ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
עיר הקודש עזה
כל ארצנו קדושה היא, ובימים אלה, חשוב שנעסוק בקדושתה וחשיבותה של העיר (ורצועת) עזה, ובמיוחד שיש לדברים אלו קשר הדוק לפרשתנו.
מצאנו בפרשתנו, שיצחק אבינו הצטווה שלא לצאת מגבולות ארצנו הקדושה, ולפיכך הלך בדרכו של אבינו אברהם, והתגורר בגרר. גרר, לפי המחקרים, שוכנת ליד רצועת עזה, באיזור רעים. (איזור שלאחרונה הפך, לצערנו, למוכר מאוד). על איזור זה נאבקו האבות שוב ושוב עם הפלישתים, וכפי שמציינת פרשתנו שיצחק שב וחופר את הבארות אשר חפר אברהם אביו ויסתמום פלישתים, וכפי שמופיע שיצחק חפר שלוש בארות, ועל השניים הראשונות רבו עימו הפלישתים, ורק בשלישית הניחו לו.
אומר על כך הרד"ק שם "וכל הספורים האלה בחפירות הבארות וקריאת השמות להודיע, כי בארץ ישראל המוחזקת היה חופר בארות כרצונו ואין מוחה בידו... וכל זה היה להם לאות ולסימן מה שיעדם האל לתת הארץ לזרעם, אבל פלשתים אף על פי שהיא מארץ ישראל לא הוחזקה בידם לפיכך רבו עמהם על הגבול, וכל זה להודיעם שלא תהיה מוחזקת בידם כלה אף על פי שחלקוה לא הוחזקה בידם עד באחרונה לימות המשיח...".
כלומר, האבות הקדושים נאבקו על איזור זה מפני שהוא חלק מארץ ישראל, אך באה התורה ללמדנו שמאבק זה ימשך לאורך כל הדורות עד ימות המשיח.
וכאן יש דבר מדהים, המלמד על חשיבותה של רצועת עזה לכל כיבוש הארץ ובניין ירושלים. התורה מספרת שאברהם ויצחק כרתו ברית עם אבימלך מלך גרר.
ובספר דברים (ב, כג) מסופר "והעוים היושבים בחצרים עד עזה, כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם". אונקלוס מתרגם את המילה 'חצרים' – 'רפיח', כלומר העוים הם עם שישב לאורך כל הרצועה מרפיח ועד עזה.
רש"י שם מבאר את הסיבה שהתורה מספרת לנו את הפרט הזה, "עוים מפלישתים הם... ומפני השבועה שנשבע אברהם לאבימלך לא יכלו ישראל להוציא ארצם מידם, והבאתי עליהם כפתורים והשמידום וישבו תחתם, ועכשיו אתם מותרים לקחתה מידם". נמצאנו למדים, שבעקבות הברית בין אברהם לאבימלך מלך גגר, לא יכולנו לכבוש את כל הרצועה, כי זרעו של אבימלך ישב בה, עד שבאו כפתורים והשמידום, וביכולתנו לנחול את הרצועה.
יותר מזה, הרמב"ן שם מביא שעניין זה עיכב את כל כניסת ישראל לארץ בזמן יציאת מצריים, וזו הסיבה שמיד עם היציאה, לא נכנסנו לארץ דרך הרצועה, ככתוב "ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא", ש"ישראל לא הורישו פלשתים עד שעבר זמן השבועה, שמתו שלשה דורות מן הפלשתים באותה הארץ של אבימלך, וכן אמרו במדרש (מכילתא ריש בשלח), "כי קרוב הוא", קרובה השבועה שנשבע אברהם לאבימלך, עדיין נכדו קיים...".
יותר מזה, מהרד"ק על פי חז"ל (יהושע טו, סג) עולה, שבימי יהושע עם ישראל לא כבש את ירושלים, כי משפחה אחת מצאצאי אבימלך, ושמה יבוס, התגוררה בירושלים, מפני השבועה שנשבעו לאבימלך, עד שבימי דוד מת נכדו של אבימלך, והוא עלה וכבש את ירושלים.
נמצאנו למדים, ששחרור עזה הוא מפתח ומבוא לכיבוש ארצנו הקדושה כולה, ומתוך כך בעזרת ה' נזכה לשחרר את ירושלים בשלימות, ולבניין מקדשנו במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
