
האם אפשר לצאת ידי חובת תרגום בפירוש רש"י?
במשך הדורות גלו ישראל למקומות שונים בהם דיברו בשפות אחרות, והארמית כבר לא היתה ידועה להמוני העם. והתעוררה אז שאלה האם אפשר, במקום תרגום אונקלוס לארמית, לקרוא את הפרשה עם תרגום לשפת המקום או עם פירוש רש"י.
לגבי שאר התרגומים, דעת רוב הראשונים שאין הם משתווים במעלתם לתרגום אונקלוס, שנתחבר בתקופת התנאים ויסודו מסיני, ולכן אין יוצאים בקריאת שאר התרגומים. אבל לגבי פירוש רש"י, הוסכם שאפשר ללומדו במקום תרגום אונקלוס, מפני שרש"י מפרש את הדברים הקשים שבתורה כמו שמפרש התרגום, ואף יותר בהרחבה. אלא שיש פסוקים שאין עליהם פירוש רש"י, ואותם צריך לקרוא שלוש פעמים.
ויש מהדרים לקרוא גם תרגום אונקלוס וגם פירוש רש"י, מפני שלפירוש רש"י יש מעלה שמרחיב בפירושו ומביא דברי חז"ל, ולתרגום אונקלוס יש מעלה שיסודו מסיני, ולכן כתבו המקובלים שאף מי שאינו מבין ארמית יש לו תועלת בקריאת תרגום אונקלוס (שו"ע רפ"ה, ב').
שאלה: מי שזמנו קצר, מפני שהוא עסוק בעבודתו או מפני שהוא שקוד על לימודו, מה עדיף שילמד, אונקלוס או רש"י?
תשובה: אף שמצד תקנת חכמים תרגום אונקלוס עדיף, מכל מקום הואיל וגם בפירוש רש"י מקיים המצווה - עדיף ללמוד פירוש רש"י, מפני שמצד מצוות תלמוד תורה פירוש רש"י עדיף, שבדרך כלל מבינים על ידו טוב יותר את הפרשה.
האם יש סדר מסוים לקריאת שניים מקרא ואחד תרגום?
שאלה: האם חובה לקרוא קודם שניים מקרא ואח"כ תרגום? והאם צריך לקרוא את הפרשה לפי הסדר?
תשובה: אין סדר מחייב כיצד לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום, אך לכתחילה יקרא קודם פעמיים את המקרא ואח"כ את התרגום. ואם קרא פעם מקרא ואח"כ תרגום ואח"כ מקרא - יצא (לבוש, ערוה"ש רפ"ה ג').
וכן לכתחילה יקרא את הפרשה לפי הסדר, אבל אם קרא את סוף הפרשה לפני תחילתה - יצא, העיקר שבסופו של דבר יקרא את כל הפסוקים פעמיים מקרא ואחד תרגום.
וכן מי שמלמד את פרשת השבוע לילדים אינו צריך לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום, כי ברור שתוך כדי שלימדם יצא לו לקרוא כל פסוק פעמיים ולפרשו (שו"ע רפ"ה, ו').
המנהג המובחר לסדר הקריאה
שאלה: איך המנהג המובחר לקריאת שנים מקרא ואחד תרגום?
תשובה: שני מנהגים ישנם: מנהג האר"י לקרוא כל פסוק פעמיים מקרא ואח"כ תרגום. ומנהג השל"ה והגר"א לקרוא כל פרשייה פעמיים ואח"כ את תרגומה. פרשייה הכוונה לפרשה פתוחה או סתומה (מ"ב רפה, ב; כה"ח ג). וכל לומד יבחר את הדרך בה יוכל להבין ולזכור טוב יותר.
מי שלומד את הפרשה עם רש"י, אם נוח לו יותר לקרוא פרשייה שלמה מקרא ואח"כ פסוק פסוק עם רש"י, יכול ללמוד כך. אלא שאותם הפסוקים שאין עליהם פירוש צריך לקרוא פעם נוספת, כדי שיצא שיקראם שלוש פעמים. ונראה שגם באותם הפסוקים שרש"י מפרש מילה אחת בלבד, בלא להסביר על ידי כך את כלל הפסוק, נחשב כאילו אין פירוש על הפסוק, ויש לקרוא פעם נוספת את הפסוק. ומי שירצה, יוכל לקרוא בתחילה שתי פעמים את המקרא עם פרוש רש"י, ובעת הקריאה בתורה, יקרא את כל הפרשה בלחש עם הבעל קורא, ויועיל לו להשלמת הפעם השלישית באותם פסוקים שאין עליהם פירוש רש"י.
אימתי הוא זמן הקריאה
זמן קריאת שניים מקרא ואחד תרגום מתחיל מאחר תפילת מנחה של שבת, שאז מתחילים לקרוא את פרשת השבוע הבא. ונמשך זמנה עד סעודת שחרית של שבת הבאה, שכן מסופר על רבי שציווה לבניו שלא יאכלו סעודת שחרית של שבת לפני שישלימו שניים מקרא ואחד תרגום. ואם כבר אכל, ישלים את הקריאה עד לתפילת מנחה, שאז מתחילים את קריאת הפרשה הבאה. ואם לא הספיק, ישלים את הפרשה עד סוף יום שלישי, ששלושת הימים הראשונים של השבוע קשורים לשבת הקודמת. ומי שלא הספיק להשלים את הפרשה עד אז, יקפיד להשלימה עד לסיום המחזור השנתי של קריאת התורה בשמחת תורה (שו"ע רפ"ה, ד').
מנהגים מובחרים לזמן הקריאה
שני מנהגים נזכרו לגבי הזמן המובחר לקריאת הפרשה:
יש אומרים שהטוב ביותר לקרוא את כל הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום בערב שבת, ולהשתדל שלא להפסיק מתחילת הקריאה ועד סיום הפרשה. וכן כתב השל"ה, וכן מנהג המקובלים.
ויש נוהגים לקרוא בכל יום עלייה אחת, בראשון את הראשון, ובשני את השני, עד שבשבת משלימים את כל הפרשה. וכך נהג הגר"א (מ"ב רפ"ה, ח'; כה"ח ט"ו, כ"ו).
וכיוון ששני המנהגים טובים, כל אדם יבחר את המנהג המתאים לאופיו ולסדרי חייו. ומצד הדין, בכל דרך שבה יקרא את הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום יקיים את המצווה, ובלבד שיקראנה בתוך השבוע, היינו ממנחה של השבת שעברה ועד סעודת שחרית של שבת.
האם אפשר להחשיב את הקריאה בתורה כפעם אחת
מי שלא הספיק לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום עד הקריאה בתורה, מצד הדין רשאי לקרוא לעצמו שניים מקרא ואחד תרגום בעת הקריאה. אלא שיש אומרים שאין ראוי לנהוג כן, ולכן טוב יותר שיעקוב אחר קריאתו של בעל הקורא ויקרא עימו בלחש, ויעלה לו לקריאת פעם אחת מקרא (שו"ע רפ"ה, ה'; מ"ב י"ד).
ואם רק שמע את הקריאה, נחלקו האחרונים אם נחשבת לו שמיעתו כקריאה אחת (מ"ב רפ"ה, ב').
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שופר
איך עושים קידוש?
מי יושב במקום שלי?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
