ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
בעניין נס פח השמן שאל רבי חיים שמואלביץ זצ"ל שאלה גדולה: ידוע שעיקר הנס של חנוכה הוא נס הניצחון על היוונים ולא נס פך השמן, שהרי את נרות המנורה אפשר היה מבחינה הלכתית להדליק גם עם שמן טמא מפני שטומאה הותרה או דחויה בציבור 1 . יותר מזה, גם אם לא היה אפשר להדליק את המנורה מיד, סוף סוף היו מדליקים את הנרות אחרי שמונה ימים 2 . אם כך, מדוע היה נצרך נס פך השמן?
כעין שאלה זאת יש לשאול בכמה מקומות נוספים:
התורה מדגישה לנו שאורחת הישמעאלים שמורידה את יוסף למצרים הובילה "נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט" (בראשית לז, כה), ויש לשאול, מהי החשיבות עבור יוסף לכך שנמכר לסוחרים שלסחורתם יש ריח טוב?
שאלה דומה אפשר לשאול על מדרש נוסף, שעוסק במלחמת דוד בגלית. כאשר דוד זרק את האבן על גלית, פגעה האבן במצחו של גלית והיה מתבקש שייפול לאחור, אף על פי כן נאמר "וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה" (שמואל א יז, מה). חז"ל (מדרש שוחר טוב תהלים מזמור יח, לב) מסבירים שדבר זה היה נס, כדי שלא יצטרך דוד ללכת עד ראשו של גלית כדי לחתוך אותו. אכן, התרחש כאן נס, אך מדוע נס זה חשוב כל כך? האם היה לדוד קושי ללכת כמה אמות נוספות? הלא הניצחון הוא העיקר?
עוד אומרים לנו חז"ל, שכאשר אמר הקב"ה לאברהם אבינו "שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה... צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה" (בראשית יג, יד), לא היה צריך אברהם להסתובב, אלא נעשה לו נס, שראה את כל רוחות השמים מבלי להסתובב. ושוב נשאל, מדוע היה צורך בנס הזה? העיקר הוא שהקב"ה מבטיח לאברהם את ארץ ישראל כולה, הבטחה גדולה, מה יעלה ומה יוריד אם כאשר יראה את הארץ יצטרך להסתובב מעט?
אנחנו רואים כאן יסוד שחוזר על עצמו. הקב"ה ממתיק ו"שותל" ניסים קטנים בתוך אירועים גדולים. מהו התפקיד של הניסים הקטנים בתוך המאורעות הגדולים? על ידי הנס האדם מחזק את האמונה. אברהם רואה באופן מוחשי שההבטחה הזו תתקיים, הראיה לכך היא שקרה לו נס, הוא רואה את כל הצדדים מבלי להסתובב. דוד מרגיש שבזה שאיננו צריך ללכת מספר אמות נוספות, הקב"ה נתן לו כביכול נשיקה. כאילו אומר לו ה' "עשית דבר גדול". כך גם בנס חנוכה: הקב"ה עשה לישראל את נס פך השמן, שהוא נס קטן מאוד, שאיננו קריטי כל כך, אלא שהקב"ה מבטא על ידי הסימן הזה המתקה. בתוך כל הישועה הגדולה מגלה הקב"ה לישראל חיבה מיוחדת.
צדקת דרכם של החשמונאים
נסביר באופן נוסף מדוע מדגישים את נס פך השמן.
בתקופת החשמונאים הייתה מחלוקת מאוד גדולה בישראל, וכשהמכבים הכריזו על המרד הם היו מעטים מאוד, הרוב התנגד להם, לא המתייוונים בלבד, אלא גם שומרי התורה והמצוות. אמרו להם שהפעולה הזאת מסוכנת מאוד, סכנה קיומית לעם ישראל. אמרו להם: המרד הזה יביא לגזירות, לרציחות, ואולי להשמדה של כל עם ישראל, חס ושלום. לכן, אסור להשתתף במרד, הרי היונים יותר חזקים מאתנו ולא נוכל לנצח אותם. ההתגרות הזו מסוכנת, ותביא רק לצרות גדולות ואיומות יותר.
