ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
לפני שבועיים ניתחנו את חלקי המשכורת, וממה ממנה יש להפריש. נעבור כעת להוצאות אחרות:
ביחס להוצאות מחיה שוטפות: בשו"ת אבקת רוכל (של מרן הבית יוסף, סימן ג) מפרט את חובת מעשר הכספים. בדבריו מופיעה אמירה שיחשב את הרווח שיש לו אחרי ניכוי הוצאות ביתו, ויעשר רק מהיתרה.
כמובן שגם הסוברים שיש לקזז את הוצאות ביתו מסכימים שיש להגדיר בקפידא מה כלול בזה ומה נחשב הוצאה מעבר להוצאות ביתו ההכרחיות. קשה לתת לדבר הזה הגדרה: מסתבר שגם אם אנשים מתייחסים ליציאה לנופש בשנה כהכרח של הבית והמשפחה, איש לא יגדיר זאת כ"הוצאות הבית". האם "הוצאות הבית" יכללו רק פת במלח ומים במשורה, או שכל אכילה המוגדרת "נורמלית" לאנשים כלולה בזה?
ברם, באופן כללי קשה לסמוך על תשובה זו. לשון התשובה מגומגם ויש בו סתירות. בברכי יוסף (לחיד"א) אומר שתשובה זו השתרבבה לשו"ת, אך איננה תשובה של רבי יוסף קארו. לכן ערוך השלחן (יורה דעה סימן רמט סעיף ז) ורוב הפוסקים פוסקים שחשבון המעשר צריך להעשות לפני הוצאות הבית. ברם, במקרה של צורך מקובל להתחשב גם בזה, כפי שפוסק הרב עובדיה (יחווה דעת חלק ג סימן עו) "ואם שעתו דחוקה מבחינה כלכלית, ואין ידו משגת לנהוג מעשר כספים מכל משכורתו או רווחיו, יתנה מראש שיתן המעשר רק לאחר ניכוי הוצאות ביתו". זו גם דעתו של הגרי"ש אלישיב. אמנם שניהם ממליצים למי שיכול, לתת מעשר ואפילו עשרים אחוז.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
82 - חמדת הברכות: מעשר כספים אחרי הוצאות שוטפות ומתנות
83 - חמדת הברכות: הוצאת מעשר כספים על מצוות
84 - חמדת הברכות: בניית בתי כנסיות ממעשר כספים
טען עוד
אך אילו היינו פוסקים את דברי שו"ת אבקת רוכל עד הסוף מסקנתנו הייתה שבלאו הכי מקזזים את הוצאות ביתו לפני שמחייבים מעשר כספים!
אם כך, משמעות פסיקת הרב עובדיה והגרי"ש אלישיב היא: מי שיש לו כדי פרנסתו, גם אם מה שנותר אחרי פרנסת ביתו הוא מצומצם: אילו יפריש מעשר כספים מן ההכנסה כולה, יישאר לו מעט מאוד (אם בכלל!!) אחרי פרנסת ביתו. הוא רשאי להפריש מעשר כספים על היתרה בלבד, ולא מהסכום כולו.
נעבור להכנסות ותקבולים אחרים:
רבינו יונה כתב בספר היראה:
ובמעשרות אל תרפה ידיך מליטלה כראוי, כיצד מכל דבר שמשתכר, הן ללמד, הן לכתוב, הן לעשות מלאכה, או אף אם מצא מציאה או נתנו לו במתנה, או כל ענין שיהיה, הן כסף הן שווה זהב, מן הכל יפריש מעשר
לכאורה מדבריו עולה שיש לתת מעשר כספים גם ממציאות ומתנות, וכך פוסק במשנה הלכות (חלק ו סימן קצט).
