ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- היחס למדינה ולצבא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
ומה היא תשובה שלמה:
א. חרטה גמורה על החטא, מתוך הכרה שזה היה פשע וחטא גדול שאסור היה לעשות אותו גם אם הממשלה החליטה עליו. הכרה שהיתה כאן רשעות כלפי התושבים, היתה כאן פגיעה ממונית ונפשית בתושבים, היתה כאן פגיעה במצוות יישוב ארץ ישראל השקולה ככל המצוות, והיתה כאן פגיעה בבטחון עם ישראל כפי שברור כעת לכולם. הכרת החטא בכל חומרתו, וקבלת האחריות האישית ללא תירוצים, ומתוך כך חרטה עמוקה על החטא, היא תנאי ראשון לתשובה.
ב. קבלה לעתיד: החלטה שלא לחזור ולשוב על החטא הזה, גם אם הממשלה תחליט והצבא יורה לעקור ולהרוס יישובים או מאחזים. קבלה שלא להשתתף בשום פנים, לא במישרין ולא בעקיפין, בסיוע למעשה עבירה כזה. זאת גם אם יצטרך לשלם מחיר כבד, וגם אם זה לשם שמיים, כי רוצה להמשיך לשרת את העם בצבא - כל סיבה שהיא אינה מתירה לחטוא חטא זה. זו קבלה לעתיד שהיא תנאי שני בתשובה.
ג. וידוי: להתוודות בפה על החטא. ומי שחטאו מפורסם והכול יודעים שחטא, כגון מפקדים בכירים, הם צריכים להתוודות בפרהסיה כתשובת המשקל לחטא שהיה בפרהסיה. עליהם להודיע קבל עם ועדה שחטאו ולא ישובו עוד לכסלה, ויסרבו למלא פקודה כזו שהיא עבירה וחטא.
ד. החוטא בין אדם לחברו אינו יכול לשוב בתשובה אלא אם כן תיקן בפועל את אשר קלקל, ופייס את הנפגע והנפגע סלח לו. על כן מי שפינה אנשים מסוימים והם ניזוקו עקב הפינוי, עליו לשלם להם את הנזק ולפייס אותם. אם קבוצה שלמה השתתפה בפינוי יכולים הם להשתתף יחד בתשלום, אך כל אחד אחראי על כל התשלום. למפקדים אחריות יותר גדולה. למפקדים הבכירים אחריות עוד יותר גדולה. עליהם מוטל לתקן את אשר עוותו. זה יכול להיות על ידי לחץ על הממשלה לפצות ולתקן את המעוות, אך מכל מקום כל עוד לא שולם הנזק ולא פייסו את הנפגעים, אין התשובה שלמה.
ה. מאחר והפגיעה היתה לא רק בתושבים המגורשים אלא במצוות יישוב ארץ ישראל, מוטל על כל מי שחטא בזה לעשות כל ההשתדלות להחזיר את המצב לקדמותו, כלומר להחזיר את השלטון המלא על חבל עזה לישראל.
ו. מאחר שהפגיעה היתה בבטחון ישראל, והתוצאה פגיעה באנשי שדרות, ובהמשך מלחמת לבנון השנייה על כל נפגעיה, מוטל על החוזר בתשובה לפעול בכל יכולתו להחזיר לישראל את כח ההרתעה, ולתקן את הפגיעה בביטחון שנגרמה עקב העקירה מחבל עזה. כל זאת על ידי ביסוס ההתיישבות בחלקי ארץ ישראל ששוחררו במלחמת ששת הימים.
ז. מי שנהנה מהשתתפותו בעקירה, קיבל תמורה כספית או עלה בדרגה או כל הנאה אחרת עקב השתתפותו בעקירת היישובים, עליו להחזיר את הכסף ולוותר על הדרגה שקיבל בעבור חטאו.
ח. מאחר שהפשע היה גם בין אדם למקום וגם בין אדם לחברו, כל הדיון על הסליחה הוא בחלק שבין אדם לחברו ובין אדם לעמו. אבל בחלק שבין אדם למקום, זה כמובן לא עניין של סליחה של אנשים, אלא על פי רוב טובו של ריבונו-של-עולם הסולח ומוחל לשבים. וכאן יש להבדיל בחומרת המעשים: יש מזידים, יש שוגגים , יש טועים, ויש טועים שחושבים שעשו מצווה, ולפי זה חומרת המעשים כלפי שמיא. אך בכל הנוגע לעבירות שבין אדם לחברו, גם שוגג ואנוס מחויב בתיקון הנזק ובפיוס הנפגעים.
ט. לאחר שהחוטא ימלא את כל תנאי החזרה בתשובה בשלמות, בוודאי שנכון לסלוח לו ולקבל אותו כבעל תשובה. ואם יצליח להפוך את השבר למנוף לתיקון מהלכי הגאולה, הרי עבירה זו תהפוך לזכות בפועל ממש.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















