ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
נגענו שם בשני היבטים של הנושא: חלקו של הדיין בטענות התביעה ובטענות ההגנה, עיי"ש.
כאן ניגע בפן נוסף, ומתוך מכלול הדברים נגיע לתשובה עמוקה בחשיבות ההליכה לדין התורה בדווקא.
שמיעת הטענות
בשולחן ערוך (חושן משפט סימן יז סעיף ו) נפסק שעל הדיין לשמוע את טענות הצדדים ישירות מבעלי הדין, ולא על ידי מתורגמן 1 . בסעיף הבא נפסק שעל הדיין לשמוע את בעלי הדין ולחזור על דבריהם. הסמ"ע מציג שתי סיבות לכך:
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
24 - השימוש בקרח בשבת – קווים מחשבתיים
25 - חמדת השבת: הייחודיות של תפקיד הדיין בדין התורה (חלק ב')
26 - חמדת השבת: הייחודיות של תפקיד הדיין בדין התורה
טען עוד
ב. וידוא ששמעו את דבריהם כראוי : יתכן והדיין לא הבין את כוונת הדובר, לכן עליו לחזור על דבריו, ולאפשר להם לתקן את מה ששמעו הדיינים, במידה ויש צורך בכך. הייתי מוסיף שהצדדים בדין תורה אינם בהכרח בקיאים בדין, או שאין להם בהכרח כשרון דיבור והסברה. כאשר הדיין חוזר על דבריו, יתכן והוא יאמר שהדיין לא הבין אותו, אך יתכן גם שבעקבות החזרה הדובר עצמו יטען שלא הסביר את עצמו כראוי (במגבלות ההלכתיות של חזרה מטענות). בדרך זו הדיין מוודא שכל צד מציג את דבריו בצורה המיטבית.
שימו לב שגם כאן הדיין מתפקד כעין עורך דין עבור אדם שאינו בהכרח יודע לסדר את דבריו. אדם שאינו בהכרח יודע מהי הדרך המיטבית להציג את דבריו זוכה לכך שדיין יחזור על דבריו וכך מוודאים שהדברים גם נאמרים וגם נשמעים כראוי.
הבאת שלום
מנסיוני כדיין אני יכול להוסיף היבט נוסף: פעמים רבות, בעת התגלע ריב קשה מאוד לצדדים להקשיב זה לזה. כאשר הדיין שומע את דברי התובע וחוזר עליהם, זו הזדמנות לנתבע לשמוע את טענות התובע מאדם שאינו צד בתביעה. פעמים רבות זה מאפשר לו להבין יותר שגם אם התובע טועה בדין, דבריו סבירים.
לפני תוספת ההיבט הרביעי, לכבוד חודש אלול אנצל את הנקודה הזאת להעמקה בתשובה שבין אדם לחברו.
יוצא לנו להתווכח עם אנשים. בדרך כלל, במסגרת ויכוח ישנם שני רבדים: הרובד האחד הוא עצם הויכוח: ראובן חושב א', ושמעון חושב שא' זו טעות. אך בדרך כלל על גבי עצם הויכוח נוצר רובד נוסף: אם ראובן חושב א', זה אומר משהו על האישיות שלו. שמעון טוען כנגדו: ראשית, א' זו טעות. שנית, הטעות הזאת משקפת פגם עמוק יותר, בשכל או בנפש, שלך. חישבו על המחלוקת השוררת במדינה סביב עסקת החטופים. מעבר לחוסר ההסכמה על עצם העניין, שני הצדדים מטיחים אלו באלו שאם הם חושבים כך, או שהצד השני טיפש, או שהוא מרושע. קשה למצוא אנשים שדנים יחד, משני הצדדים, בצורה עניינית על מערכת השיקולים המורכבת שמביאה להכרעה בסוגיה חמורה זו.
ההיבט הראשון של הויכוח, הויכוח לגופו של עניין, חשוב והכרחי. כך אנו בונים חברה טובה יותר, על ידי בירור העמדות והספקות. הפן השני, שמטיח האשמות אישיות על זולתו, הוא פן הרסני שחשוב להוציא מהשיח הבריא והטוב.
התמונה שאני מציג בבית הדין פותחת משהו שונה. הדיין, הגוף השלישי שאינו נוגע בדבר ואין לו אינטרס שצד זה יזכה או השני, משקף את הדברים שאומרים שני הצדדים. פעמים רבות זה מאפשר להימנע מהפן השני. כאשר שני צדדים מגיעים לדיון, סביר שהם אינם בשלום, אחרת היו יודעים להתמודד עם המחלוקת בכוחות עצמם. מה שיביא שלום ביניהם אינו בהכרח בירור השאלה ההלכתית-משפטית, אלא זה שעומד הדיין, בשם התורה, ואומר: אחד מכם טועה בדין, אבל אף אחד מכם אינו רשע.
כי יבוא העם לבקש אלוקים
הצגתי מספר הלכות המראות את תפקיד הדיין כמקדם שלום, אך בעיקר את תפקיד הדיין כמעין עורך הדין של הצדדים. ניתן לראות בכך פתרון טכני למערכת שאין בה עורכי דין: מישהו צריך לוודא שיש צדק, שדברי הצדדים וטענותיהם מוצגים בצורה מיטבית, וללא עורכי דין התפקיד עובר לדיינים. ניתן לטעון יותר מכך: שזה מביא ליותר צדק, שכן אין לבעל ההון יתרון בכך שמביא עורך דין יותר מקצועי ויותר מסור.
אך דומני שטמונה כאן נקודה עמוקה יותר.
נניח שהצדדים היו מגיעים לבית הדין. עורך דינו של זה טוען כך, של השני טוען להיפך, והדיין מכריע את הדין. הצדדים קבלו דין אמת, אך מעבר לזה הם אינם שותפים בדין.
אך אנו אמונים על כך ש"א-לוהים ניצב בעדת א-ל". משה מסביר ליתרו שהעם באים אליו "לבקש א-לוהים". המטרה אינה רק לקבל דין אמת, אלא לקחת את דין התורה שבינינו ולהפוך אותו לדבר ה'. אם כך, חבל שדין התורה, שדבר ה' שנובע מהויכוח בינינו, יעבור לצדדים מעל הראש. אדרבה, אנו שואפים לכך שהצדדים יהיו שותפים בדיון, ייטלו חלק פעיל, ידברו ויתקשרו ישירות עם הדיינים כמה שיותר. תפיסת משפט התורה כדבר ה' מובילה לכך שאיננו רוצים שמישהו אחר ייטול את תפקיד עורכי הדין, אלא דווקא הדיינים, המביאים את דבר ה', ודווקא בתקשורת מלאה ושקופה עם בעלי הדין. כך אנו לא רק מביאים דין שהוא יותר אמת, ולא רק מרבים בשלום, אלא גם מוציאים אל הפועל את דבר ה', כאשר הפכנו את התביעה לדבר ה'.
___________________________
1 ע"ש ובנושאי הכלים, ישנם מצבים יוצאי דופן, אך העיקרון שאנו מביאים ודאי שנכון.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מי אתה עם ישראל?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך לומדים גמרא?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד גמרא?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
