ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
בדרכם חזרה מן ההלוויה עולה חשש אצל האחים, שמא עתה יוסף ינקום בהם על מכירתו. תחילה הם פונים אליו בצורה עקיפה ובפיהם סיפור על ציווי של יעקב אביהם לסליחה. בכיו של יוסף לשמע הדברים, סוגר את מעגל תחנוניו בזמן זריקתו לבור (מב, כא). בשלב הבא, האחים מגיעים אל יוסף ומקיימים את חלומו "למהדרין מן המהדרין". הם לא רק משתחווים לו אלא: א. "וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו" - השתטחו ממש ארצה כמנהג עבדים נכנעים ב. "וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים" (נ, יח) - מכריזים ומודים בכך גם בפיהם.
תגובת יוסף המדהימה והמרגשת מורכבת מחמישה חלקים: א. הוא מכריז "אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי" (נ, יט). נפרש כאן אֱלֹהִים במשמעות של חול, אל תפחדו, בשבילכם אינני השליט=אלהים, אני אחיכם לכן אינכם עבדים, כולנו אחים. ב. הוא איננו מאשים ותובע אותם למרות ש"אַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹקים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה" (נ, כ), כאן נפרש אלקים במשמעות של קודש. ג. אני אמשיך לדאוג לכם "אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם" (נ, כא), אני לוקח אחריות גם לעתיד. ד. "וַיְנַחֵם אוֹתָם", חיזוק הקרבה והתאחדות. ה. "וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם" עוד השקעה שמוכיחה רגישות. יוסף הצדיק השקיע מאמצים רבים כדי לחבר את חלקי המשפחה, למרות חילוקי הדעות. רק האחדות תבטיח את הגאולה ממצרים בסוף הדרך "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אָנֹכִי מֵת וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב" (נ, כד). פָּקֹד יִפְקֹד – מקובלנו מחז"ל כי זה מפתח – קוד הגאולה.
באחרית שנת תשפ"ג עמינו היה במצב נורא, קרוב מאוד למלחמת אחים – כמעט מכירת יוסף. המחלוקת נוהלה בדרך של הסתה ובכוחנות. השיח היה מתלהם ושובר. הקיצוניות של כל הצדדים השתלטה על הבמה. כל אחד האשים את האחר שהוא הוא ה"ערבה" חסרת הטעם והריח הטוב, כמושה ואפילו מדיפה ריח רע. כל צד היה בטוח שהוא, ורק הוא, מייצג את האתרוגים. הקב"ה המתין כל חודש אלול – "אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים" (אסתר ט, כב) ושום דבר לא השתנה, הטונים עלו עוד ועוד. הקב"ה הסכים לחכות עד ליום הכיפורים תשפ"ד, היום הנשגב ומלא הוד. יום זה נחשב מבחינות מסוימות כיום האחרון של תשפ"ג (עיינו ויקרא כה, ט ויחזקאל מ, א). אבל אף אחד לא הקשיב, גם 'הידיים המשיכו לעבוד' והפיות לא נרגעו – חרפות וגידופים נשמעו ברמה. הקב"ה נתן לנו הזדמנות נוספת וחיכה עד ליום האחרון ממש של תשפ"ג - הושענא רבה, הזמן של הפתקא הטובה. לא הקשבנו זה לזה, גם ביום בו הערבות נזקפות לצד המזבח. לכן, לא זכינו לשמחת תורה!!! החג התחלף ב"תשעה באב". יום של חורבן, טבח ואכזריות נוראה פקד את בתינו, בתיהם של אחינו מכל המגזרים. שמחת תורה הפך ליום של "וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי" (שמות לב, לד) עונש נורא.
ואז נכפתה עלינו מלחמת אין ברירה – "עזרת ישראל מיד צר" (פ"ה מהלכות מלכים ה"א). התעוררנו! רוחות חדשות נשבו! רוח התנדבות, רוח נתינה לאחר, רוח של אחדות בין כל חלקי העם, רוח של גבורה ומסירות נפש למען הכלל בלי חלוקה למגזרים, כיסתה את כל הארץ. חיילים גיבורים, נשים גיבורות, נשות חיילים גיבורות, אימהות אבות וילדים גיבורים, משפחות שלמות של גיבורים. צימאון עז לקשר עם רוחניות, עם השכינה ולקשר לכלל ישראל.
בואו כולנו נשמור, מכל משמר, על רוחות אלו!!!
כל עוד התותחים רועמים, חילוקי הדעות הפוליטיים והשאיפות הפרטיות צריכים להיגנז עמוק ביותר. בעת מלחמה עוסקים רק בהצלת עם ישראל ומדינת ישראל (פ"ז ממלכים הל' טו).
בחירות יחכו לשקט שאחרי. המועמדים לבחירה יבחנו על סדר העדיפות שלהם בזמן המלחמה, מי מהם שם את טובת הכלל במרכז ומי שם את עצמו במרכז. מי חיבר ומי התעקש דווקא להפריד, מי אהב ומי שידר שנאה. כשיגיע הזמן, אף אחד לא יצטרך לוותר על דעותיו, אבל כל אחד יהיה חייב להצטייד בנכונות להקשיב לצרכי האחר ולדעותיו, גם אם סולם הערכים שלו שונה. ההכרעות יתקבלו מתוך הקשבה ורגישות להיותו של השני 'אתרוג', במובנים מסוימים, גם אם הוא 'ערבה' במובנים אחרים. זה הבסיס לערבות ההדדית ולהיותם של ישראל ערבים זה בזה. ערבים גם במשמעות של "כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב" (שיר השירים ב, יד).
לצערנו, בימים האחרונים הולכים וגוברים הקולות הקיצוניים והמסוכנים של הבטוחים שכל האמת רק באמתחתם. קולות אלה חייבים להיפסק. עכשיו! אסור לתת להם להשתלט שוב על השיח הציבורי, וגם זה צריך להיעשות רק על ידי הגברת האור ובהארת פנים.
כך, באחדותנו ננצח! כך נגיע לאחרית של שגשוג והצלחה בכל התחומים, אחרית של פָּקֹד יִפְקֹד לטובה וברכה, כמו שהיה בזכות פועלו של יוסף.
נעתיר לבשורות טובות, ניצחון לכל כוחות הביטחון, רפואה שלמה לפצועים, החזרת החטופים (הם בוודאי גם פצועים)
ולנחמה משמים למשפחות הנופלים למען הכלל.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
אנחנו קודש למענך
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות שטיפת כלים בשבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