אף על פי כן, החשמונאים מורדים, יוצאים למלחמה ומנצחים פעם אחת. אולם, הניצחון הבודד לא משכנע את הציבור, אדרבא, הציבור חושש שכעת יביאו היוונים כוחות גדולים יותר ויתנקמו בעם ישראל על הכשלון שספגו, והסכנה תהיה עוד יותר גדולה. החשמונאים ממשיכים בדרכם ומנצחים פעם נוספת, ניצחון גדול יותר. אך ההתנגדות אליהם מתגברת עוד יותר, מפני שעכשיו יוסיפו היוונים ויביאו כוחות עצומים עוד יותר ועלול להתרחש חורבן איום ונורא. כך הדברים הולכים וממשיכים, המתנגדים לא משתכנעים שזאת הדרך, ואינם מבינים שאי אפשר לקבל את העובדה שהיוונים כופים אותנו לעבוד עבודה זרה, וצריך למסור על כך את הנפש. אחרים אמרו שאמנם אי אפשר, אבל אין ברירה, שהרי לסכן את כל האומה איננו פתרון. אלא, נתכופף ונקבל את הגזירות, עד שיגיע היום שיפסיקו הגזרות והכפייה ונוכל לחזור לדרכנו.
כך הייתה התנגדות למכבים עד שהחשמונאים הגיעו לבית המקדש, טיהרו אותו והדליקו נרות. אז מתרחש נס פך השמן. הלכתית הנס הזה לא היה נצרך, שהרי טומאה הותרה בציבור (עי' לעיל), אבל הקב"ה עשה נס כדי להראות על ידו לכולם שהוא שמח במעשי החשמונאים. לכן אנחנו נוהגים להדגיש באופן מיוחד את נס פך השמן על ידי הדלקת הנרות. רבים שואלים: מדוע לא מדגישים את נס המלחמות? והתשובה היא, שנס פך השמן הוא זה שמראה שהקב"ה עם החשמונאים. הנצחונות במלחמה לא שכנעו את העם, רק נס השמן שכנע את כל הציבור שיד ה' בדבר.
צדקת המיעוט מול הרוב
ניצחון זה שאנו חוגגים הוא סמל לדורות, שלפעמים מעטים צודקים ולא הרבים, ולא רק לפעמים. אנחנו עם קטן "הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים" (דברים ז, ז), כל העמים דוגלים בדרך אחרת, ולמרות זאת אנחנו ממשיכים בדרכנו, מפני שאנחנו בטוחים בדרכנו הנכונה והאמתית ובכך שה' עימנו. למרות כל הנסיונות שעברנו במשך הדורות לא שינינו את אמונתנו, נשארנו בטוחים בריבונו של עולם.
במשך דורות רבים לעגו לנו הגויים, אמרו לנו שאנחנו טועים, שהקב"ה עזב אותנו ואינו רוצה בנו, עובדה שאנחנו מקבלים מכות רבות מאד והעמים האחרים מצליחים. אבל נשארנו באמונתנו במשך כל הדורות, והקב"ה עשה לנו בימינו נס, ומה שאירע לחשמונאים אירע גם לנו. אמנם, אין זה נס גלוי ממש, אבל אין נס גדול יותר מזה: קיבוץ הגלויות, החזרה לארץ ישראל והליכה נגד כל האומות הרוצות ברעתנו. הדברים מתגלגלים על פי החכמה והסדר האלוקי, והקב"ה הוליך אותנו לארץ ונתן לנו את השלטון בארץ ישראל. נס תחיית האומה שבימינו גדול יותר מנס חנוכה. המופת הזה, שלאחר אלפיים שנות גלות, כאשר ישראל מפוזרים ומפורדים בכל הארצות, נוצר חיבור בין האיברים וכל העם שב לארץ, איננו קל ופשוט כלל, ולמרות כל הקשיים, האיברים הולכים ומתחברים.
