ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת אשר
----------
אל תיקרי משבר אלא משגר!
הרב יהושע מרדכי שמידט שליט"א - ראש ישיבת 'ברכת התורה' ורב הישוב שבי שומרון.
ישנם שלוש דרכים, זו למעלה מזו, להתמודד עם משברים ולהיחלץ מהם:
א. להרפות ולהשתחרר - "וכן מי שהתעורר עליו מרה שחורה יסירה, בשמיעת הניגונים ובמיני זמר ובטיול הגנות ובבנינים הנאים וחברת הצורות היפות וכיוצא בזה ממה שירחיב הנפש" (שמונה פרקים לרמב"ם פ"ה).
ב. להאמין שהכל מה' - בשעת "הבאסה" והריקנות על האדם לחשוב על כך, שה' מנהל את העולם, והכל בא ממנו, וממילא לא ידאג ויתעצב אלא ישוב וישמח. "ובאמת הוא עניין גדול וסגולה נפלאה להסיר ולבטל מעליו כל דינין ורצונות אחרים, שלא יוכלו לשלוט בו... כשהאדם קובע בלבו לאמר הלא ה' הוא האלוקים האמיתי, ואין עוד מלבדו יתברך שום כוח בעולם... וגם יגזור אומר ויקם לו לפעל עניינים ונסים נפלאים הפוך סדור כוחות הטבעיים" (נפש החיים שער ג' פי"ב). ההרגשה הנפלאה הזו, המחברת את האדם לה' בשלמות, ממלאה אותו בשמחה ובטוב לבב פנימיים.
ג. להתקרב לה' מתוך המשבר - פעם היה אמור הבעל שם טוב זי"ע להיכנס לבית הכנסת, אך לפתע נעמד בפתח ולא נכנס. אמרו לו: כבודו, אפשר להיכנס, יש הרבה מקום פנוי בבית הכנסת. אמר להם הבעל שם טוב: האנשים פה גאוותנים, אינם מתפללים בביטול לה', ולכן התפילות שלהם לא עולות לשמיים, והם תקועות בבית הכנסת, נמצא שבית הכנסת מלא. כאשר אדם נקלע למצב נמוך ומבולבל - מצב של ריקנות, במקום ליפול בייאוש זו הזדמנות לזעוק אל ה' ולבכות, כי ה' אוהב כלים שבורים. כך מובא בזוהר הקדוש (פרשת בלק): ישנם ג' פסוקים הנקראים תפילה: "תפילה למשה איש האלוקים" "תפילה לדוד" "תפילה לעני". תפילת העני קודמת לתפילתם של משה ודוד ושאר תפילות העולם. שואל הזוהר מדוע? ועונה: משום שהעני שבור לב, וכתוב "קרוב ה' לנשברי לב". כיוון שהעני התפלל תפילתו פותח כל חלוני הרקיע, וכל שאר התפילות עולות למעלה. דוחה תפילת העני שְבור הלב את שאר התפילות, מפני שכתוב "תפילה לעני כי יעטוף", כי אין תשוקה לעני אלא כששופך דמעות בתרעומת לפני המלך הקדוש, ואין תשוקה לקב"ה אלא כשהוא מקבל אותם ונשפכים לפניו, וזוהי תפילה שעושה איחור ועיכוב לכל התפילות שבעולם. תחושת המשבר נובעת מדרישה פנימית וצמאון להתקרבות לאל חי. צריך רק כלים נכונים כדי להפוך תחושה זו למנוף ל"ליבי ובשרי ירננו אל אל חי".
----------
הכל דמיונות
הרב ניסים מזרחי שליט"א - רב הישוב גן אור ת"ו (זמנית בניצן)
תחושת הייאוש והכישלון נתפסת אצל האנשים פעמים רבות כמציאות שאינה ניתנת לשינוי. תפיסה זו בעצמה מונעת מהאדם לצאת מהמצב הנפשי בו הוא נמצא כביכול, לכן בראשית על האדם להכיר בכך, שהמצב שבו הוא נמצא ניתן לשינוי.
