ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
ואכן, נוהג מקובל הוא, (וכך לצערנו נוהגים קברניטי המדינה במאורעות האחרונים), שעל ההצלחות כולם אוהבים לקחת קרדיט, אך בכישלונות כולם מאשימים את כולם.
את הפתגם הזה כולם מכירים, אך שימו לב לתובנת העומק הבאה, שהיא הצד השני של הפתגם – כשיש אבות רבים – יש הצלחה, אך כשהיזם נותר יתום – יש כישלון!
כלומר - מי שחכם ורוצה להצליח, מחבר אנשים נוספים לעשייה שלו, והם עוזרים ומסייעים לו, כי גם הם רוצים להיות מאבות ההצלחה. אך מי שרוצה שההצלחה תהיה נחלתו הבלעדית, סופו שנותר יתום ללא עזרה, ואז יש כישלון...
עיקרון זה מסייע במצבים נוספים.
למשל, בעבר נהגו מלכים מסויימים, להתחתן עם בנות מלכים אחרים, וכך המדינות הפכו להיות שותפות, נמנעו מלחמות, ובני המדינה השכנה אהדו את המלך, שהרי – הוא משלנו!
ואולי כאן גנוז מהלך עמוק המחובר מאוד לעיר קדשנו ירושלים.
כולנו יודעים שעם ישראל מורכב משבטים וחלקים שונים. שני בתי ישראל המרכזיים הם בית רחל ובית לאה, ובגאולת העתיד הם מיוצגים גם על ידי שני משיחים (משיח הוא מלך, מלך המשיח, שנמשח בשמן המשחה) – משיח בן יוסף מרחל, ומשיח בן דוד מלאה.
בתחילה נמשח שאול למלך על ישראל. שאול הוא משבט בנימין, בית רחל אימנו, ומייצג את משיח בן יוסף המקדים את משיח בן דוד.
אולם, חטא שאול, ודוד בן שבט יהודה, מבית לאה אימנו, נמשח למלך. כעת נפתחה הדלת למשיח בן דוד, אך תפקידו של מלך לאחד סביבו את כל העם, ולכן כחלק ממלכותו עליו לחבר אליו גם את בני רחל, המונהגים בידי משיח בן יוסף, כנבואת יחזקאל (לז) לעתיד: "הִנֵּה֩ אֲנִ֨י לֹקֵ֜חַ אֶת־עֵ֤ץ יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיַד־אֶפְרַ֔יִם... וְנָתַתִּי֩ אוֹתָ֨ם עָלָ֜יו אֶת־עֵ֣ץ יְהוּדָ֗ה וַֽעֲשִׂיתִם֙ לְעֵ֣ץ אֶחָ֔ד... וְעַבְדִּ֤י דָוִד֙ מֶ֣לֶךְ עֲלֵיהֶ֔ם וְרוֹעֶ֥ה אֶחָ֖ד יִהְיֶ֣ה לְכֻלָּ֑ם...".
שאול שמרגיש שדוד עתיד לרשת אותו, רודף את דוד, אך דווקא היורשים העתידיים, ילדיו של שאול, אוהבים מתחברים לדוד. יהונתן בן שאול כורת ברית עם בית דוד (שמואל א, כ) ומיכל בת שאול אוהבת את דוד ומתחתנת איתו (שמואל א, יח, כ). בכך גנוזה תקוות האחדות.
אולם, שאול רודף את דוד, ובזה מפסיד למעשה את ההמשכיות שלו. דווקא בגלל שהוא רצה להיות האב היחידי למלכות, לצערנו נותרנו עם כישלון יתום.
בהמשך שאול מנסה להכות את דוד בחנית, מיכל בת שאול מבריחה את דוד מהבית, והאחדות מתפרקת. באותה שעה נס דוד אל שמואל. הבריחה לשמואל מבטאת את הבנתו של דוד שדרושה כאן אחדות. שמואל הוא מי שהמליך את שניהם, ולכן הוא הדמות המאחדת את שניהם.
והנה, דווקא בשעת הבריחה, רגע קשה של פירוד, הולכים שמואל ודוד ל – ניות ברמה. דורשים על כך חז"ל (זבחים נד), כיוון שבתורה כתוב שיום אחד יבנה בית המקדש ב"מקום אשר יבחר ה'", אך לא כתוב היכן הוא אותו מקום, צללו באותה שעה שמואל ודוד לעומק הסוגיא, לברר היכן הוא מקום המקדש, המכונה ניות – נויו של עולם.
נמצא, שבאותה שעה, כשלא זכינו לאחדות המלכים, זיכו אותנו שמואל ודוד בירושלים ומקום המקדש, "עיר שחוברה לה יחדיו", עיר שמאחדת אותנו ו"עושה את כל ישראל חברים".
ועדיין נותר החלום, שבכל זאת יתאחדו שני הבתים איחוד מוחלט. אם היינו זוכים, אולי היה נולד בן לדוד ומיכל, בן לבית דוד ונכד לבית שאול, והמלך המשותף היה מאחד את כל בית ישראל, וכולם היו אומרים – הוא משלנו!
והנה מגיע הרגע הגדול. דוד הופך למלך, מיכל בת שאול חוזרת אליו, הוא כובש את ירושלים, ומעלה אליה את ארון ברית ה'. ירושלים תהפוך להיות 'תלפיות – תל שכל פיות פונים אליו', נקודת האחדות של ישראל.
אך מה עם הנסיך המשותף?
באותה שעה, דוד מפזז לפני ארון ה', ומיכל בת שאול משקיפה בעד החלון, וחשה שדוד לא נוהג כבית אביה. הוא לא מכבד מספיק את המלכות, ונוהג כאחד הריקים. היא גוערת בדוד, והוא עונה לה, שלפני ה' גם המלך מבטל את כבודו.
ועל כך נאמר (שמואל ב ו, כג) – " מיכל בת שאול לא היה לה ילד עד יום מותה". (יש שיטות בחז"ל שביום מותה או לפני כן היה לה בן, אך יש מהמפרשים שם שסוברים שלא היה לה כלל).
זכינו בירושלים. לא זכינו בעוונותינו למלך משותף, נחלקנו לשתי ממלכות, ויצאנו לגלות ארוכה.
אך התקווה עודה מפעמת בליבנו. זכינו ושבנו לירושלים, ומכוחה בעזרת ה' עוד נזכה ויתגלה בה ארון האלוקים, והמלך המשותף שיאחד את בית יוסף ובית דוד, והיו לאחדים בידיו!
שיחות ליום ירושלים "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך"
הדברים נאמרו במסיבת יום ירושלים התשס"ג, בישיבת מרכז הרב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
