ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
תשובה: כדי להשיב צריך תחילה לבאר את איסור 'מנחש'.
איסור מנחש
נאמר (דברים יח, י-יג): "לא יימצא בך... קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף... כי תועבת ה' כל עושה אלה... תמים תהיה עם ה' אלוקיך". מנחש מלשון להחיש (רמב"ן). באופן טבעי אדם אינו יודע מה יקרה בעתיד עד אשר יקרה בפועל, ואילו המנחש רוצה להחיש ולדעת את העתיד על פי אירועים שקורים לו עכשיו, בלא שיהיה היגיון של קשר סיבתי בין מה שאירע לו למה שהוא מנחש שיהיה. וכפי שאמרו חכמים (סנהדרין סה, ב), מנחש "זה האומר: פתו נפלה מפיו", ועל כן עליו לדאוג מנזק כל אותו היום. "מקלו נפלה מידו, בנו קורא לו מאחריו, עורב קורא לו, צבי הפסיקו בדרך, נחש מימינו ושועל משמאלו" - סימן רע לו, ועל כן אם תכנן לצאת לדרך או לעשות עסק, כדאי לו להימנע מכך. וכן יש סימנים נוספים שבלא היגיון אנשים רואים בהם סימן רע, כדוגמת חתול שחור שעבר לפניו. לסיכום, כל הנמנע מלעשות את מה שתכנן בגלל אמונות טפלות אלו, עובר על איסור מנחש.
וכן "אלו המנחשים בחולדה, בעופות ובדגים ובכוכבים" עוברים על איסור ניחוש (סנהדרין סו, א). כלומר הייתה אמונה טפלה שאם האדם יראה בעופות או בדגים או בכוכבים דברים מסוימים, יהיה זה סימן בעבורו שכדאי לו לעשות את העסק או לצאת לדרך, או להפך - לחדול מכך.
רביבים (820)
הרב אליעזר מלמד
759 - מאמינים בני מאמינים
760 - ניחוש עתידות האסור והמותר
761 - גורלות, קלפי טארוט ו'קריאה בקפה'
טען עוד
העובר על איסור מנחש, כמו שאר איסורי הקסמים והכשפים לשם ידיעת עתידות, גם מבטל את מצוות עשה לנהוג בתמימות עם ה', שנאמר: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" (דברים יח, יג). כלומר מצווה לנהוג בתמימות עם ה' ולקבל את הנהגתו באמונה שהכול לטובה. ואף שהאדם משתוקק לדעת עתידות, מצווה שיתאפק וימתין עד שהדברים יתרחשו בפועל. אם באה עליו צרה, אל ינסה לברוח ממנה בדרכים שאינן טבעיות, אלא יתמודד איתה על פי הדרכת ה' בתורה ובמסגרת חוקי הטבע שקבע הבורא, ועל ידי כך יזדכך ויתעלה ויתקדם באמת. בכלל זה גם יתפלל אל ה', כי התפילה היא אחת הדרכים שנתן ה' לאדם כדי להתקרב אל ה' ולתקן את עצמו, ועל ידי כך ה' יברך אותו. גם כדי לקדם מטרות טובות אסור להשתמש בניחוש ובכשפים, מפני שישראל צריכים להוסיף טובה וברכה לעולם בדרכה של התורה, שאף אם היא ארוכה, התיקון שבה עמוק ויסודי, ומקדם אותנו שלב אחר שלב לתיקון האדם והעולם. אומנם אצל נביאי אמת מותר לדרוש עתידות, כי כל דבריהם אמת ונועדו להדריכנו בדרך התורה.
שאלת פסוק מילד
מותר להיעזר בשאלת פסוק מילד, וכפי שמסופר בתלמוד (חולין צה, ב), שהיו חכמים שכאשר התלבטו אם לצאת לדרך או לעשות דבר מה, ביקשו מילד קטן הלומד את פסוקי המקרא: "פסוק לי פסוקך", היינו אמור לי את הפסוק שלמדתם היום, ומתוך הפסוק שאמר פשטו את ספקם.