אך יש לעמוד על מספר הגבלות לכך:
במשנה הלכות (בחלק הבא, חלק ז סימן קכז, יתכן ובהמשך לתשובה הקודמת) נשאל על ידי בחור ישיבה שהוריו שולחים אליו כסף לרכישת כרטיס נסיעה הביתה, האם עליו להפריש מעשר כספים מן הכסף, או למצער לומר להם את מחיר הכרטיס בתוספת עשרה אחוזים בכדי שיוכל להפריש מעשר כספים מן הכסף הזה. המשנה הלכות מתחלחל מן ההצעה לשקר להם על המחיר הכרטיס וכך להוציא מהם יותר כסף. חובה לומר את האמת ואיסור חמור הוא לגרום לאדם להוציא כסף שהוא אינו מתכוון להוציא. לגוף השאלה, הוא מבאר שבעצם ההורים קונים את הכרטיס, והוא רק השליח שלהם. הכסף שהם שולחים התחייב במעשר כספים אצלם (ועלינו גם להניח שהם הפרישו מעשר כספים על כל כספם), ולא אצלו, והעברת הכסף דרכו אינה מחייבת אותו במעשר כספים שנית.
הרב פיינשטיין (אגרות משה יורה דעה ב קיב) מרחיב את העיקרון הלאה: הורים נותנים לביתם הוצאות מחיה כדי שהחתן יוכל להמשיך ללמוד תורה. החתן שאל את הרב פיינשטיין אם עליו להוציא מעשר כספים מכספים אלו. לכאורה עומדות בפניו שתי אפשרויות: להוציא מעשר ולהסתפק בפחות מדמי המחיה שההורים נתנו זו פגיעה ברמה שההורים בקשו לספק. לעזוב ולעבוד כדי להשלים את המעשר זו גם פגיעה בהסכם עם ההורים. הרב פיינשטיין אומר ששתי האפשרויות אינן נכונות, אלא יש לראות אותם כסמוכים על שלחן ההורים, המפרישים מעשרות על הכסף הניתן לילדים.
כמובן שזה מעלה שאלה מורכבת היכן הגבול. על פניו יש מקום לחשוב על הבדל בין הורים הנותנים כסף לילד כדי לקנות בגד מיוחד לחג, ובין הורים שנותנים מתנה כספית כדי לקנות ביגוד באופן כללי. במקרה השני ההורים אינם מקפידים על השימוש המסוים, וזה חוסך הוצאת כספים אחרים על ביגוד. במקרה הראשון אדרבה: יש להם קפידא שבגדי החג שביתם או בנם יקנו יהיו באיכות המתאימה לכסף שהם נתנו.
ביחס למתנות יש מורכבות נוספת: נניח שההורים קונים לילדים דירה. לילדים אין 200 אש"ח לתת מעשר כספים, ולא יעלה על הדעת שימכרו את הדירה כדי לשלם את מעשר הכספים.
ההורים קונים לילד רכב ב-100 אש"ח. אך הילדים לא היו רוכשים את הרכב הזה, מכיוון שהוא אינו מתאים לרמת המחייה הכללי שלהם.
על פניו במקרים אלו נכון ללכת לפי מה שהיו מוציאים באותה עת, אך יתכן ויהיה נכון כהידור מצווה לרשום התחייבות לתת מעשר כספים על מתנות אלו בעתיד, שהרי בבוא היום אנו מקווים שההכנסות שלהם יתאימו להוצאות אלו, ואזי למפרע יהיה נכון לשלם מעשר כספים על כך שנחסך מהם להוציא את הכסף על הדירה או הרכב כעת.
ניקח דוגמא פשוטה יותר: הורים קונים לביתם שמלה יקרה מאוד מאוד. היא לא הייתה מעלה על דעתה לרכוש שמלה שכזאת. יש מקום לומר שנבחן את ההכנסה שלה מהשמלה לפי הערך שהיא הייתה מקבלת מהשמלה. כלומר: ההורים קונים לבת שמלה ב-3000 ₪. היא מצידה לא הייתה משקיעה יותר מ-400 ₪. יש מקום לומר שגם על שמלה זו המהדרין יקצו 40 ₪ למעשר כספים, ולא 300.
בעזרת ה' בשבוע הבא נסגור את הדיון בפירוט ממה יש להפריש מעשר כספים וממה לא, ולאחר מכן נעבור לדיון לאילו מטרות יש לתת את מעשר הכספים.
ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
