ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שכנים ושותפים
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
תיאור המקרה: התובע והנתבע שכנים, ולשניהם יש דירות צמודות בקומת קרקע, הפתוחות לחצר המשותפת של הבניין. הנתבע הרחיב את דירתו, ובנה מחסן נמוך בחצרו. התובע הרחיב גם הוא את דירתו, ובנה חדר להשכרה, ובו חלון המשקיף אל גג המחסן של הנתבע. הנתבע מחה בפני התובע על פתיחת החלון משום שהתובע יוכל להסתכל דרכו לדירתו של הנתבע, והתובע אכן סתם את החלון; אולם לאחר זמן פתח התובע את החלון, ואף פתח חלון נוסף.
לאחר כמה זמן, הנתבע החליט להפוך את המחסן שלו לחדר להשכרה, ולשם כך הוא מעוניין להגביה את המחסן. כמובן, הדבר יגרום לכך שלא ייכנס אור לחדרו של התובע.
התביעה : התובע דורש מהנתבע להרחיק את כותלו שישה מטרים כפי המקובל כיום בארץ, על מנת שייכנס אור לחדרו. התובע טוען, שאמנם את החלון הראשון הוא פתח שלא בהסכמת הנתבע, אבל לגבי החלון השני הנתבע לא אמר דבר, ולגביו, לכל הפחות, יש לתובע חזקה.
תשובת הנתבע : הנתבע טוען, שאין הבדל בין החלון הראשון לשני והוא מחה כבר, ואין לתובע שום חזקה בחלונות אלו.
פסק הדין : בית הדין דחה את התביעה. אולם, אם יוכיח התובע לבית הדין שבניית ההרחבה שלו נעשתה ברישיון, יוכל לדרוש מהנתבע להרחיק את כותלו מחלון התובע.
הנימוקים: הראשונים נחלקו אם אדם רשאי לפתוח חלון אל חורבתו של חברו, כאשר בעל החורבה אינו ניזוק כעת מהחלון, אבל הוא חושש שכאשר ירצה לבנות את החורבה, ויהיה ניזוק מחמת שהחלון פונה לדירתו, לא יסכים בעל החלון לסתום, ויצטרך לרדת עמו לדין. מחלוקת זו הובאה בשולחן ערוך (חושן משפט סימן קנד סעיף טז), והשולחן ערוך פוסק, שבעל החורבה רשאי למנוע מבעל החלון לפתוח שם חלון.
אילו לא היה הנתבע מוחה בפני התובע, היה מקום לדון, האם לתובע ישנה חזקה בחלון זה, ושוב לא יוכל הנתבע למחות. דין זה שנוי במחלוקת ראשונים. דעת רבנו יונה (מובאת ברא"ש בבא בתרא פרק ב סי' א-ג), שכיוון שבעל החורבה יכול למחות בבעל החלון, ממילא, אם לא מחה - יש לבעל החלון חזקה, ושוב לא יוכל בעל החורבה למחות בבעל החלון. אבל הרא"ש (שם) חולק, וסובר שכיוון שכרגע אין בעל החלון מזיק לבעל החורבה, אינו חייב למחות, וממילא, העובדה שלא מחה אינה יוצרת אצל בעל החלון חזקה.
ונראה, שבנידון דידן, כולי עלמא יודו, שאף אם הנתבע לא היה מוחה בתובע, אין לתובע חזקה. וזאת משום שכל מחלוקת הראשונים אם יש חזקה לבעל חלון כאשר פתח על חורבה, היא משום שהחורבה עומדת להיבנות, ובעל החורבה יכול לצפות לכך שכאשר יבנה יזיק לו בעל החלון. אבל במקום שבו אין לבעל החורבה מקום לחשוש כלל מהיזק שייגרם על ידי החלון, לכולי עלמא אינו חייב למחות ולא נוצרת חזקה. דוגמא לדין זה נמצאת בדברי הרמ"א (שם):
"ראובן שהיו לו חלונות בביתו נגד חצירו או גינתו של חבירו וכותל ביניהן, ונפל הכותל וע"י זה ראובן רואה לרשות חבירו, צריך לסתום חלונותיו, ואע"פ שעשאם בהיתר".
והוא הדין בנידון דידן: כל זמן שהיה המחסן של הנתבע בנוי, לא הזיק החלון של התובע לנתבע כלל, ורק לאחר שהחליט הנתבע להחליף את המחסן בחדר, גרם החלון להיזק לנתבע. על כן, אין בחוסר המחאה של הנתבע, קודם שהחליף את המחסן בחדר, משום יצירת חזקה של התובע.
למרות שלא היה צריך, הנתבע מחה בפני התובע. בית הדין קבע, שטענה נגד אחד החלונות באותו צד נחשבת כמחאה נגד כל החלונות, ואין צריך למחות על כל חלון וחלון. ולכן טענתו של התובע כאילו הנתבע לא מחה על החלון החדש, מלבד היותה לא רלוונטית, גם אינה בעלת משמעות לדינא.
אמנם, אם יוכיח התובע שהוא בנה את ההרחבה שלו ברישיון מהעיריה, אזי נראה שיש לתובע חזקה בחלונו. בשולחן ערוך (שם סעיף כא) כתב:
"מי שהיתה לו חלון בכותלו, ובא חבירו ועשה חצר בצדו - אינו יכול לומר לבעל החלון זה: סתום חלון זה כדי שלא תביט בי, שהרי החזיק בהיזק זה. אם בא חבירו לבנות כותלו כנגד החלון כדי שיסיר היזק ראייתו, צריך להרחיק את כותלו מכנגד החלון ד' אמות, כדי שלא יאפיל עליו".
וכתב הסמ"ע (סק"ג) שהוא הדין לכל מי שהיה לו חלון בהיתר לעבר חצר חברו, בכל אופן שיהיה, ירחיק בעל החצר את בנייתו על מנת שלא להאפיל על בעל החלון.
ארבע כוסות ושלוש מצות
זמן הדלקת נרות חנוכה
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
הדלקה וכיבוי ביום טוב
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך עושים קידוש?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה המשמעות הנחת תפילין?
נס חנוכה בעולם שכלי ?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
