ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
ומוסיף: "השבת קודש האחרונה של שנה זו, ועל כל פנים עלינו לידע ולהתבונן האיך ליכנס בקדושה וטהרה ליום השבת, ובפרט שבת זו האחרונה של השנה לתקן כל שבתות השנה.
עצה טובה שהשבת הזו שתהיה לנו למליץ טוב היא לשמור את המחשבה שלא להקפיד חס ושלום על אף אחד, אפילו הקפדה בלב כל שכן הקפדה במעשה חס ושלום. לשמור את עצמנו שלא יפול בנו הרהור גאוה, כמו כן שלא לחשוב ולדבר לשון הרע על חבירו."
בספר 'מכתב מאליהו' על ימים נוראים מביא: "אמר מו"ר רבי צבי הירש ברוידא ז"ל מקעלם בשם מקובלים, כי השבוע האחרון של השנה יכול להציל דין כל השנה".
כלומר, כל יום מכוון כנגד היום שלו שבכל השנה, וכל שכן בשבת שאמרו חז"ל שאילו שמרו ב' שבתות. ופירשו בזוהר הקדוש ששמירת שבת הכוונה שמירה מחילול במעשה, וגם שמירת פנימיות השבת דהיינו להיות דבקים ברוחניות, ואז בעזר ה' נגאלין מיד.
מדריגה זו היא שלימות גאולת הנפש. אם נתחזק כמו שצריך בשבוע האחרון, נזכה בעזרת ה' להשפעה גמורה לשנה הבאה עלינו לטובה ונזכה בדין בחסדו יתברך.
בספר 'בית אברהם' לרב הקדוש רבי אברהם מסלונים זי"ע כתב: "הכל הולך אחר החתום, אלול הוא בחינת ערב שבת, ותשרי בחינת שבת. וכמו שאמרו רבותינו הקדושים שכל ההשפעה היורדת משבת קודש לימי החול הוא על ידי תוספת שבת, מה שאיש יהודי מוסיף מחול אל הקודש.
קדושת שבת עצמה היא גבוהה מאוד, כמו כן ההשפעה והברכה לכל ימות השנה הוא מזה שמוסיף האדם בתשובה ומעשים טובים מאלול על תשרי.
ואף אם עברו עליו ימי אלול עד עכשיו ועדיין לא הוסיף בהם כלום, ישתדל לכל הפחות שאלו הימים האחרונים לא יעברו לריק. ומי שמקדש עצמו במותר לו, הוא גם כן ענין מוסיף מחול אל הקודש שמהחול שלו נעשה קודש, ואז הקודש שלו הוא קודש קדשים."
ה'שפת אמת' זי"ע כתב: 'אחרית שנה' זה אלול. אמז לכך 'אחרית שנה' עולה בגימטריא 'ערב שבת', והוא רמז שאלול הוא בבחינת ערב שבת וכנ"ל.
לסיום נביא את לשונו של רבי אברהם מסלונים זי"ע:
"ועל שבת זו נאמר - 'שבת קודש נפשות ישראל בצל כנפיך יחסיון"'.
שנזכה! שבת שלום כתיבה וחתימה טובה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















