ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
בחלק מן המקרים התשובה די ברורה. ניתן כדוגמא את הרעב שבא בימי יעקב אבינו, שגרם לירידת המשפחה למצרים. כאן התשובה מאוד מתבקשת: זה היה עונש על מכירת יוסף לעבדות במצרים.
הרעב המתואר בתחילת מגילת רות הוא כנראה תוצאה של חטא לאומי בתקופה זו. הסברנו בעבר (הדברים יודפסו גם בתוך 'צפנת שמואל –מלכות דוד) כי תחת הנהגת אלימלך ובניו, עם ישראל התייאש מהאפשרות לנחול את הארץ המובטחת ולייסד בה מדינה יהודית מאוחדת. במילים אחרות, הם התייאשו מן הגאולה ועודדו נישואי תערובת, שסיכנו את המשך קיומו של עם ישראל, מה שנקרא באנגלית Jewish continuity .
ננסה לברר עתה מה גרם להכרזה בתחילת פרשתנו: "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ" (בראשית י"ב י).
לכמה דעות במדרש, הרעב בא כדי להעמיד את אברהם בניסיון, לבדוק האם מחשבות כפירה, ח"ו, יעלו בראשו. וז"ל הרד"ק (שם): "זה אחד מן הנסיונות שנסה האל את אברהם אבינו ועמד בכולן ולא הרהר אחר הקדוש ברוך הוא לאמר אתמול אמר לי וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה (בראשית י"ב ג), והיום רעב בארץ שאני שוכן בה עד שאצטרך לצאת ממנה למקום אחר, אלא הכל היה מקבל מאהבה".
לעומתו, בדעת זקנים מבעלי התוס' מבואר בכיוון אחר לגמרי. וז"ל: "(נאמר קודם בכתוב) "וֶהְיֵה בְּרָכָה" (י"ב ב), לשון צווי! שצוהו שכל מקום שילך שילמד בני אדם להכיר בוראם ולברכו וכן עשה כדכתיב לקמיה "וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה' " (שם ח) (כמו) שאמר לו הבורא ית' והם (יושבי כנען) לא הכירוהו ולכך וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ. לדבריהם, הרעב לא היה עונש לאברהם אלא ליושבי ארץ כנען, שלא הפכו להיות תלמידיו של אברהם, למרות הציווי האלהי.
תוך אחיזה בשיפולי גלימותיהם של הגדולים, נציע הצעה בכיוון שסלל הרד"ק בעקבות המדרש, תוך קישור לתחילת הפרשה ולציווי המופיע בראשה: "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (שם א). על פי הרמוז בסוף פרשת נח "וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בְּאוּר כַּשְׂדִּים" (שם י"א כח) וכמובא ברש"י (שם): "יש אומרים שעל ידי אביו מת, שקָבַל תרח על אברם בנו לפני נמרוד על שכתת את צלמיו והשליכו לכבשן האש, והרן יושב ואומר בלבו אם אברם נוצח, אני משלו, ואם נמרוד נוצח, אני משלו. וכשניצל אברם אמרו לו להרן משל מי אתה, אמר להם הרן משל אברם אני. השליכוהו לכבשן האש ונשרף, וזהו אור כשדים".
המאבק בין נמרוד מלך האימפריה הגדולה בעולם ואברהם העברי, הגיע לנקודת רתיחה, תרתי משמע. הציווי לעזוב את בית אבא התבקש. הניסיון היה שהקב"ה הביאו לארץ כנען, שנכבשה באותו זמן על ידי צאצאי כנען, בנו הרביעי של כוש בן חם (עיינו ברש"י על הפסוק וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ שם י"ב ח).
הניסיון הבא וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, מעלה את דרגת הקושי בשלב נוסף. אברהם נאלץ לעזוב את ארץ כנען ולהגר למצרים. נמרוד, אויבו המר של אברהם, היה בנו של בכורו של כוש בן חם. נמרוד שהפיץ את הכפירה, נולד במצרים ומשם עבר לבבל ואז השתלט גם על אשור ומלך על כל העולם, כמבואר בכתוב (ע"פ הרמב"ן): "וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד הוּא הֵחֵל (עיינו ברש"י) לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ:... וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר: מִן הָאָרֶץ הַהִוא יָצָא אַשּׁוּר וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה ... הִוא הָעִיר הַגְּדֹלָה" (שם י' ח – יא).
עזיבת ארץ ישראל בגלל הרעב והירידה למצרים, למקום שורש הכפירה, למ"ט שערי טומאה, הופכת את ניסיונו של אברהם למשהו יותר משמעותי – והוא, אברהם העברי הבודד, עמד בו.
הבה נתפלל שהקב"ה לא יעמידנו בפני ניסיונות
ושנזכה ללכת בדרכו של אברהם, אבי האומה, אבי המאמינים באמונת אומן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