וכן מסופר על האמורא רבי יוחנן, גדול חכמי ארץ ישראל בדורו, שהתלבט אם לרדת לבבל כדי לפגוש את האמורא שמואל, גדול חכמי בבל באותו זמן. כדי לפשוט את ספקו שאל ילד קטן מה הפסוק שלמד. השיב הילד: "ושמואל מת ויספדו לו כל ישראל..." (שמואל א' כח, ג). הסיק מכך ר' יוחנן ששמואל נפטר ולא ירד לבבל. אולם סיימה הגמרא שבאמת שמואל עוד היה חי, אלא שכדי שלא יטרח לרדת לבבל, זימנו לו מן השמיים פסוק זה (חולין צה, ב).
כיוצא בזה מסופר (גיטין סח, א) על רב ששת שהיה עיוור, וחשש מעבדי ריש גלותא שרצו להורגו, שאל פסוק מילד, והשיב הילד: "נטה לך על ימינך או על שמאלך" (שמואל ב' ב, כא), ובזכות זאת נטה והלך לצד הקיר ולא נפל לבור שהכינו לו כדי להמיתו כאשר יבוא לריש גלותא.
הסוברים שאין לסמוך על הפסוק
לדעת הרמב"ם אסור לנהוג על פי הפסוק שהילד יאמר, אלא רק לשמוח במידה שיאמר פסוק טוב, ולהתחזק מכך שזה סימן טוב בנוגע לדבר שכבר עשה (רמב"ם עבודה זרה יא, ה). וכן עולה מדברי הטור (יורה דעה קעט, ד), וספר הבתים (לג). לפי דעתם צריך להסביר שר' יוחנן ממילא התקשה לרדת לבבל כיוון שהיה זקן מאוד, ונטה בליבו שלא לרדת, ועל ידי הפסוק ששמע מהילד התחזק בהחלטתו. וכן ביארו לגבי רב ששת, שהוא נהג בעיקר לפי הבנתו את המציאות, שמן הסתם עבדי ריש גלותא רוצים לפגוע בו על היותו מוכיח את אדונם, ורק התחזק מעט בפסוק ששמע (כסף משנה שם).
לדעת רוב הפוסקים אפשר לנהוג על סמך הפסוק
אולם לדעת רוב הפוסקים מותר לנהוג על פי הפסוק שאמר הילד, ובתנאי שההדרכה העולה מהפסוק לא תהיה מנוגדת להדרכת התורה או להיגיון. וכן כתבו סמ"ג (לאוין נא), ר"ן (חולין צה, ב), מאירי (סנהדרין סח, א), ועוד רבים. וביארו שאין בזה איסור ניחוש, כי איסור ניחוש הוא לסמוך על סימנים שאין בהם היגיון, ואילו בשאלת הפסוק מהילד יש מעין 'נבואה קטנה', שכן אמרו חכמים (בבא בתרא יב, ב): "מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות (ילדים קטנים)". וכך דעת רוב האחרונים (לבוש קעט, ד; פרישה יא; טורי זהב ג; ש"ך ה; קיצור שולחן ערוך קסו, ב).
אומנם חובה לציין שבפועל במשך כל הדורות רוב הרבנים לא נהגו להיעזר ב'שאלת פסוק', אלא נהגו על פי שיקול דעתם.
פתיחת ספר
כדרך שלעיתים היו חכמים שפתרו ספק על ידי 'שאלת פסוק', כך לעיתים פתרו ספק על ידי פתיחת ספר תורה והתבוננות בפסוק שנפתח לפניהם בראש העמוד. וכן מסופר בתלמוד (חולין צה, ב) על האמורא שמואל, שלעיתים היה פותח ספר באקראי כדי לבדוק איזה פסוק יזדמן לו.
אומנם כאמור לרמב"ם (עבודה זרה יא, ה) אסור לנהוג על פי זה, אלא רק לשמוח במידה שיראה פסוק טוב, ולהתחזק מכך שזה סימן טוב בנוגע לדבר שכבר עשה. אולם לדעת רוב הפוסקים מותר לנהוג על פי הפסוק שעלה לפניו, ובתנאי שההדרכה העולה מכך לא תהיה מנוגדת להדרכת התורה או להיגיון.