צדקת המיעוט בתוך עם ישראל
גם בתוך עם ישראל יש רוב ויש מיעוט, ולפעמים המיעוט צודק. ציבור שומרי התורה והמצוות איננו הרוב, אבל הוא הצודק. גם בתוך ציבור שומרי המצוות יש כאלה שמשתדלים לשמור את כל המצוות, וביניהן גם את מצוות יישוב ארץ ישראל ואהבת ישראל. הציבור הזה הוא המיעוט שבמיעוט, אבל הוא הצודק. הרוב מפריע ומתנגד, מחפש את כל הדרכים כיצד למנוע מהמיעוט להמשיך בדרכו. התיישבנו ביהודה ושומרון, אנו מחזיקים ונאחזים במקומות האלה בתוקף ובחוזקה, והדבר הוא לצנינים בעיניהם של הרוב. חושבים הם שבזה מתעכב השלום, השקט והשלווה, ושבכלל עדיף היה לוותר על כל המקומות האלו וכך כל המלחמות היו פוסקות, כביכול - ואנחנו ממשיכים בדרכנו.
עלינו לזכור שהמיעוט לא תמיד טועה, לפעמים דווקא הוא הצודק. כמובן, תמיד צריך לבחון את הדרך ולברר שתהיה נכונה ומושלמת.
הגאולה הנסתרת
בספר קול התור 3 כתב:
עקבות משיחא באות בהפרעות ומכשולים... אף מעז יצא מתוק ופועל ידינו ירצה ה׳. ולכן חלילה לנו לסגת אחור במשהו אם יהיה ח״ו איזה קושי, איזה מכשלה בדרך עבודתנו, ולהיות בטוחים כי דוקא ממנה יעקב יושע, ומן המיצר נגיע למרחביה.
ועוד כתב 4
" ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו" (בראשית, מב) וזוהי אחת מתכונותיו של יוסף, ולא רק בדורו כי אם בכל דור ודור אשר הוא משיח בן יוסף מכיר את אחיו והם לא מכירים אותו, ומעשה שטן הוא המסתיר את תכונותיו של משיח בן יוסף שאין מבינין בעקבות משיחא וגם מזלזלים בהם בעוה"ר.
ובהמשך כתב 5 :
עשה והצליח (דה״י ב׳ ל״א) – כך הן תכונותיו וסגולותיו של יוסף שהצלחתו באה רק ע״י עשיה כמו שנאמר על יוסף: כל אשר הוא עושה ה׳ מצליח בידו (בראשית ל״ט ג-ד).
אנו צריכים לא להיבהל מאווירת "עליהום" ומכל מיני לחצים תקשורתיים. גם בימי החשמונאים, כל התקשורת הייתה נגדם, אמרו שהם מסכנים את האומה, גורמים נזק והורסים את השלום, אחרת היה שלום עם היוונים והיה אפשר להגיע למזרח תיכון חדש. החשמונאים הלכו בדרך שלהם, והיום כולם חוגגים את חנוכה, גם מי שלא שומר כל כך תורה ומצוות, ואף על פי שזהו חג של קנאים.
זהו הסדר האלוקי, הגאולה צריכה להיות נסתרת. אנחנו כל הזמן בונים ומתקדמים, ומסביב יש המון צעקות והפרעות מחלקים אחרים בעם. הגויים חושבים שאולי על ידי הוויכוחים האלו בתוך העם שלנו יצליחו להוריד אותנו ובסוף ינצחו אותנו, ולכן הגויים עצמם לא לוחצים כל כך, כיוון שהם רואים שבתוכנו ישנם הרבה מתחים ומאבקים. כך אנחנו יכולים לבנות ולפעול עוד ועוד, וכך הכול מתקדם. זהו חלק מהמהלך, חלק מן הבניין.
ניצחון הרוח וצמיחה מתוך המשברים
המכבים ניצחו אז, והמכבים של עכשיו מנצחים גם כן. גם אז וגם היום הניצחון לא בא בפעם אחת אלא נמשך זמן, אך בסופו של דבר ניצחו הטהורים את הטמאים, הצדיקים את הרשעים, וביד עוסקי התורה ניתנו הזֵדים. ואף שהטהורים והצדיקים היו מעטים וחלשים הם ניצחו את הרבים, כי הרוח חזקה מהחומר ותמיד היא המנצחת.
