ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
והנה, כעבור תקופה קצרה, בעת ששהה באחד מבתי הכנסת, שמע שני יהודים פשוטים שעוסקים בנושא בו התקשה, ואחד מהם שואל את חבירו את השאלה העמוקה בה התקשה שנים רבות.
הבית יוסף היטה אוזנו כאפרכסת לשמוע מה יתרץ החבר, ואז לתדהמתו העצומה... תירץ החבר בקלות רבה את אותו תירוץ עמוק עליו עמל הוא עצמו במשך שנים רבות.
חלשה דעתו של הבית יוסף, עד שגילה לו האר"י הקדוש את סוד העניין. וכך אמר האר"י: דע לך, שבשמיים יש קושיות ותירוצים, לכל קושיא יש תירוץ. כדי לחבר את התירוץ לקושיא, צריך עמל גדול וגדלות בתורה, אולם משהתחבר התירוץ לקושיא, כל אחד יכול למצוא את התירוץ בקלות.
אני יכול להעיד בעצמי, שפעם אחת קראתי סיפור שסיפר הרב טרופר על הגאון הרב משה פיינשטיין מגדולי הפוסקים, שבזמן הילוכו היה משנן כל העת משניות, כדי לנצל את זמנו ללימוד תורה.
והנה במשך מספר שבועות הפסיק הרב פיינשטיין לשנן משניות, מפני שהיה טרוד למצוא פתרון הלכתי לבעייתה של אישה אחת. אותה אישה עברה ניתוח מורכב בראש, ונאסר עליה להרטיב את ראשה במים, והתעוררה שאלה – כיצד תטבול במקווה?
לאחר תקופה שבה עיין בשאלה חמורה זו, מצא גדול הדור את הפתרון. המשנה אומרת שכל שנברא מהמים דינו כמים ואפשר לטבול בו, לכן הציע הרב שיעשו מעור של דג כובע אטום למים, וכיוון שהדג דינו כמים נמצא שאישה הטובלת עם כובע זה לראשה, נחשבת כמי שטבלה במים.
סיפרתי סיפור זה לתלמיד חכם אחד, והנה מיד כשסיפרתי על השאלה, הוא הציע בעצמו את התשובה. נמצא שעל אותה תשובה שעליה עמל גדול הדור במשך זמן רב, הציע אותו תלמיד חכם מיידית.
(העיקרון הוא שיש בעולם צורת חשיבה. קשה להיות מי שהוגה דרך חשיבה חדשה, אך אחרי שאותה צורת חשיבה באה לעולם, היא הופכת להיות נחלת הכלל).
עניין זה מתחבר לנקודה רוחנית שמופיעה פעמיים בפרשתנו, וחשובה מאוד לעבודת ה'.
פעם ראשונה - בפרשת צו (ו, יב-טז) נמצאת הפרשייה של 'מנחת חביתין'. זוהי מנחה מיוחדת, שמקריבים אותה "מחציתה בבוקר ומחציתה בערב". אחד הדברים המייחדים מנחה זו, שהכהן הגדול צריך להקריב אותה כל יום. ובנוסף – כל כהן רגיל מקריב אותה ביום שהם מתחנכים ומתחילים לעבוד בבית המקדש.
מנחה זו מלמדת אותנו, שכהן הדיוט זוכה כביכול ביום הראשון לעבודתו להיות במדרגת הכהן הגדול. כלומר בהתחלה הוא מתרומם למקום גבוה עם כוחות עצומים, ואמנם אין ביכולתו להגיע למדרגה זו כל ימי חייו, אך העוצמה של ההתחלה וודאי תסייע לו ותדחף אותו כלפי מעלה כל חייו.
פעם שנייה – מצאנו בפרשה שמבשר קרבן השלמים נותנים לכוהנים לאכול את החזה ואת שוק הימין (ז, לד). זהו חלקם של הכוהנים בקרבן זה, וחלק מכפרתו של האדם תלוייה בכך שהכוהנים אוכלים את אותם חלקים מהקרבן, כפי שנאמר: "כוהנים אוכלים ובעלים מתכפרים".
והנה, בהמשך הפרשה מסופר על הימים שבהם הקימו את המשכן, המכונים – 'ימי המילואים'. בימים אלו שימש במשכן משה רבינו ככהן, ואהרון ובניו נחשבו כבעליהם של הקרבנות. גם בימים אלו הוקרב קרבן שלמים, אך היה בו ציווי מיוחד. משה הצטווה ככל כהן לאכול את החזה, אך את שוק הימין היה עליו להקריב על המזבח (ח, כה-כט). הייתה זו הפעם היחידה בתולדות המקדש, שבה הוקרב על המזבח שוק של שלמים (רש"י שם).
גם עניין זה מלמד אותנו, שכמו 'סטרטר של רכב', בהתחלה דרוש כוח רוחני עצום, שמכוחו גם בהמשך בזמנים הרגילים, נתעלה תדיר. וכך ביסוד המשכן השוק היה שייך למזבח, ומכוח אותו שוק המילואים, כשהכוהנים בכל הדורות אכלו את השוק, הם ידעו שאכילתם היא כעין אכילת המזבח, אכילה מרוממת בקדושה וטהרה, שבכוחה לכפר על הבעלים.
וכך בעבודת ה', עלינו להשתדל ולהתרומם רוחנית בזמנים קדושים ומיוחדים של התחלה, כזמנים של ברית מילה, בר מצווה וחתונה, וכן בזמני החגים. ועלינו גם לדעת, שאין בכוחינו לחיות כך תדיר, אך ביכולתינו לקחת נקודות מסויימות מכוח אותה קדושה לכל הזמנים הרגילים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
