ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וזאת הברכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. תהלים טז' – תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך נעמות בימינך נצח. ילקוט שמעוני תהלים עתר' – ארח חיים, אלו עשרת ימי תשובה. מהו נעימות בימינך נצח, אמר רבי אבהו זה הלולב, שהוא כמי שהוא נוצח ונוטל בימין.. בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, אף ישראל עומדין לפניו בדין, ואומות העולם אומרים אנו זכינו ונצחנו בדין, ואין אדם יודע מי נצח, אם ישראל אם עו"א. עבר ר"ה, וכל ישראל באים ביו"כ ומתענין, ומתעטפין לבנים, עבר יו"כ ואין אדם יודע למי נמחלו עונותיו, אם לישראל אם לעובדי אלילים. כיון שהגיע יום טוב ראשון של חג, כל ישראל יוצאין, הקטנים והגדולים ולולביהן בידיהם, מיד הכל יודעין שנצחו ישראל בדין, ונמחלו עונותיהם, שנאמר נצח ישראל וגו'. והוא שדוד אומר לישראל, קיימתם מצות לולב שנקרא נעים, שנאמר נעימות בימינך נצח, הרי מבושרים אתם שנצחתם לעובדי אלילים. שובע שמחות את פניך, אל תקרי שובע שמחות אלא שבע, אלו שבע מצות שבחג, ארבעה מינין שבלולב, סוכה, חגיגה ושמחה.
ג. תיקוני זוהר תקונא תליסר כט. - קם רבי אלעזר ואמר אבא אבא אמאי אתמר ביומא קדמאה דסכות ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, אמר ליה ברי מאני קרבא בימינא נטלין לון ובאלין מאני קרבא אינון ישראל רשימין דנצחין דינא. מתל למלכא דהוה ליה דינא וקרבא בשבעין אומין ולא הוו ידעין מאן נצח דינא ושאלין ליה מאן נצח דינא אמר תסתכלון באלין דרשימין במאני קרבא בידייהו ותנדעון מאן נצח דינא ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר דא אתרוג דאיהי שכינתא, לבא, דאיהו עקרא דכל אברין דגופא דאינון תלת הדסים ולולב ותרי בדי ערבה, לבא באמצעיתא, ואברין סחור סחור ליה ובגין דא אתרוג דא שכינתא והכי אוקמוה מארי מתניתין אי נטלה בוכנתו ואי עלה חזזית על רובו פסול, בגין דאיהו דמי לשכינתא דאתמר בה כלך יפה רעיתי ומום אין בך.
ד. תהלים מד' - למנצח לבני קרח משכיל. א-להים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם. אתה ידך גוים הורשת ותטעם.. כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם. אתה הוא מלכי א-להים צוה ישועות יעקב. בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו. כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני. כי הושעתנו מצרינו.. אף זנחת ותכלימנו.. תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו.. כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך. לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך.. קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך.
ה. שו"ע הלכות לולב סימן תרס' ה"א - נוהגים להעלות ספר תורה על הבימה ולהקיפה פעם אחד בכל יום; ובשביעי מקיפים אותה שבעה פעמים, זכר למקדש שהיו מקיפים את המזבח וההקפות לצד ימין.
ו. שמואל ב' א' - קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם. מצודת דוד - לא נשוג אחור - חזר קשתו לאחור מבלי לרוות חציו מדם וחלב שונאיו. לא תשוב ריקם - אל נדנה מבלי להרוג הרג רב.
ז. תהלים פ' - למה פרצת גדריה וארוה כל עברי דרך. יכרסמנה חזיר מיער.. א-להים צ-באות שוב נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת.. שרפה באש כסוחה.. תהי ידך על איש ימינך.. ולא נסוג ממך, תחינו ובשמך נקרא. ה' א-להים צ-באות השיבנו האר פניך ונושעה. רד"ק - תהי ידך, להגן עליו. על איש ימינך. ישראל. מלבי"ם - ואנחנו לא נסוג מאמונתך.
ח. אורות ישראל ט' ו' - ודאי יש צורך לעולם וגם לישראל בגבורים כובשים. אבל מה שיתן את רוח הגבורה להיות הולך וחי מתאים לטבע האומה במקוריותה, זאת היא כל תביעת הקדושה, התורה והמצוה, גודל ההשגה וטהרת החיים וקדושתם.
ט. אורות התחיה מד' – עד אשר יבוא סער ויהפך מהפכה, ויראה אז בעליל כי חסן ישראל הוא בקדש עולמים, באור ד' ובתורתו, בחשק האורה הרוחנית, שהיא הגבורה הגמורה המנצחת את כל העולמים וכל כחותיהם.
י. אורות הראי"ה – לחשי ההויה - ודור יקום וחי ישיר ליופי וחיים, ועדנה בלי די יינק מטל שמים. ומהדר כרמל ושרון שפעת רזי ההויה תקשיב אזן עם חי.
יא. דברים טז – ושמחת בחגך. ערכין יא. - אמר רב יהודה אמר שמואל: מנין לעיקר שירה מן התורה.. רב מתנה אמר, מהכא: תחת אשר לא עבדת את ה' א-להיך בשמחה ובטוב לבב, איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב, הוי אומר: זה שירה. רש"י - אין אדם שר שירה אלא מתוך שמחה וטוב לבב.
יב. זוהר אמור קג. - כל האזרח בישראל ישבו בסכות כל מאן דאיהו משרשא וגזעא קדישא דישראל ישבו בסכות תחות צלא דמהימנותא.
יג. קובץ א' קסה' - בכלל האמונה היא שירת החיים, שירת המציאות, שירת ההויה. והשירה היא ההשגה היותר חודרת, יותר פנימית במעמקי מהות המושג בתוכנו הפנימי, מה שאי אפשר כלל לההשגה הפרוזית. על כן האספקלריא האמיתית של החיים היא דוקא בתוך שירת החיים, לא בחיי החול המתבטאים ע"י הפרוזה. אוי לו למי שרוצה לאבד מן החיים את הדר השירה שלהם, הוא מאבד את כל התוך של החיים ואת כל האמת שבהם. הפרוזה כולה היא תופסת את ערכה, מפני שהיא נסמכת על שירת החיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
