ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
עוד מלמדנו המדרש, כי ישראל נגאלו ממצרים גם בגלל "שלא שינו את שמם" (שמות רבה פרשת שמות פרשה א). חשיבותו של השם מודגשת גם במנהג שנהגו רבים לומר בסוף תפילת שמונה עשרה, פסוק שכולל את שמו של המתפלל או שמתחיל באותו הראשונה של שמו ומסתיים באות האחרונה של שמו. המנהג מבוסס על המסורת כי אחת השאלות הראשונות שהאדם נשאל עם עלייתו לגנזי מרומים היא: מה שמך?
מצאנו גם כי לשם שֵׁם נתייחד מקום מיוחד. כאשר נח מקיץ מיינו, ומגלה שיש הבדלים מהותיים בין בניו, הוא מברך בעיקר את שֵׁם בנו: "וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְקֹוָק אֱלֹהֵי שֵׁם ... וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם" (בראשית ט, כו – כז).
נציע הסבר שיחבר את המדרשים והמנהג לחטיבה אחת.
שמו של אדם מבדל אותו מאחרים ומאפשר לו לגלות את ייחודו בעולם.
שמו הראשון הוא השם שהקב"ה נתן לו. לשם זה שני תפקידים: הראשון, לחבר אותו לבורא עולם, והשני, לתת לו את האפשרות להפוך את חייו הגשמיים לחלק מעולמות רוחניים גבוהים.
השם השני הוא השם שנותנים לו ההורים. בנתינת השם ההורים מביאים לידי ביטוי את תפילותיהם וייחוליהם לצאצאם. הם מבטאים גם את האיחולים שלהם, שילוו את בנם או בתם בכל אשר יפנו. אמירת הפסוק בסוף תפילת שמונה עשרה מזכירה לאדם את המטרה אותה הוא אמור להשיג בימי חלדו על האדמה.
השם השלישי הוא השם שנותנים לו מעשיו.
המשוררת זלדה (מישקובסקי) הרחיבה מאוד בנושא זה. עיינו בשירה הנפלא - לכל איש יש שם.
נציע כי השם השלישי, השם "שקנה לעצמו במעשיו" הוא השם שמעשיו כלפי חבריו נתנו לו. שם זה מושפע מאוד מהפן החברתי, או כפי שהוא נקרא בפי חכמים – בין אדם לחבירו. יש להבנה זו משמעות חשובה. כל אדם שבוחר להגדיר את עצמו כמי שמשתדל לחיות, כמי שמנסה לעבוד את הקב"ה על פי השם שהקב"ה נתן לו, הופך להיות שגריר של מחפשי הדרך להגברת השכנת השכינה, ולחיזוק הקשר עם הבורא. ככזה מוטלת עליו חובה כפולה ומכופלת: להיות מחובר לציבור, לשאת בעול עם הציבור ולקדש שם שמים בהליכותיו - בתחום של "בין אדם לחברו".
הצלחה גדולה בתפקיד של עובד השם, בתחום של "בין אדם למקום", ללא הצטיינות ב"בין אדם לחבירו", עלולה להביא את התוצאה ההפוכה ולגרום, ח"ו, לחילול השם גדול. עכשיו מובנת גם השאלה מה שמך? האם הגעת לכאן כמי שמייצג את שלושת השמות.
הפתיחה של החומש השני, חומש שְׁמוֹת העוסק בגאולתם ל ישראל ממצרים והפיכתם לעם מזכירה לנו את שני הנושאים החשובים בחיי של כל יהודי. מצוות ש'בין אדם לחבירו' ומצוות של 'בין אדם למקום'. ללא הקשר בין החברים אי אפשר להתחבר עם הקב"ה, עם 'המקום'.
נעתיר כולנו יחד לבשורות טובות, ניצחון לכוחות הביטחון, רפואה שלמה לפצועים,
החזרת החטופים (הם בוודאי גם פצועים) ולנחמה משמים למשפחות הנופלים למען הכלל.
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
שתי דקות על בדיקת חמץ
איך עושים קידוש?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
