ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- שקלים
גוי עשיר אחד למד תנ"ך, והגיע לנבואה בספר יחזקאל פרק מז, המדברת על המים שעתידים לצאת בעת הגאולה מבית המקדש. אותם מים יהפכו לנחל גדול, שיזרום לים המלח וירפא את מימיו. מים אלו יביאו חיות גדולה לים המלח, שיהיו בו דגים רבים, "והיה הדגה רבה מאוד... וחי כל אשר יבוא שמה הנחל. והיה עמדו עליו דוגים (כלומר – דייגים) מעין גדי ועד עין עגליים... תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה מאוד".
אמר אותו הגוי לעצמו, כתוב כאן שבזמן הגאולה יהיו דייגים שידוגו הרבה דגים בים המלח, כדאי לי לשלם כסף ולזכות ברישיון דיג לדוג את אותם דגים. זו עסקה משתלמת מאוד, שארוויח ממנה הרבה בזמן הגאולה.
הוא הגיע למסקנה שאת רישיונות הדיג תחלק הרשות המקומית באיזור הדיג, ולכן פנה לאחת הרשויות המקומיות באיזור ים המלח והציע לתרום מיליוני דולרים (!!) לאחד ממוסדות החינוך בתחומי הרשות המקומית, תמורת רישיון דיג לדגי הגאולה.
ראש הרשות לא היה אדם דתי, ומבחינתו הייתה כאן זכייה בפיס. 'קוקו' אחד, מוכן לתרום מיליוני דולרים תמורת רישיון דיג עתידי ועלום בים המלח, ובשמחה רבה הוא פנה למוסד החינוכי היחידי בתחומי הרשות, שהתאים לדרישותיו של הגוי.
אבל ראש המוסד היה דתי, ובטרם שהסכים לקבל את התרומה, הוא פנה לאחד מרבותיו בשאלה – האם לקבל את התרומה המיוחדת?
אבל הרב הורה לו שלא לקבל את התרומה באומרו: 'אפילו הגויים מאמינים בדגים וברכה המופלאה של הגאולה, ואנו ניתן להם חלק בברכה זו'?
מאחורי אמירתו המיוחדת של הרב, מסתתרת גם הנחייה הלכתית, שמתחברת לעבודה הרוחנית של חודש אדר.
נפסק בשולחן ערוך (יו"ד רנד, א) "אסור לישראל ליטול צדקה מן העובדי כוכבים בפרהסיא...", וטעם הדבר מפני חילול ה', שישראל נזקקים לצדקה מהגויים. פסיקה זו של השולחן ערוך היא לאסור לקיחת צדקה בפרהסיא, משמע שבצינעא מותר.
אולם כבר הוכיחו הפוסקים שזה דווקא בצדקה הניתנת ליחיד או שניתנת מצד גוי שנותן לכל אחד ולא נותן במיוחד ליהודים. אך אם נותן צדקה לרבים (מעשה רקח מתנו"ע ח, ט) או שנותן במיוחד לעם ישראל מצד שזה עם ישראל (דרך אמונה שם) אז אסור ליטול צדקה מגויים בכלל גם לא בצינעא.
והטעם לכך, לפי הגמרא (בבא בתרא י) שהצדקה נותנת זכויות וחיות לגויים, ונותנת להם כח וממשלה, ואם לא יקחו מהם צדקה, אז "כשתכלה זכות שבידן, וייבש לחלוחית מעשה צדקה שלהן, אז ישברו".
ובמילים אחרות, כשם שבעולם החומרי כשאדם שם כסף במקום או עסק מסויים, הוא קונה חלק ונחלה באותו דבר, כך מבחינה רוחנית כשאדם נותן צדקה לעניין מסויים, יש לו כביכול זכות שהיא חלק ונחלה רוחנית באותו עניין. לפיכך, אם גויים נותנים צדקה לישראל, אז יש להם אחיזה רוחנית באורם של ישראל, ויש להם כח וממשלה, והגאולה מתעכבת.
ואמרו חכמי הפנימיות, שהתיקון לכך הוא בנתינת 'זכר למחצית השקל' בימי חודש אדר.
מצאנו במגילה שהמן נתן 10,000 כיכר כסף לאחשוורוש כדי שיסכים לגזירה. ועל כך אומרת הגמרא (מגילה יג:) "אמר ריש לקיש: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו. והיינו דתנן: באחד באדר משמיעין על השקלים...". כלומר על ידי הצדקה והשקלים שאנו נותנים, אנו מונעים את האחיזה של הגויים בעזרת הכסף בעולם, ואנו מסכלים את גזרותיהם.
וזה מה שאמרו חכמי הפנימיות, שעל ידי הצדקה המיוחדת של זכר למחצית השקל, אנו מתקנים את האחיזה הרוחנית של הצדקה שגויים נותנים לישראל. נהגו ישראל לתת 'זכר למחצית השקל' בערב פורים, וכדאי שבזמן הנתינה נחשוב על כך שאנו מתקנים זאת.
ובהשלכה לימינו, ראינו במלחמה האחרונה עד כמה התמיכה שארצות הברית נתנה לישראל גרמה להם להכתיב מהלכים לכל המלחמה כאן, ועד כמה חללים קדושים הי"ד נפלו בגלל התכתיבים שלהם.
ויהי רצון, שנזכה השנה להביא את מחצית השקל לעבודת המקדש, ובעזרת ה' הן כפרטים והן כעם, נזכה להשתחרר מההשפעות של הגויים. ואז תתקיים בנו תפילת כהן גדול ביום הכיפורים (וכידוע פורים – כיפורים), "ואל יהיו עמך ישראל צריכין להתפרנס זה מזה, ולא לעם אחר", וודאי בזכות זאת יתקיים בנו גם המשפט הנוסף בתפילת הכהן הגדול ש'לא יסור השלטון מבית יהודה'!

עניני החג דיני קריאת המגילה, וההבדל בין הקריאה בלילה ליום
גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

