כך גם היום: האמונה הולכת ומתגברת, הניסיונות להחליש ולשבור אותה, נהדפים ונשברים בעצמם. ולא עוד, אלא שהאמונה מתחשלת מכל ניסיון לפגוע בה. אנשי האמונה יודעים, כי אין דבר בעולם שהוא מחוץ לשליטתו של הקב"ה, הכל מכוון ומושגח על ידי ריבונו של עולם. גם לקשיים ולניגודים לאמונה יש תפקיד - הם באים לבחון את האמונה, להעמיק אותה ולהעלות אותה למדרגה גבוהה יותר. לכן אין אנשי האמונה נבהלים מן האתגר, אדרבא, הם ששים לקראתו על מנת להתגבר עליו ולפתח על ידו כוחות חדשים. אמנם המבחנים הם קשים, שכן קשה להחזיק בגובה של אמונה במציאות שבימינו, אל מול המתירנות והכפירה, אל מול הרדידות והנהנתנות. אכן, זהו מבחן למצויינים בלבד, לאנשי סגולה בעלי כוחות מיוחדים, ואנשי האמונה המצויינים עומדים בו בהצלחה ואמונתם מתעמקת והולכת, ונוצר הגרעין הרוחני שממנו יצמח עץ גדול. הולך ונבנה היסוד, שעליו ייבנה בניין גדול, שיקיף את האומה כולה.
הווה אומר, שאנחנו נמצאים גם כעת בתהליך של התקדמות רוחנית, והביטוי "אנחנו" מכוון לכל עם ישראל. בניגוד למה שנראה באופן שטחי, כאילו יש משבר וקשיים, לא כן המציאות לעומקה. המשבר הוא שטחי, הוא חיצוני ובכף הירך, אבל הלב הולך ונבנה והמח הולך ומתחזק. בלב ובמוח של האומה - הלב שבו מקננת האמונה והמוח שבו שוכנת הכרת ד' - באברים שהנשמה תלויה בהם, בהם יש כל הזמן התפתחות והתעלות שנוצרת דוקא על-ידי הקשיים והמשברים. בסופו של דבר, המוח והלב ישלחו זרמי חיים של אמונה אל כל האברים של האומה, וחיי האמונה ימלאו את הכל.
אין צורך להסביר למי שנמצא בתוך מחנה האמונה, שהמחנה הזה הולך ומתגבר. התורה מתפשטת, ספסלי בתי-המדרש מתרבים, ישיבות נוספות קמות, ועם ריבוי הכמות, גדלה גם האיכות. אין צורך להסביר למי שנמצא במחנה אוהבי ארץ-ישראל, שהמחנה הזה הולך ומתחזק, היישובים גדלים, אהבת הארץ מתגברת, הדבקות בארץ ד' מגיעה לשיאים חדשים, שלא היו בעבר. כל מצוה שישראל מסרו את נפשם עליה נתקיימה בידם (עי' שבת קל, א), וכשהלב של האומה מתחזק, האומה כולה מתחזקת.
"מרובה מדת הטוב ממדת פורענות על אחת מחמש מאות" (תוספתא סוטה פ"ד ה"א), ואם על עבירה אחת אדם יכול לאבד את נפשו, הרי שעל מצוה שאדם מקיים הוא זוכה פי חמש מאות. הכפל את ההתחזקות שישנה היום פי חמש מאות, ותקבל פרופורציות נכונות ביחס שבין ההתקדמות הרוחנית שבאומה מצד אחד, לבין החולשה הרוחנית מצד שני. אמור מעתה: הרוח מנצחת גם היום ואנחנו מוסיפים והולכים בכל יום, ולא רחוק היום שהניצחון יתפשט ויקיף את הכול.
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה הייעוד של תורת הבנים?
התלהבות ללא יין
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
אנחנו קודש למענך
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.
חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.
חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א נטייה ותשוקה לעבודה עליונה
דרך הקודש ג' פסקה ז-ט
עבודה "שלא על מנת לקבל פרס" היא עבודה מהאהבה, והצד המשלים שלה זה "ויהי מורא שמים עליכם". אדם שמרגיש נטייה לדבקות אלוקית צריך לשמוח במעלתו ולממש את הכישרון הזה. מאידך, הוא צריך להזהר שלא לבוז לאחרים. גם מי שיש לו נטיה כזו במדה מועטת - עליו להתנהג בהתאם ולהתעלות בדרך הקודש.
