ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
נקדים ונזכיר שהסבא, רימ"ט (הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי זצ"ל), נמנה עם מקורביו ומוקיריו הגדולים של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. דבר זה לא רק שהוא מן המפורסמות, אלא שגם קל להוכיחו, ונסתפק במועט. ראש לכול, עוד לפני שהם מכירים כדבעי, רימ"ט חתום על כתב המינוי לרבנותו הראשונה של הרב קוק בארץ ישראל. זו הייתה ההתחלה, ואולם מאז שהכירו מוסיף והולך. רימ"ט היה "ספרא רבה" שהוציא מתחת ידיו שפע חיבורים חשובים, וברבים מהם הוא מציין אמירות הלכתיות ששמע מהראי"ה. כך בספר ארץ ישראל וכך בספר גשר החיים (שם הובאה שמועה גם בשם הרב צבי יהודה זצ"ל, שמועה שהרצי"ה הכחישה נמרצות). כך בספר עיר הקודש והמקדש (שם גם ציין הבן, הרב ניסן אהרן, את הראי"ה בכבוד רב) וכך גם בספרים נוספים. גם 'הלוח לארץ ישראל', נשוא ענייננו כאן, כולל הערות הלכתיות של הראי"ה ועל שמו, במגוון נושאים.
יתרה מזאת, את ספר השמיטה הלכות שביעית הגיש רימ"ט לראי"ה קודם הוצאתו לאור. הרב העיר עליו לא מעט הערות חשובות, ואלה שובצו על ידי רימ"ט במקומן בספר. בפתחו של החיבור כתב רימ"ט: "לקחתי דברים בנוגע להלכות החמורות עם הגאונים הגדולים... ומוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, והואילו גם הם להעיר ולהוסיף במקצוע זה... ושיבצתים בתור הערות על שמותם". לא למותר לציין כי לימים זכה רימ"ט בפרס הרב קוק לספרות תורנית (תשי"ב).
לא בכדי נמנה רימ"ט עם קבוצת "גאוני ישראל וגדוליה" שניצבה סמוך למיטת הרב קוק עם הסתלקותו, ואף מתועד כי "הרב יחיאל מיכל טיקוצינסקי בירך ברכת ברוך דיין האמת והקהל כולו פרץ בגעייה של זעקה ובכייה". לא ארכו הימים ולקובץ אזכרה (חלק ה'), שראה אור אחר הסתלקות הראי"ה, רימ"ט צירף מאמר שבראשו כתב כך: "בספר הזיכרון למרן הגאון מוהרא"י קוק זצ"ל, אני מציע לפני רבני ארץ ישראל חקירה למעשה בדבר שרבני ארץ ישראל, ומרן זצ"ל בכללם, נתחבטו בו". וכל האמור אינו אלא מקצת.
על רקע זה מקוממת מאוד ההשוואה בין המבוא שערך הבן וראה אור לפני עשרים שנה (לוח תשס"ה), ובין המבוא שערך הנכד וראה אור השנה (לוח תשפ"ה). במסגרת פירוט שמות גדולי ישראל קדומים שעשו שימוש בלוח, במבוא הקודם נמנו: הגר"ש סלאנט, האדר"ת, הגר"ח ברלין, הגר"י מלצאן, "הגרא"י קוק זצ"ל הרב הראשי לאר"י", הגרי"ח זוננפלד, הגרצ"פ פרנק ועוד. כל אלה שבו ונמנו בפרוטרוט בלוח הנוכחי - תשפ"ה, להוציא אחד: מרן הרב אברהם יצחק הכהן זצ"ל.
והיה ויטען הטוען כי השוואה דקדקנית מעלה שיש רבנים נוספים שהושמטו – השב לו שלא מחוכמה טען זאת. כל יתר הרבנים ששמם הושמט (ולטעמי - שלא בצדק) כיום אינם מוכרים לרבים, ולכן אזכורם כמי שעשו שימוש בלוח אינו מוריד אך גם אינו מעלה. וכי טענה כזו יכולה להיאמר על מרן הרב קוק זצ"ל, שלכולי עלמא "פקיע שמיה"?
השמטת הראי"ה, לא זו בלבד שהיא מבזה את הסב ואת האב, יש בה גם משום כפיות טובה כלפי הרב קוק, שנענה בשעתו לבקשת רימ"ט והוציא (בכ"א באלול תרצ"א) מכתב תמיכה בלוח זה עצמו: "לכבוד אלופי הגבאים של בתי הכנסיות בארץ הקודש ובכל פזורי הגולה... ביטחוני חזק שלא תשנו כולכם את חזקתכם, ותמשיכו לקבל את הלוחות המוחזקים, שלא להפסיק את החזקה הקבועה, וכדי להיות בטוחים בדינים ומנהגים מדויקים ומבלי להיכשל בלוחות שאינם מתוקנים".
חז"ל לימדונו ש"לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים", והוסיפו ש"כל המבזה תלמיד חכם אין לו רפואה למכתו" (שבת קיט ע"ב; רמב"ם, הלכות תלמוד תורה פ"ו הי"א). כך גם סופר על מרן הראי"ה זצ"ל עצמו, שלצד היותו ככלל מתון וחנון, סובלן וארך אפיים, בכל זאת "בהיותו במקום הרחצה דובלן, נזדמן שבעל בית נכבד אחד פגע בהעלבה ברבים בכבודו של רב אחד, שאז אומנם לא היה מפורסם אבל הוא הכירו לתלמיד חכם חשוב. מיד קם ודן בקנאה גדולה לאותו המעליב כדין זילתא דצורבא מרבנן. ניגש מיד לאותו עשיר, סטר לו על לחיו ואמר: בפניי אין מבזים תלמידי חכמים" (שבחי הראי"ה עמ' 99-98, ושם על ההשתלשלות שקרתה לימים בשל אותו אירוע).
ומאחר שאסור לאדם להשהות בביתו ספר שאינו מוגה (כתובות יט ע"ב, רמ"א יורה דעה רעט), אמליץ לכל רוכשי הלוח המצוין שיצמידו אליו את האמור, ויהיה זה תיקון פורתא.
מתוך העיתון 'בשבע'
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות שטיפת כלים בשבת
עבודה שאין לה סוף
איך ללמוד גמרא?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
סדרת החינוך של הטבע!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
