ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
ולקחתם לכם ביום הראשון זה ט"ו ואתה אומר ביום הראשון. ר' מנא ור"י בשם ר' לוי אמר משל למדינה שחייבת מיסים רבים למלך והלך המלך לגבות אותם. כשהגיע המלך בתוך עשרה מילין למדינה יצאו גדולי המדינה וקלסוהו. שמח המלך וויתר להם על שליש מהחוב. שהגיע לתוך חמשה מילין מהמדינה יצאו הבינונים וקילסוהו. ויתר להם על עוד שליש מהחוב. כיון שנכנס למדינה יצאו כל בני המדינה נשים וטף וקלסוהו ויתר להם על כל החוב. אמר להם המלך מה שהלך הלך, על העבר ויתרתי, מעתה נתחיל את החשבון מחדש.
כך בער"ה גדולי הדור מתענים והקב"ה מתיר להם שליש מעוונותיהם. מר"ה ועד יום-הכיפורים היחידים מתענים והקב"ה מתיר להם עוד שליש מעוונותיהם וביום-הכיפורים כולן מתענים אנשים ונשים וטף והקב"ה אומר להם לישראל מה שהלך הלך מכאן ולהלן נתחיל חשבון חדש. ומיום-הכיפורים ועד החג כל ישראל עוסקין במצוות זה עוסק בסוכתו וזה בלולבו, ביום טוב הראשון של חג כל ישראל עומדים לפני הקב"ה ולולביהם ואתרוגיהן לשמו של הקב"ה, אומר להם מה שהלך הלך, מעכשיו נתחיל את החשבון, לפיכך משה מזהיר את ישראל ולקחתם לכם ביום הראשון, ראשון לחשבון עוונות. אלו דברי המדרש.
ומרן הרב ז"ל מסביר את דברי המדרש מבחינה רעיונית מדוע הימים שבין יום-הכיפורים ובין סוכות אין בהם חשבון עוונות. והוא אומר ביום-הכיפורים מתעלים על-ידי התשובה למעלה עליונה ומאיר על האדם אור עוה"ב. על-ידי העליה של יום-הכיפורים מתרחקים הרבה מהעוה"ז. וכאשר פוגשים שוב בענייני העוה"ז צריכים שמירה מכל מכשול, ואותם הימים שבין יום-הכיפורים לסוכות נתנו לחינוך של חזרה לענייני העוה"ז בתאור הגון בקדושה. כלומר המעבר מהגובה הנשא של יום-הכיפורים לסדר החיים הרגיל אינו פשוט אפשר לאבד פרופורציות. ובימים אלה בארבעה ימים שאחר יום-הכיפורים עוד לא נתבסס המשקל כראוי וקדושת יום-הכיפורים מחפה על הכל. הווה אומר כשם שלעלות למדרגה העליונה של יום-הכיפורים יש צורך בתהליך הדרגתי שנמשך מראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים. כך גם הירידה מהמדרגה העליונה אל סדר החיים של העוה"ז צריכה להעשות בהדרגה שלא ליפול מידי, ושלא להשאר מידי גבוה ובימים הראשונים שעדין המשקל לא שב ליושרו, אין חשבון עוונות, ורק מיום הראשון של סוכות, כשמקימים מצות סוכה ולולב, מתבססים ענייני העוה"ז ונאחזים בקדושה כראוי, ועל-כן הוא יום ראשון לחשבון עוונות. חג שמח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