יסודות הש"ס דבר האסור ודבר הנדור
ביאור הגדר של דבר האסור ודבר הנדור | ביאור הטעם בחטאת ואשם בכור תרומה ומעשר בהמה ויישוב דברי הרמב"ם.
כשרות אתגרי כשרות: בשר, חלב ותעשייה
השיעור עוסק באתגרים מעשיים בהלכות כשרות, בדגש על האיסור לשנות ייעוד של כלים מבשרי לחלבי כדי למנוע טעויות, והחשיבות של סימון ועיצוב ברור של מאפים כמו בורקסים למניעת מכשול. בנוסף, הדיון מציג תקלות נפוצות בתעשיית המזון וברשתות השיווק, כגון הכנה שגויה של כבד ואתגרי הפיקוח על חלב המיובא מחוץ לארץ.
אורות ישראל ותחייתו משמעות האושר, גאולת ישראל ואורו של משיח
השיעור מסביר כי אושר אמיתי ומשמעות עמוקה מושגים רק כאשר חיי המעשה מחוברים לאידיאלים האלוהיים העליונים, וכי ניתוק מחזון זה מותיר את האדם ללא תוחלת אמיתית.
אור החיים על הפרשה נבואת העתיד של בלק
אור החיים על פרשת בלק חלק ב'
הנבואה השנייה של בלק היא על זמן הגעתו של המשיח, שאם לא זכו המשיח יגיע בעוד זמן רב.
אור החיים על הפרשה חיבור ישראל לתורה
אור החיים על פרשת בלק חלק א'
הבדל בנמשל בין 'אהליך יעקב' ל'משכנותיך ישראל'. 4 משלים כנגד 4 כתות בישראל, שלכל כת לומדים תורה בצורה אחרת. לעתיד לבוא מלך המשיח יגלה עומק חדש וגדול בתורה.
רביבים מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
רעיון הפרדת הקהילות הועלה לראשונה בגרמניה, בקהילות שבהן הרוב הרפורמי קיפח את זכויות המיעוט הדתי | הנצי"ב שלל את רעיון הפרדת הקהילות, שכן "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" | לפני כשש שנים הבעתי עמדה זו, שלפיה אסור להחרים מנהיגי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות | עתה יצא הספר שמבאר ביסודיות כי אכן עמדתו של הנצי"ב הייתה נגד פגיעה באחווה עם קבוצות שאינן נוהגות כהלכה, ובכללם רפורמים | כיום אפשר להיווכח כי אכן שיטת החרמות והפרדת הקהילות הובילה לאיסורים חמורים
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת בלק
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מה הטעם שבחר הקב"ה דווקא בברכה זו שתישאר לעד ולא בשאר הברכות. ועוד מניין לו דדווקא ברכה זו לא חזרה לעולם ולא אחרת | כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי - מה הטעם דכתיב גַּם מה בא לרבות, מה הטעם דכתיב אֹתְכָה בה' הול"ל אוֹתְךָ, מה הטעם דכתיב וְאוֹתָהּ בכתיב מלא ו' | אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם - מדוע הכתוב קורא לבלעם אַנְשֵׁי דָמִים בלשון רבים, ולא 'איש דמים' דבר נוסף הטעון ביאור היכן מצאנו שבלעם היה גם 'איש מרמה'. ועוד !
אחדות ומחלוקות להיות עמוד שדרה
משנתו של הראי"ה קוק קוראת לציונות הדתית לחדול מתפקיד המקף המחבר האנמי ולתפוס את מקומה כעמוד התמך האמיתי של החברה. תפקיד היסטורי זה דורש ממנה לחבק את הציבור החרדי בשעתו הקשה ולחבר את כל קצוות האומה מתוך אחריות מנהיגותית
בלק פרשת בלק – הנחל הישראלי
מה טובו אוהליך יעקב כנחלים נטיו? מה הקשר בין אוהל לנחל? על איזה נחלים מדובר? ומה יש לנו ללמוד מכך על האוהל הישראלי בדורנו
אורות התשובה - הרב הראל כהן תשובה פנימית ותשובה חיצונית
אורות התשובה פרק ו א1*
הרב מסביר שהתשובה צריכה להיות לא רק בצד החיצוני שלה, כלומר בשינוי המעשים אלא גם בהטבת הרצון לטוב.