מאחורי כל ייאוש וכל הרגשה של משבר וכישלון עומד מיודענו, הלא הוא היצר הרע. כבר לימדונו חז"ל ש"דרכו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עבוד אלוהים אחרים", לא רק בעשיית עבירות מסית היצר הרע את האדם אלא גם במחשבות. ייאוש זה רע, משבר זה רע, והכול מתחיל בדמיון אליו גרר אותנו יצר הרע. "תחשוב טוב יהיה טוב" זה לא דמיון, זה התגברות יצר הטוב על יצר הרע. בדרך מליצה נאמר - "ייאוש שלא מדעת לא הוי יאוש, יאוש מדעת הוי ייאוש", הייאוש זו דעת יצר הרע. הדברים מפורשים ב'אגרת המוסר' של רבי ישראל מסלנט זצ"ל: "האדם חופשי בדמיונו ואסור במושכלו, דמיונו מוליכו שובב בדרך לב רצונו... אוי לדמיון, אויב הרע הלזה! מידינו הוא, בכוחנו להרחיקו, בתתו אזן קשבת אל השכל". המשבר, הייאוש והכישלון שייכים לעולם הדמיון, ובכוחו של האדם להתרומם מהמצב שבו הוא נמצא.
בשעת משבר עלינו גם לזכור, ש"ה' צדיק יבחן". הגמרא במסכת חגיגה (דף ה.) אומרת: "וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם, אמר רב ברדלא בר טביומי אמר רב כל שאינו בהסתר פנים אינו מהם". לכל יהודי יש הסתר פנים, כלומר ניסיונות שמובילים אותו למצבים של ייאוש ומשבר, אך החכמה היא לעמוד בניסיונות אלו. כיצד? אם בשעה שהאדם נמצא בהסתר הוא מגלה את הקב"ה, כלומר - מבין וקורא את המציאות, מדוע וכיצד ה' הביאו למשבר הזה, הרי "גילה את ריבונו של עולם" במציאות ועמד בניסיון. ה' "מדבר" עמנו דרך המציאות, ועלינו "לגלות את התדר" שבו הוא משדר אלינו, ומיד הכל מובן.
ולסיום - האבות מרכבה לשכינה, הבנים מרכבה לאומה. הגמרא (סנהדרין ק"ז.) מלמדת אותנו שהאבות שזכו שיתייחד הקב"ה עימהם - "אלוהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקב", זכו להיות מרכבה לשכינה, מפני שעמדו בניסיונותיו של הקב"ה. הציבור "הכתום" ובראשם תושבי גוש קטיף עברו בשנים האחרונות ניסיונות קשים, מאבק מבית מחוץ, 6000 פצמ"רים, ירי על תושבים ביש"ע, מסירות נפש עילאית של ציבור יקר וקדוש, אלו ניסיונות שהעמידה בהם תוביל בעז"ה, שהציבור היקר הזה יהיה המרכבה לאומה.
----------
הנפילה - לכתחילה!
הרב עמיר כץ שליט"א - ראש בתי המדרש מעיינות והמלך בשדה
הגורם העיקרי למשברים ולתחושות הקשות הוא הפער בין הרצוי למצוי. יש והנפילה באה מאכזבה מעצמנו, שאיננו מסוגלים להגשים את רצוננו, וערכנו העצמי יורד בעיננו, ויש שאנו מאוכזבים מהמציאות שאינה נענית לנו - אינה משתנה לפי התוכניות שלנו, ואנו מאבדים את החשק ואת חדוות העשייה.
אולם, "סומך ד' לכל הנופלים" - כיצד הקב"ה סומך את הנופלים? במבט ראשוני נראה, שהקב"ה סומך אותנו בכך, שהוא עוזר לנו להתגבר על הקשיים. בוודאי יש במחשבה זו הרבה מן האמת, ואולם ישנו עומק נוסף במעורבות של הקב"ה בסמיכת נופלים. לפני שהקב"ה סומך את הנופלים, הוא מפיל את העומדים. הקב"ה "נמצא" בתמונה כל הזמן מראשית ועד אחרית. בשעה שאנו חשים זרוקים ומושלכים, עלינו להאמין שבאנו למקום המשבר בהשגחה פרטית, "מה' מצעדי גבר כוננו"(תהילים ל"ז). מי שזימן לנו להיות בנפילה הוא גם המעלה ומקים את הנופלים.
הנפילה היא תכלית העלייה. בכל יום אנו מצווים להזכיר את יציאת מצרים, מפני שיציאה זו לא היתה רק בעבר, אלא היא מתרחשת בכל יום תמיד - "היום אתם יוצאים בחודש האביב", ובסיפור יציאת מצרים אנחנו מתחילים בגנות ומסיימים בשבח, מפני ש'הגנות' היא ההכנה ל'שבח'. הגלות פועלת את הגאולה. מקום הנפילה, כשהוא מחובר ליוצר הכל אינו יציאה מהסדר. כל שיבוש בתוכניות הוא חלק מעצת ה' העמוקה להוציא את האור דווקא מתוך החושך - להוציא את אותו אור עמוק וגנוז, שמכוסה ונעלם דווקא בעמקי החושך ובתהומות הנפש. "אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחושך ה' אור לי". מציאות ה' יתברך - האמונה בו, באהבתו הגדולה אלינו, בהשגחתו הצמודה על כל צעד ושעל היא עצמה סומכת את הנפילה.