גורל הגר"א
בדורות האחרונים היו רבנים שהשתמשו בשיטה מתוחכמת של פתיחת ספר, שנקראת 'גורל הגר"א'. לפי שיטה זו פותחים ספר תורה או תנ"ך באקראי, וסופרים ממקום הפתיחה שבעה עמודים, ומסתכלים בעמוד השמיני בשורה השמינית מהאות השמינית, ושם מחפשים תשובה או רמז לתשובה.
אומנם נראה שאין מקור שיטה זו מהגר"א, שכן במשך כמה וכמה דורות אין שום עדות מתלמידי הגר"א לשימוש בגורל זה. רק יותר ממאה שנה לאחר פטירתו החלה להתפשט בטעות השמועה שמדובר ב'גורל הגר"א' (וכן בקובץ אור ישראל ל"ח עמ' רנד, מבואר על סמך כמה טיעונים שאין מקורו מהגר"א). נוסף על כך גם השם 'גורל' נראה מוטעה, שכן נפסק בשולחן ערוך (קעט, א) שאסור להשתמש בגורלות, ובאמת שיטה זו אינה נחשבת 'גורלות' אלא שיטה מתוחכמת של 'פתיחת ספר'.
בפועל בדורות האחרונים, החל מהתקופות הקשות של ימי מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה, היו רבנים מליטא שהשתמשו בשיטה זו כדי להחליט אם לברוח או להישאר וכיוצא בזה, ומהם החפץ חיים, הרב אליהו לופיאן והרב אליהו דסלר. הם נהגו לעשות תשובה ולהתפלל לקראת פתיחת הספר, כדי שיזכם ה' בתשובה. מנגד היו רבנים מליטא שהתנגדו לכך, כדוגמת החזון איש, וכן גיסו הרב יעקב ישראל קנייבסקי, שהעידו בשמו שגער במי שעשה גורל זה ואמר לו: "מכיר אני אנשים שאמללו את עצמם על ידי התשובות שהם קיבלו" ('אורחות רבנו' חלק א' עמ' ריח).
האם ראוי להשתמש בשיטות אלו
למעשה עדיף שלא להשתמש בפתיחת ספר כדי לקבל החלטות, ובכלל זה גם לא בשיטה המכונה 'גורל הגר"א'. ראשית, מפני שזו שיטה פחות טובה לקבלת החלטות, וכן מצינו שבפועל רוב ככל הרבנים מכל הדורות לא נעזרו ב'פתיחת ספר' או 'שאלת פסוק', אלא שקלו את מעשיהם לאור הדרכת התורה כפי שהבינו בשכלם. שנית, יש אומרים שאסור לקבל החלטות על סמך פתיחת ספר (רמב"ם וטור), ואף שרוב הפוסקים מקילים בזה, לכתחילה ראוי להחמיר.
רק במצבים מיוחדים, כאשר שתי האפשרויות סבירות במידה שווה ואין דרך להכריע, אזי המעוניינים בכך יכולים להשתמש בשיטות אלה, כדרך שנהג החפץ חיים.
רבי אריה לוין זצ"ל
כמו כן כאשר הדבר אינו נוגע להחלטות לעתיד אלא נועד למנוע צער גדול, יש מקום להשתמש בשיטה הנקראת 'גורל הגר"א'. כך עשה הרב אריה לוין זצ"ל, כאשר לאחר שנה הובאו גופותיהם של ל"ה החיילים הקדושים מהשיירה שהלכה להציל את גוש עציון במלחמת השחרור, ולא הייתה שום דרך לזהות את הנופלים. הרב פרנק, רבה של ירושלים, פנה לצדיק הרב אריה לוין זצ"ל, שיערוך גורל כדי לקבוע את זהות החללים ולהניח על קברם מצבה (ראו בספר 'איש צדיק היה' עמ' 117-113).
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
