ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עולת ראי"ה
- עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אחר ששפע הקודש ממרום הדרו יורד וחונה על כחות החיים, בכל ערכי חיי הרוח וחיי החומר, ע"י קדושת התפילין, הנה בחדרם, בהשפעתם אל מעמקי הכחות החיוניים החמריים, מעוררים הם את הכחות הטבעיים, הרוחנים והחמריים, להופעת פעולותיהם, ואז כבר יוכל יצר הרע של האדם, האחוז בחמריותו וכל כחותיו המוגבלים, להיות מתאחז באותם השטפים הקדושים, ההולכים ושוטפים ממעינות הנשמה ברום חביונה, להמשיך אותם אל המורד, למפעלים רוחנים במלאכת הציור וחמריים בפעולות גופניות, אל הדרך הנוטה ממסילת הקודש והיושר הטהור. נטיה זו היא הפתוי של היצה"ר, שהננו מקדימים בזה את תפילתנו שלא יפתנו. ולפעמים בהיות החומר וכחותיו מוכנים לקבל את רשמי הקודש של שפעת הקודש, ושל המחשבות הקדושות, ההולכות ושוטפות מפלג העליון של הנשמה האלהית, מתעוררת לעומתה התכונה הזהומה של היצר הרע, להתנגד אל השפעתה ולהתגרות בהופעת הקדושה, לעמוד נגדה ולהוממה, באופן שלא תשלים במנוחה את עומק חיקוקה על הגוף וכחותיו. וע"ז נעתיר שלא יתגרה בנו יצר הרע.
ויניחנו לעבוד את ד' כאשר עם לבבנו.
הלב הישראלי ודאי מתנשא הוא בתעצומות עזו, ומתעלה למרומי תכונתו, ע"י השפעת הקודש של התפילין. החפץ הטהור בא ומתגלה בעוצם טבעיות מקורו הקדוש. אך התכונה החמרית, וארס היצה"ר יוכל להכשיל, ע"י פתוי או גרוי, את התכונה השלמה, שלא תפעול את כל המון פלאות קדושתה. וע"ז תכון תפילתנו, שיניחנו לעבוד את ד' כאשר עם לבבנו.
ויהי רצון מלפניך ד' אלהינו ואלהי אבותינו, שתהא חשובה מצות הנחת תפילין (זו) לפני הקב"ה, כאילו קימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה וכונותיה ותרי"ג מצות התלויים בה אמן סלה.
עצמיות מצות התפילין והמשך השפעת קדושתם, הם עומדים למעלה מכל הגה ורעיון, משומרים הם בזיו העליון, המקודש ממעל לכל ערך של תפלה ושפך שיח של בקשה ותחנונים. מקור השמירה הם, וממעל לכל עתירה הם תלויים. אבל המצוה של ההנחה, שהיא הגורמת והמכשירה את הופעת התכונה האלהית של ההויה, הנמשכת והולכת ממנה, עליה אנו מתפללים, שתהיה עומדת ברום מעלתה וחשיבותה הכוללת: כאילו קימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה וכונותיה ותרי"ג מצות התלויים בה, א"ס.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא

נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ח - ט(1)
שיעור מס' 95
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.















