ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רפאל יחיאל בן הרב מרדכי
תיאור המקרה:
התובע הוא שוחט במושב מזה מספר שנים. הוא אינו מקבל משכורת קבועה מועד המושב, וכל הכנסתו היא מדמי השחיטה שהוא גובה מהבאים לשחוט אצלו. בזמן האחרון, התחילו חברות לשיווק בשר עוף מתל אביב למסור אווזים לפיטום במושב. עם גמר תקופת הפיטום, שוחטים את האווזים במושב שוחטים מטעם ארגון שוחטי העופות של תל אביב, והם נלקחים לשיווק בתל אביב.
התביעה:
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
46 - פסק דין: הסכם שותפות בהקצבות
47 - פסק דין: קיפוח פרנסה של שוחט במושב
48 - פסק דין: התחייבות שנכתבה בלשון 'ישלם'
טען עוד
התובע מציין, כי מאז שהתחילו אנשי המושב בפיטום האווזים, פחתה שחיטת האווזים המקומית לצרכי המקום, והוא מניח שהדבר נובע מכך שאנשי המושב קונים חלקים של האווזים שאותם הם מפטמים.
תשובת הנתבעים:
ראשית, הנתבעים טוענים כי הם אינם הבעלים של האווזים, אלא רק אחראים לפיטומם. שנית, הם עושים תפקיד זה שלא לשם רווחים, משום שלעיתים השחיטה מועטה ואינה מכסה את ההוצאות, וכל הסיבה שהיא נעשית היא למנוע הכנסת בשר שלא נשחט כדין לתוך תל אביב.
פסק הדין :
בית הדין דחה את התביעה.
הנימוקים:
בדרכי תשובה (יורה דעה סימן א ס"ק ריא) כתב בשם כנסת הגדולה, שמי שהחזיק לשחוט במקום אחד, אין כח בשום אדם להוציאו מחזקתו. ונחלקו שם האחרונים, אם איסור השגת גבול מעין זו בשוחט שייכת דווקא כאשר בני העיר קיבלוהו לשוחט (שיטת 'דעת קדושים') או שהאיסור הוא אף אם הוא מוחזק מעצמו (שיטת ה'בית שלמה).
אולם, דעת בעל שו"ע הרב (שו"ת סימן ט) שאין מושג של השגת גבול בשוחט, אלא במסגרת של דיני 'עני המהפך בחררה.
בית הדין קבע, שחזקתו של התובע היא רק על השחיטה לצרכים מקומיים של המושב, ולא על שחיטת האווזים המדוברת. לכן, זו אינה 'החררה' שבה היפך התובע, ואין לו דין עני המהפך בחררה.
אולם, יש לעסוק גם בשאלת יורד לאומנות חברו. בגמרא בבבא בתרא (דף כא עמוד ב) מבואר, שבן עיר יכול לעכב על בן עיר אחרת מלפתוח בעירו של הראשון עסק מתחרה מדין 'יורד לאומנות חברו'. על כן, יש מקום לדברי התובע, שאין לאפשר לשוחט אחר לשחוט במושב.
אלא שישנה הגבלה על זכותו של בן העיר למנוע פתיחת עסק של בן עיר אחרת. השולחן ערוך (חושן משפט סימן קנו סעיף ז) פוסק: "הסוחרים שמביאים סחורתם למכור בתוך העיירות, בני העיר מעכבין עליהם מלמכור יד על יד כדרך חנונים. ואם מכרו ביום השוק בלבד, אין מונעים אותם, והוא שימכרו בשוק אבל לא יחזרו על הפתחים, אפילו ביום השוק".
הטעם להיתר של הסוחרים למכור בעיירות ביום השוק הוא, שביום השוק קונים גם אנשים שאינם תושבי העיירה שבה מתקיים השוק, ונמצא שפרנסתם של בעלי החנויות המקומיים אינה נפגעת, שהרי הם מוכרים בקביעות רק לתושבי העיירה.
ניתן להבין את ההיתר המובא בשו"ע בשתי דרכים. אפשרות אחת היא, שלסוחרים שאינם תושבי המקום מותר למכור רק לאנשים שאינם תושבי המקום המגיעים ליום השוק. אבל זכות המכירה למקומיים מוגבלת רק לסוחרים המקומיים. אפשרות שניה היא, שביום השוק העיירה אינה רק 'מקומם' של תושבי העיירה, אלא של כל הכפרים הסמוכים. וממילא, גם לסוחרים המגיעים מחוץ לעיירה מותר למכור לכלל התושבים, הן אלו שבאים מחוץ לעיירה, והן לתושבים המקומיים.
על כל פנים, בנדון דידן, הנתבעים מטפלים בעופות הנמכרים בתל אביב, ולא לתושבי המושב, ולכן פרנסתו של התובע אינה מקופחת, וממילא יש לדחות את תביעתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
