מסלול בטוח לגן עדן | הרב נתנאל יוסיפון | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
פקודי

קטגוריה משנית

3 דק' קריאה

פעמים רבות, כשאנשים באים לניחום אבלים, שנזכה כולנו לחיים טובים וארוכים, שבים האבלים ומספרים פעם אחר פעם על ימיו האחרונים של האדם.
לעיתים אף מספרים על המילים האחרונות שלו, ודשים בהם שוב ושוב. אצל אנשים גדולים אף מוצאים במילים אלו משמעויות נסתרות, ומעמיקים לגלות כיצד מילים אלו מבטאות את תמצית אומר חייו של האדם.
רבים יודעים, שמילותיו האחרונות של הבעל שם טוב הקדוש היו – "אל תבואני רגל גאווה".
אך יש סרים בהם מסופר גם על דרשתו האחרונה של הבעש"ט, שנאמרה בעודו יושב על מיטתו, זמן קצר לפני פטירתו. הוא דרש דרשה קצרה ופירש את הפסוק ממגילת אסתר "ובזה הנערה באה אל המלך".
וכך אמר (בעש"ט על התורה, מגילת אסתר) פסוק זה מדבר "על העמוד מגן עדן התחתון לגן עדן העליון, וזהו על ידי המצוות שהם תר"כ עמודי אור".
מאמר זה התפרש (בעש"ט בשלח הערה ו) בכתבי קודש של מהר"ם מליבאוויטש ז"ל כתב וזה לשונו, "התרי"ג מצוות ושבע מצוות דרבנן הם תר"כ ניצוצי אור, ולכך אמר הבעל שם טוב הקדוש ז"ל מצוה לשון צוותא, היינו שבעשיית המצוה נדבקים באורו יתברך עד כאן לשונו.
ננסה קצת להעמיק בדברים, לפי דברים נוספים שנאמרו בבעש"ט ועל ידי גדולי החסידות. כולנו יודעים שהמגילה מסתירה בחובה רמזים עליונים, והמלך רומז לה' מלכו של עולם. הבעש"ט פירש בפסוק המדובר את המילה 'נערה' כרומזת לנשמה, ומדובר כאן על הדרך שבה הנשמה באה אל המלך, עולה ומידבקת בבוראה מלמטה למעלה.
הדרך להידבק בבורא זה על ידי המצוות. מצווה היא מלשון צוותא, חבירות, ואנו יודעים גם שמצווה גוררת מצווה, כי יש כאן צוות, ודבר גורר דבר. כלשון הדגל מחנה אפרים בשם הבעש"ט (מובא שם בהערה) "מצוה גוררת מצוה, מצוה לשון דביקות והתחברות מלשון צוותא חדא, וזהו הפירוש, מצוה, דביקות לה' יתברך פעם אחת גוררת מצוה היינו יותר דביקות". המצווה מחברת למצווה נוספת, ומחברת אל ה'.
ונדקדק בלשון הבעש"ט. הוא אומר כאן שני דברים נוספים המעוררים שאלות – א. המצוות הם תר"כ עמודי אור, כי יש סך הכל 620 מצוות, כמניין תר"כ, 613 דאורייתא ו7 דרבנן. למה דווקא כאן הוא מכנה את המצוות בשם תר"כ עמודים?
ב. מדובר כאן על זמן הפטירה, המכונה עליה מגן עדן התחתון לגן עדן העליון. גן עדן העליון אנו מבינים, כי הנשמה עולה כאן לעולם הבא, שהוא גן עדן העליון. אך למה הוא קורא למציאות בעולם הזה גן עדן התחתון?
נראה, שהבעש"ט רומז שהמספר תר"כ הוא בעצם רומז ל'כתר', ולהיפך לא עלינו, מי שלא שומר על המצוות, זה הופך לו ל'כרת'.
הכתר הוא כמובן נמצא בראש, בפסגה, ככתר המלך. במבט ראשוני המצוות הם מעשיות, נעשות בגוף הגשמי, ולאנשים נדמה חלילה שהם נמוכות, אך זה בדיוק החידוש שלהם, שהאדם בגופו הגשמי המצוי למטה, עושה מעשים שמחברים אותו עד למעלה, ובמעשים אלו הוא מגלה שבתוך גופו הגשמי מצוייה נשמה שהיא חלק אלוק' ממעל, ובזה הוא עולה בעמוד עד הכתר הגבוה והעליון. וכך הוא מחבר את הנערה – הנשמה אל מקורה האלוקי – המלך.
יתר על כן, כשהאדם עושה מצוות הוא חי כבר בעולם שלנו את נשמתו האלוקית, ונמצא שכבר בעולם הזה הוא חי למעשה בגן עדן, וכך כבר כאן הוא חי בגן עדן תחתון, אך המצוות הם צוות, וכך אט אט מצווה גוררת מצווה, וגם אם בהתחלה קיים את המצווה ברמה בסיסית ונמוכה ללא כל הכוונות, הוא מתעלה אט אט אל הכתר, לעומק הכוונות אל המלך ולגן עדן העליון.
והמשל לכך הוא הנערה שבאה אל המלך, כי במגילת אסתר הנערות היו כבר בארמון אחשוורוש כבר לפני שבאו אל המלך לחדר הפנימי, הם היו בחלקו של המלך עוד בחוץ, ורק נשאר להם לבוא אל המלך לחדר הפנימי.
וכך אנו על ידי המצוות כבר שייכים וחיים עם המלך כאן בעולמנו באטמוספירה של גן עדן תחתון, ועל ידי המצוות אנו עולים ומתעלים לגן עדן העליון.
ויהי רצון שנזכה לחיות לאורך ימים ושנים טובות עם המלך, באווירה של מצוות וקדושה, לעלות ולהתעלות, ולראות את כנסת ישראל באה לחצר המלך הפנימית בבית מקדשנו ותפארתנו במהרה בימינו!

פקודי