ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לאברהם בן אחד משרה אמנו – "אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ" (כב, ב). גם ליצחק רק בן אחד שממשיך את דרכו והוא יעקב, "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (כא,יב) "בְיִצְחָק ולא כל יצחק" (סנהדרין נט ע"ב).
במשפחתו של יעקב אבינו המצב משתנה, יש לו בנים . הם מופיעים בתנ"ך כ"בְנֵי יַעֲקֹב" או כ" יַעֲקֹב וּבָנָיו " (ביטויים אלה מופיעים בתנ"ך 17 פעמים). שינוי זה קיבל בפי חז"ל גם כינוי חדש – "מטתו של יעקב שלימה" (רש"י בראשית מז,לא). כך מתחיל סיפורם של האבות כסיפור של עם.
באמצעות שני קטעים מהתלמוד הבבלי, ננסה להבין משמעות נוספת של שינוי לאומי, שהתרחש בימיהם של רבי יהודה הנשיא וחברו תלמידו - רבי חייא הגדול ובניו.
רבי יהודה הנשיא, כידוע לרבים, היה מי שכתב את המשנה ובכך הפכה תורה שבעל פה לתורה שבכתב. גם צעד משמעותי זה איפשר את המשך העברת המסורת של תורה שבע"פ, במשך קרוב לאלפיים שנות גלות, נדידות, גזרות קשות ותקופות נוראיות כמו מסעי הצלב, גירוש ספרד ושואת יהודי אירופה. מפעלו הרוחני של רבי יהודה הנשיא הוא שהבטיח את המשך קיומו של עם ישראל, תורה בע"פ לא הייתה שורדת אף אחת מתקופות אלה.
גם לרבי חייא חלק חשוב במבצע זה, בכתיבת הברייתות שלא "זכו" להכנס למשנה, אבל הן חלק מהותי של תורה שבע"פ. ואומנם דווקא אצל רבי חייא אנו מוצאים את הביטוי המיוחד " רבי חייא ובניו ".
הקטע הראשון מופיע במסכת סוכה: "דאמר ריש לקיש: הריני כפרת רבי חייא ובניו . שבתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה, חזרה ונשתכחה עלו רבי חייא ובניו ויסדוה" (דף כ ע"א). רבי חייא ובניו זכו להיכנס לרשימה מאוד מיוחדת, יחד עם עזרא הסופר והלל הזקן.
הקטע השני מופיע במסכת בבא מציעא, וגם שם הדורש הוא ריש לקיש, והוא עוסק במעמדה המיוחדת של משפחת רבי חייא: "ריש לקיש הוה מציין מערתא דרבנן, כי מטא למערתיה דרבי חייא איעלמא מיניה (ריש לקיש לא הצליח לזהות את מיקומה של המערה בה נקברו בני משפחת רבי חייא הגדול). חלש דעתיה, אמר: רבונו של עולם לא פלפלתי תורה כמותו? יצתה בת קול ואמרה לו: תורה כמותו פלפלת, תורה כמותו לא ריבצת (לא הפצת תורה כמו רבי חייא). כי הוו מינצו רבי חנינא ורבי חייא, אמר ליה רבי חנינא לרבי חייא: בהדי דידי קא מינצית? חס ושלום, אי משתכחא תורה מישראל מהדרנא לה מפילפולי! - אמר ליה רבי חייא לרבי חנינא: בהדי דידי קא מינצית? דעבדי לתורה דלא תשתכח מישראל?...אמר ליה: חס ושלום, לא תהא כזאת בישראל (יום אחד היה ויכוח בבית המדרש בין רבי חנינא לרבי חייא. הויכוח היה על השאלה איך מבטיחים שלא תשתכח תורה מישראל)". לפי רבי חייא יש להרבות בתלמידים, כל אחד חייב להיות קשור יום יום (לאו דווקא כל היום) ללימוד תורה. ממשיכה הגמרא ומספרת לנו מה קרה בין רבי יהודה הנשיא לבין רבי חייא ובניו. "אליהו הוה שכיח במתיבתא דרבי (יהודה הנשיא). יומא חד, ריש ירחא הוה, נגה ליה ולא אתא (בראש חודש אחד איחר אליהו הנביא ולא הגיע בזמן לבית מדרשו של רבי). אמר ליה: מאי טעמא נגה ליה למר? - אמר ליה: אדאוקימנא לאברהם ומשינא ידיה ומצלי, ומגנינא ליה. וכן ליצחק, וכן ליעקב. – (ענה לו אליהו שהוא היה עסוק בטיפול באבות) ויש דוגמתן בעולם הזה? (שאל רבי את אליהו הנביא, האם יש בעולם בדורי, אנשים ברמה של שלשת האבות) - אמר ליה: איכא, רבי חייא ובניו (ענה לו אליהו, כן יש והם רבי חייא ובניו).
גם מגמרא זו אנו יכולים להבין את גודל מעלתם הרוחנית של רבי חייא ובניו. מול הפלפולים והעמקה של רבי חנניא ושיטתו של רבי, עומדת שיטתם של רבי חייא ובניו. משפחה זו טענה שיש להרבות יהודים שקשורים ללימוד תורה, ברמה של קביעות עתים לתורה מדי יום, גם אם אין הם מגיעים לרמת הפלפול וההעמקה של רבי יהודה הנשיא או רבי חנינא. יהודים אלה יחיו חיים יהודיים שלמים שהתורה היא מרכז חייהם. אין זה קשור כלל וכלל להפיכת התורה לקרדום לחפור בה שמשמעותה היא ההתחמקות מהאחריות לפרנס את משפחותיהם או להגן על עמם. רק יחידי סגולה מיוחדים יכולים להגיע לרמות הגבוהות ביותר של העמקה בתורה, ויש לאפשר ליחידים אלה להגיע לאותן רמות. הם יצאו לְלַמֵּד עם סיום לימודיהם ובשעת הצורך (שלא תהיה, בע"ה) יצאו להגנת עם ישראל מיד צר הבא עליהם, למלחמת מצווה. בספרי הבא 'צפנת שמואל' – 'מלכות דוד' (שיעלה על המדף בקרוב מאוד, בע"ה) נדון באריכות בהיבטים נוספים של מחלוקת רבי יהודה הנשיא ורבי חייא ובניו).
נאחל רפואה שלימה, בתוך שאר חולי עם ישראל לפצועים,
חזרה הביתה בקרוב בבריאות לחטופים ולעקורים,
ונחמה למשפחות הגיבורים שנתנו את היקר מכל להגנת העם והארץ והבטחת עתידו.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
למה באנו לעולם הזה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד אמונה?
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
הפלונטר בצד ימין של הלוחות
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
