ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
א. ראשית, חריצת משפט מות לושתי.
ב. לקיחת אסתר לבית אחשורוש והמלכתה במקום ושתי.
ג. עצת בגתן ותרש להרוג המלך, הגדת דבריהם לאסתר ע"י מרדכי והצלת המלך הבאה בעקבותיה.
ד. גדולתו של המן ע"י אחשורוש.
ה. הסכמת אחשורוש למסור עם ישראל בידי המן לעשות בו כטוב בעיניו.
ו. בקשת אסתר "תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי".
ז. החלטת אחשורוש לבטל הגזירה.
ח. תליית המן ועשרת בניו.
ט. מתן רשות ליהודים לעמוד על נפשם ולהרוג בשונאיהם כרצונם.
י. עלית מרדכי לגדולה ולשלטון במקום המן.
פרטנו כאן השתלשלות הענינים בקצרה, להוכיח שאינם טבעיים כלל, אלא כל המאורעות השתלבו אחד בשני למטרה מסויימת ונעלה. אפשר לסכמם במשפט קצר - מפלת המן וגדולת מרדכי. הנס הכפול הזה, נועד מראשיתו לתכלית אחת ויחידה, והיא, תשועת עם ישראל משונאי נפשו. וכבר ביארו רבותינו הקדושים ברוח קדשם, את הפסוק הנ"ל, באומרם, לכלותם, בימי המן (מגילה י"א ע"א), שזה משקף שכל מה שהתרחש הוא מאתו יתברך.
והנה הרבה סיבות נאמרו בדברי חכמינו הקדושים על השאלה, מדוע נגזרה כליה על שונאי ישראל בדור ההוא? והרבה תשובות נאמרו בזה. ננסה לקרב ולהסביר הדבר על פי שכלנו המוגבל. ידוע כי הנס הזה קרה בתקופת שבעים שנה של גלות בבל, בין חורבן הבית הראשון לבנין הבית השני. הטבע האנושי מחייב, כי עם אשר הוגלה בכח הזרוע מארצו המיועדת לו על פי ההבטחה האלקית, עליו להתכונן תמיד ולשאוף ליום הנכסף מתי ישוב לארצו ולמולדתו, ובפרט ביודעו מראש שהגלות שהוא נמצא בה היא רק לתקופה מוגבלת.
כמיהה ושאיפה כזאת, ממלאת תפקיד חשוב וכפול:
א. מעניקה לו תוחלת ותקוה לבל יפול בזרועות היאוש, ביודעו נאמנה שתקופת הגלות היא תקופה חולפת, ורק באופן זמני נמצא מחוץ לארצו.
ב. נוטעת בלבו ההרגשה האמיתית שהוא גר בארץ נכריה, ונתון בידי מושלי ארץ לשבט או לחסד, ובעיקר שהוא רק נסבל, וכל רוח מצויה עוקרתו והופכתו על פניו. בהעדר התקוה וההרגשה הזאת, נמשל לאיש הלמו יין, או להוזה חלומות בהקיץ, ורק כאשר ישמע קול נפץ אדיר וחזק המעתיק ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון, רק אז יתעורר מתרדמתו העמוקה.
יתכן מאד שהתגשמות הרעיון הנ"ל בחלקו או במלואו, קרה באותו דור ביניים שבין החורבן והבנין. בראותם תפארת הוד מלכות פרס האדירה החובקת זרועות עולם, נתעו להאמין בשוא כי הם יושבים לבטח בהשקט ובשלוה, שאננים מקול נוגש, וכי הם אזרחים שוויי זכויות וחובות, ויבנו בתים ויטעו כרמים, וישבו לבטח כאילו זאת ארצם ונחלתם עדי עד. השקפה כזאת עלולה לגרום להתבוללות וטמיעה מרצון, אשר תוצאותיה מי ישורן, והעובדה שאכלו ושתו מהמשתה שבעת ימים ללא כל אונס, מצביעה על הלך מחשבתם.
קול רעם בגלגל בדמות הגזירה האיומה, קלעה אל המטרה - עוררה ישנים והקיצה נרדמים, בראותם התכנית השטנית המתוכננת והמחושבת היטב היטב לכל פרטי פרטיה, המרחפת על ראש האומה כולה, אשר תכליתה השמדה כללית להשמיד ולהרוג ולאבד אנשים ונשים וטף ביום אחד, הקפיצה את כולם והעמידה אותם במקומם הנכון. רק אז התעוררו והבינו כי גרים הם בארץ לא להם, תחת שלטון עם זר אשר יכול לעשות בהם כחפצו ורצונו, וברצותו, צנוף יצנפם ככדור בכף הקלע, וכי אין להם מאומה מכל עמלם, ואין להם למי לפנות אלא לרחמיו וחסדיו יתברך שמו, בצום וצעקה. וכאשר שבו בכל לבבם ובכל נפשם, בטלה הגזירה, ולאויבים השיב גמולם בראשם. עם ישראל נשאר בייחודו בבחינת עם לבדד ישכון, ונשא בקרבו הכמיהה והערגה לעלות לציון ברנה, וכאשר בזמן כורש נבנה הבית השני עלו רבים מן הגולה לארץ ישראל לחון את עפרה ולקומם הריסותיה.
רבותינו הקדושים ביטאו רעיון זה במילים ספורות כדרכם בקדש, באומרם א"ר אבא בר כהנא, גדולה הסרת הטבעת יותר ממ"ח נביאים וז' נביאות שנתנבאו להם לישראל, שמ"ח נביאים וז' נביאות שנתנבאו להם לישראל לא החזירום למוטב, ואילו הסרת הטבעת החזירתם למוטב (מגילה י"ד ע"א).
הלקח שעלינו ללמוד מכל פרשת המגילה, הוא ג"כ כפול:
א. שאין מקום בעולם לעם ישראל שבו ישב במנוחה ובשלוה לעבוד את ה' הנכבד והנורא כמשאת נפשו באין מפריע, זולת ארץ ישראל המובטחת לעם ישראל.
ב. גם הדבר הנראה לנו כדברי טבעי, אינו אלא נס נסתר. וכמ"ש בעלי הרמז: "הטבע" גימטריא "אלהים", ז"א, שגם הטבע הוא ככלי ביד היוצר ופועל בהשגחתו יתברך שמו ויתעלה זכרו לעולמי עד ולנצח נצחים.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת המחבר, להזמנות: 5244664 - 050
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
