ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הדסה בת דוד אריה
אחד הרגעים בהם מתגלית אצילות נפשו של משה רבינו היתה כאשר הושיע את בנות יתרו, כהן מדין, מידי הרועים, והשקה את צאנן. שכרו של משה לא איחר לבוא:
"וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה" (שמות ב' כא).
משה שהיה נרדף במשך עשרות שנים (עי' ברמב"ן על שמות ב' כג), לא היסס לצאת כנגד הרוב החזק ובזכות זה זכה לבית חם, גם בנכר.
בפסוק זה ביטוי לא ברור "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה". אכן, הוא נתפרש בדרכים רבות. רש"י בפירוש הראשון, בעקבות התרגום, מסביר מלשון הסכמה. על פירוש זה קשה וכי למה צריך הכתוב לציין את הסכמת משה להצעה כה נדיבה?
במדרש מצאנו דעות נוספות. לדעת רבי נחמיה "קבל עליו ללון עמו, ואין ויואל אלא לשון לינה שנאמר (שופטים י"ט) "הואיל נא ולין" ". לדעת רבותינו "קבל עליו לרעות את צאנו ואין ויואל אלא לשון התחלה" (שמות רבה פרשה א ד"ה ויואל משה). גם שתי דעות אלה קשות שהרי לא ברור למה טרחה התורה לציין שני פרטים שנראים לא משמעותיים.
על כן, נפנה לפירושו השני של רש"י אותו הוא מגדיר כמדרש "ומדרשו לשון אלה, נשבע לו שלא יזוז ממדין כי אם ברשותו" פירושו השני של רש"י מקורו בגמרא "ויואל משה, אין אלה אלא שבועה, דכתיב: (יחזקאל י"ז) "ויבא אתו באלה" (דברי הימים ב' ל"ו) "וגם במלך נבוכדנצר מרד אשר השביעו באלהים" (נדרים סה ע"א) ובמדרש "ויואל משה. אין אלה אלא לשון שבועה שנ' (שמואל א' י"ד כד) "ויואל שאול את העם לאמר", וכתיב (מלכים ב' ה' כג) "ויאמר נעמן הואל וקח ככרים" (מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מס' דעמלק יתרו פרשה א ד"ה ואת שני).
יתרונו של פירוש זה לא רק במספר המקומות הרב בתנ"ך המתבארים על ידו כמו שהגמרא והמדרש מפרטים, ולא רק שהפסוק בפרשתינו מובן עכשיו, שהרי יתרו תובע ממשה להישבע שלא ינטוש אותו ואת צפורה בתו, (נוסיף במאמר מוסגר ולא נאריך מסיבות מובנות, כי פירוש זה מסביר גם פסוקים עקרוניים בהבנת תהליך ההתנחלות בארץ ישראל בתקופת יהושע והשופטים עיין שם יהושע י"ז יב לעומת שופטים א' כז, לה), ושוב מתגלה לנו דמותו המוסרית של משה - מנהיג האומה במלא הדרה. פן זה מודגש בדברי המדרש:
"הרי הוא אומר נקי כפים ובר לבב וגו', (תהלים כ"ד ד), זה היה משה אב החכמה ואב הנביאים, שהיו ידיו של משה נקיות מן הגזל, ... ובר לבב, זה משה אב החכמה ואב הנביאים, שהיה לבו של משה ברור ביראת אלהים. אשר לא נשא לשוא נפשו (שם), אמר הקב"ה רוח ונשמה שנתתי בו במשה לא טענה דבר שוא שלא כתורה. ולא נשבע למרמה (שם) שלא רימה בשבועתו של יתרו, שנאמר ויואל משה לשבת (שמות ב' כא), אין אלה אלא שבועה, שנאמר ויואל שאול את העם (שמואל א' י"ז כד), נאמר כאן אלה ונאמר להלן אלה, מה אלה שנאמר להלן שבועה אף אלה שנאמר כאן שבועה, ומה שכרו של משה, זכה שקיבל ברכה מלפני אלהיו, שנאמר ישא ברכה מאת ה' וגו' (שם). זה הוא שאמר הכתוב (שם) "מי יעלה בהר ד'" רבנן אמרי מדבר במשה מי יעלה בהר ד' זה משה שנא' (שמות י"ט) ומשה עלה אל האלהים וגו' ומי יקום במקום קדשו זה משה מנין שנא' (שמות ג') כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא נקי כפים זה משה מנין שנאמר (במדבר ט"ז) לא חמור אחד מהם נשאתי וגו' ובר לבב זה משה ... ולא נשבע למרמה זה משה שנאמר (שמות ב) ויואל משה לשבת את האיש ישא ברכה מאת ד' זה משה אמר ר' תנחומא אל תהי קורא בו אלא ישיא ברכה לאחרים" (דברים רבה פ' יא ד"ה ד"א וזאת).
על כגון זה נאמר סוף ברכה במעשה חסד וקיום הבטחות תחילה. הבה נתפלל כי נזכה גם אנו למנהיגים שכאלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