יתרה מכך - עיקר הנפילה היא שכחת ה'. המחשבה וההרגשה שאנו עומדים לבד מול עצמנו ומול המציאות, והקב"ה נמצא מחוץ למשחק, בזה טמונה עומק הנפילה. לעומת זאת, ההתעוררות לזכור את ה' יתברך, שתמיד לא "ירפך ולא יעזבך", רק שלעיתים הוא מאיר פניו ולעיתים הוא "אל מסתתר", הם גואלים אותנו מן המיצר.
הנפילה מוציאה אותנו מהקטנות - מהתנגשות הרצון הקטן שלי עם המציאות, ומעלה אותנו למבטח האמונה שישנו את עומק הרצון העליון, שבו רואים ש"רבות מחשבות בלב איש", ודווקא "עצת ד' היא תקום". הנפילה שוברת לנו את הדימוי העצמי המוטעה המלא לעיתים בגאווה סמויה, ומאפשרת לנו לקנות קומה חדשה של גדלות, קומה של מעורבות ונוכחות מלאה של הקב"ה בחיינו. "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עימדי".
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
איך מותר להכין קפה בשבת?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
בריאת העולם של פסח
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
תשובה התשובה בהשקפתו הגדולה של הרב זצ"ל
הקדמה: חשיבות הספר "אורות התשובה" | חידוש הראי"ה במבט על התשובה | העמקה ביסוד שהעולם שב לשורשו – נפילת העולמות | שלושת מעגלי התשובה | חשיבות המבט הגדול לדורנו | הכרחיות התשובה | תשובה מאהבה | התבוננות בעולם | כח הרצון וחשיבותו | עיקר האדם – רצונו | הרצון – בלתי מוגבל | הרצון עצמו פועל | הדרכות מעשיות: רצון דרצון, הפער הרצוי
ארץ ישראל ומצוותיה מצוות יישוב הארץ ותהליך הגאולה
מתוך עיון במשנת הרצי"ה ובמשנת הרב יששכר טייכטהל הי"ד
למה מצוות יישוב הארץ כל כך מרכזית? | האם מצוות יישוב הארץ נוהגת בזמן הזה? | שלוש השבועות | רבנו חיים בתוס' כתובות | השמטת הרמב"ם, מגילת אסתר | האם אנו בתהליך גאולה? | הגאולה לא צריכה להיות נסית? | הדור לא ראוי? | התהליך נעשה על ידי כופרים? | יש חשש שיתקלקלו בארץ מה'ציונים הכופרים'? | האם בסוף המדינה תונהג בדרך התורה? | היחס למדינת ישראל
פנחס מהות התפילה וסוד המנהיגות
שיחת מוצ"ש פרשת פנחס
הרב בוחן את משמעותה העמוקה של התפילה כתחליף לקורבנות, תוך הדגשה על פי הזוהר שדווקא "תפילת העני", הבאה מתוך לב נשבר וענווה, היא התפילה הרצויה והגבוהה ביותר לפני בורא עולם. בנוסף, הרב מסביר שמנהיג אמיתי נמדד ביכולתו להרגיש את רוח העם, להתחבר לרצונות הפנימיים של הציבור ולהוביל אותו מתוך מסירות נפש ואמונה.
יסודות התורה והאמונה משיח בן יוסף, מקורו ומשמעו
הארכנו לבאר את עניינו של משיח בן יוסף לפי הדעות והמסורות השונות, וביארנו מדוע הרמב''ם השמיטו ולא כללו לא בין עיקרי האמונה ולא בכל כתביו. עוד ציינו שלושה פירושים שפרש בענינו מרן הרב, הראי''ה קוק זצ''ל, בשלוש רבנויותיו בזוימל, בבויסק וביפו. ולבסוף למדנו על חשיבות היסודות שלימד מרן הראי''ה בעניינו של משיח בן יוסף, וכיצד הם עומדים בעצמם, אפי' בלא קשר לתלייתם כפירוש למהות משיח בן יוסף.
פנחס פרשת פנחס – זה הזמן שלך
מדוע מקפידה התורה על זמנים ומועדים? למה חובה לקחת הזדמנויות בזמן ולא לאחר? התזמון האלוקי ומשמעותו האישית והלאומית
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.
מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.
י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.
י"ז בתמוז כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!
רביבים בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות
פנחס איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"
