ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
ולקחתם לכם ביום הראשון זה ט"ו ואתה אומר ביום הראשון. ר' מנא ור"י בשם ר' לוי אמר משל למדינה שחייבת מיסים רבים למלך והלך המלך לגבות אותם. כשהגיע המלך בתוך עשרה מילין למדינה יצאו גדולי המדינה וקלסוהו. שמח המלך וויתר להם על שליש מהחוב. שהגיע לתוך חמשה מילין מהמדינה יצאו הבינונים וקילסוהו. ויתר להם על עוד שליש מהחוב. כיון שנכנס למדינה יצאו כל בני המדינה נשים וטף וקלסוהו ויתר להם על כל החוב. אמר להם המלך מה שהלך הלך, על העבר ויתרתי, מעתה נתחיל את החשבון מחדש.
כך בער"ה גדולי הדור מתענים והקב"ה מתיר להם שליש מעוונותיהם. מר"ה ועד יום-הכיפורים היחידים מתענים והקב"ה מתיר להם עוד שליש מעוונותיהם וביום-הכיפורים כולן מתענים אנשים ונשים וטף והקב"ה אומר להם לישראל מה שהלך הלך מכאן ולהלן נתחיל חשבון חדש. ומיום-הכיפורים ועד החג כל ישראל עוסקין במצוות זה עוסק בסוכתו וזה בלולבו, ביום טוב הראשון של חג כל ישראל עומדים לפני הקב"ה ולולביהם ואתרוגיהן לשמו של הקב"ה, אומר להם מה שהלך הלך, מעכשיו נתחיל את החשבון, לפיכך משה מזהיר את ישראל ולקחתם לכם ביום הראשון, ראשון לחשבון עוונות. אלו דברי המדרש.
ומרן הרב ז"ל מסביר את דברי המדרש מבחינה רעיונית מדוע הימים שבין יום-הכיפורים ובין סוכות אין בהם חשבון עוונות. והוא אומר ביום-הכיפורים מתעלים על-ידי התשובה למעלה עליונה ומאיר על האדם אור עוה"ב. על-ידי העליה של יום-הכיפורים מתרחקים הרבה מהעוה"ז. וכאשר פוגשים שוב בענייני העוה"ז צריכים שמירה מכל מכשול, ואותם הימים שבין יום-הכיפורים לסוכות נתנו לחינוך של חזרה לענייני העוה"ז בתאור הגון בקדושה. כלומר המעבר מהגובה הנשא של יום-הכיפורים לסדר החיים הרגיל אינו פשוט אפשר לאבד פרופורציות. ובימים אלה בארבעה ימים שאחר יום-הכיפורים עוד לא נתבסס המשקל כראוי וקדושת יום-הכיפורים מחפה על הכל. הווה אומר כשם שלעלות למדרגה העליונה של יום-הכיפורים יש צורך בתהליך הדרגתי שנמשך מראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים. כך גם הירידה מהמדרגה העליונה אל סדר החיים של העוה"ז צריכה להעשות בהדרגה שלא ליפול מידי, ושלא להשאר מידי גבוה ובימים הראשונים שעדין המשקל לא שב ליושרו, אין חשבון עוונות, ורק מיום הראשון של סוכות, כשמקימים מצות סוכה ולולב, מתבססים ענייני העוה"ז ונאחזים בקדושה כראוי, ועל-כן הוא יום ראשון לחשבון עוונות. חג שמח.

"בזאת התורה" - איזו תורה?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

אי אפשר לבד!

מה עושים בערב פסח שחל בשבת?

למה באנו לעולם הזה?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

הלכלוך הקדוש

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

בריאת העולם בפרשת לך לך

הלכות שטיפת כלים בשבת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















