ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
כשראה שאין ביכולתו לפגוע במלך, ולנצח את אויבו, הוא החליט לנסות לפחות להשיג 'תמונת ניצחון', ולפגוע במטרה קלה יותר.
באחת הכיכרות בעיר הבירה, הציב המלך אנדרטה גדולה שלו. החליט השונא לפגוע באנדרטה, להפיל אותה, וכך להשפיל את המלך ולפגוע בו. אולם, גם האנדרטה הייתה מוצבת בכיכר העיר, ומי שינסה להפיל אותה, יסתכן שהמלך יעלה על עקבותיו.
מה עשה אותו השונא? מאחורי האנדרטה היה קיר גדול, שהסתיר את המסתתר מאחוריו. לקח השונא כלי חפירה, הסתתר מאחורי הקיר, והחל לחפור מתחת לקיר במטרה להגיע אל מתחת לבסיס האנדרטה, כדי שהבסיס והאנדרטה יפלו.
לפתע הגיח מאחוריו אדם אחד, ואמר לו: תיזהר! אתה עושה מעשה מסוכן! יש לי רעיון אחר בשבילך. למלך יש גם בית אחד, ששמו נקרא עליו, לך תדליק ותשרוף את הבית, וכך תפגע במלך!
סיפור זה מבוסס על משל של רבי חיא בר אבא (שמות רבה, נא, אות ה), שמבאר אותו שהשונא הם הגויים, שרוצים לפגוע במלך – מלכו של עולם. אך אין בכוחם לפגוע בה', ולכן הם נלחמים באנדרטה של המלך – עם ישראל. אולם הגויים פוגעים בעם ישראל, רק כשאין להם בית מקדש לפגוע בו, אך כשיש להם בית לפגוע בו, הם עוזבים את ישראל ופוגעים בבית ה' במקומם.
וממשיך המדרש ומבאר, שזה הפירוש של הפסוק הראשון בפרשתנו "אלה פקודי המשכן, משכן העדות...". משכן מלשון משכון, שהמקדש חרב כמשכון בעבור ישראל. ולמה המילה 'משכן' מופיעה פעמיים? כי המקדש (ראשון ושני) נחרב פעמיים לכפר על עוונות ישראל (שם, ג).
משל זה יכול לחזק את לבבנו בכל עת שלצערנו ח"ו הגויים פוגעים בנו, כי עלינו לדעת שהסיבה שהגויים בנו, כי הם מחפשים לפגוע כביכול בה' יתברך.
ומסופר, שבזמן גירוש ספרד, חיזקו גדולי ישראל את לבב הגולים, שהנה הם נבחרו מתוך כלל ישראל והעולם, לסבול בשביל ה' יתברך, והם הנבחרים שהגויים מזהים ששם ה' נקרא עליהם, ולכן הם מתנכלים דווקא אליהם.
ומעניין לעניין באותו עניין. בפרשתנו מסופר גם על בני ישראל שסיימו את בניית המשכן. ועל כך אומר המדרש (שמות רבה נב, ה) "...וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו", אימתי נאמר הפסוק הזה? ביום שעמד המשכן, שהייתה שמחה גדולה בישראל, שהקב"ה שורה אצלם. בנות ציון - בנים המצוינין לי...".
ויש עומק מיוחד בפסוק זה, כי יש קושיא גדולה על פסוק זה. כידוע "המלך שלמה", זה משל לה' – "מלך שהשלום שלו". וקשה – הכיצד נאמר על המשכן, שנעשה בידי ישראל, "עטרה שעיטרה לו אימו", האם אפשר להגיד על ה' שיש לו 'אמא', וכי יש מישהו שהוא כביכול אמא של ה'?
על כך ממשיך ואומר המדרש "רבי שמעון בר יוחאי שאל את ר' אלעזר ברבי יוסי: אפשר ששמעת מאביך מהו בעטרה שעטרה לו אמו? אמר לו: הן. משל למלך שהיתה לו בת יחידה והיה מחבבה ביותר מדאי, והיה קורא אותה ביתי. לא זז מחבבה, עד שקראה אחותי, ועד שקראה אמי. כך הקדוש ברוך הוא - בתחילה קרא לישראל בת שנאמר "שמעי בת וראי...", לא זז מחבבן עד שקראן אחותי שנאמר "פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי...", לא זז מחבבן עד שקראן אמי שנאמר "הקשיבו אלי עמי ולאמי (מלשון ל – אימי)...". עמד רבי שמעון בר יוחאי ונשקו על ראשו.
ובאמת – הכיצד עם ישראל נמשל כביכול לאימא של הקב"ה?
התשובה היא שיש כאן הדרגה – בת, אחות, אמא. וודאי נבראנו על ידי ה', ואנו ילדיו, ולכן אנו קרויים ביתו. אולם בא ה' ואמר – אתם מופיעים את שמי כל כך בעולם, עד שמי שרוצה לראות את התגלות ה' בעולם, מסתכל ורואה את עם ישראל, ועל ידי עם ישראל רואים את ה'. מבחינה זו, אנו משולים לאחות תאומה לה', כי האחיות דומות זו לזו, כך ישראל הם דיוקנו של מלך, ובנו רואים את גילוי ה'.
ועכשיו שאנו מגלים את שם ה', בא ה' ואמר – הדרך היחידה והעיקרית שלי להתגלות בעולם היא רק דרך ישראל, ומבחינה זו ה' זקוק לנו עד שכביכול אנו כאימו של ה'. וכמו שמשה רבינו אומר לה' אחרי חטא המרגלים, שאם ה' ימית חלילה את ישראל, "ואמרו הגויים... מבלתי יכולת ה' להביא את העם אל הארץ...", כלומר ה' כבר לא יכול לעזוב ולפגוע בישראל, כי שמו נקרא עליהם, ואם יפגעו זה יהיה חילול ה'.
אשרינו שזכינו ששם ה' נקרא עלינו, ובזכות זאת ננצח את אויבינו, ויבנה המקדש במהרה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















