ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שמחת תורה
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
האיש הירא ובר הלבב, המתבונן בדברים אלו הנאמרים באמת מפי רבותינו הקדושים, אשר רוח ה' דבר בם ומלתו על לשונם, ישמח כשמחה בקציר ויתמלא לבו גיל וחדוה בראותו אהבתו יתב"ש לישראל עם קרובו, שאי אפשר לתארה במילים, כי אין לה קץ וגבול, בלי ספק תבער בקרבו שלהבת יה ליראה ולאהבה את ה' הנכבד והנורא ללכת בדרכיו ולדבקה בו יתב"ש לנצח נצחים. ובפרט כאן בארצנו הקדושה, שחג עצרת הוא גם שמחת תורה, שהאיש הנלבב ישמח שמחה כפולה, על עצם קדושת החג כאמור, ועל שזיכהו השי"ת לסיים קריאת התורה ולהתחיל בה שוב מחדש תכף לסיומה, שזה בא להורות, שהתורה הקדושה היא נצחית ואין לה הפסק לעד לעולם ומצוותיה מלוות אותנו על כל צעד ושעל לטוב לנו כל הימים.
והנה השמחה האמיתית הכדאית והרצויה לפניו יתב"ש, היא זאת הנובעת מעמקי הלב, והיא השמחה הפנימית. והוראתה הראשונית להודות לו יתברך ולברך בשמו על כל הטובה אשר עשה לאבותינו ולנו, אשר בחר בנו מכל עם, והבדילנו מן התועים, וחיי עולם נטע בתוכנו ונתן לנו תורת אמת וצונו לקיים מצוותיה אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. אולם היות שהאדם גשמי, ורק על ידי הפעלת החושים הגשמיים מתעוררים החושים הרוחניים, כי כן דרכו להתפעל קודם מדברים גשמיים ואח"כ מדברים רוחניים, כמ"ש ועתה קחו לי מנגן, והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' (מלכים ב' ג' ט"ו), לכן בכדי להגיע לשמחה הפנימית, עליו להשתמש בשמחה חיצונית מוגבלת, שתהיה בבחינת וגילו ברעדה, במקום גילה שם תהיה רעדה (ברכות ל' ע"ב). ז"א, הגילה צריכה להיות ברעדה מפני פחד ה' ומהדר גאונו יתב"ש, ולא שמחה הגובלת ח"ו עם הוללות והשתוללות והתפרקות יצרים, כי אין זו שמחה אלא אנחה, וטוב העדרה ממציאותה. וע"ז נאמר לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זה עשה (קהלת ב' ב'), שמחה כזאת גורמת להרבה דברים רעים לגוף ולנפש, ושומר נפשו ירחק ממנה הרחק כמטחוי קשת.
והן בעון, רבים מעמי הארץ חושבים, שהשמחה מתבטאת בזה שזורקים סוכריות בבית הכנסת בשעת קריאת התורה וכן לפניה ולאחריה, ומביאים יי"ש ועוגות ומחלקים לצבור המתפללים, ונכשלים בעבירות קלות וחמורות, והם לא יודעים שלא רק שאין בזה שום מצוה, אלא אדרבה עבירה חמורה היא. ומנהג כזה, הוא אותיות גהנם, שגורמים להפרת קדושת בית הכנסת ע"י רעש והמולה צחוק והיתול, ובית מקדש מעט שקדושתו מדאורייתא לסברת רוב הפוסקים נהפך למעון פראים רחמנא ליצלן ה' הטוב יכפר בעדם כי לכל העם בשגגה.
ולכן על ראשי עם קדש, גבאי בית הכנסת, ונכבדי העם, לבטל כליל המנהג הרע הזה, ולעוקרו מעיקרו ושרשו, לא יזכר ולא יפקד, ולהודיע לצבור חומרת העון, ולהוכיחם בדרכי נועם, כי ישראל קדושים הם, ובודאי ישמעו ויראו, ולא ישובו עוד לכסלה.
וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלהים וישישו בשמחה, שמחה של מצוה, שהיא הנאה לגוף ורפואה לנפש, וישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם, יתב"ש לעולמי עולמים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













