ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
כשראה שאין ביכולתו לפגוע במלך, ולנצח את אויבו, הוא החליט לנסות לפחות להשיג 'תמונת ניצחון', ולפגוע במטרה קלה יותר.
באחת הכיכרות בעיר הבירה, הציב המלך אנדרטה גדולה שלו. החליט השונא לפגוע באנדרטה, להפיל אותה, וכך להשפיל את המלך ולפגוע בו. אולם, גם האנדרטה הייתה מוצבת בכיכר העיר, ומי שינסה להפיל אותה, יסתכן שהמלך יעלה על עקבותיו.
מה עשה אותו השונא? מאחורי האנדרטה היה קיר גדול, שהסתיר את המסתתר מאחוריו. לקח השונא כלי חפירה, הסתתר מאחורי הקיר, והחל לחפור מתחת לקיר במטרה להגיע אל מתחת לבסיס האנדרטה, כדי שהבסיס והאנדרטה יפלו.
לפתע הגיח מאחוריו אדם אחד, ואמר לו: תיזהר! אתה עושה מעשה מסוכן! יש לי רעיון אחר בשבילך. למלך יש גם בית אחד, ששמו נקרא עליו, לך תדליק ותשרוף את הבית, וכך תפגע במלך!
סיפור זה מבוסס על משל של רבי חיא בר אבא (שמות רבה, נא, אות ה), שמבאר אותו שהשונא הם הגויים, שרוצים לפגוע במלך – מלכו של עולם. אך אין בכוחם לפגוע בה', ולכן הם נלחמים באנדרטה של המלך – עם ישראל. אולם הגויים פוגעים בעם ישראל, רק כשאין להם בית מקדש לפגוע בו, אך כשיש להם בית לפגוע בו, הם עוזבים את ישראל ופוגעים בבית ה' במקומם.
וממשיך המדרש ומבאר, שזה הפירוש של הפסוק הראשון בפרשתנו "אלה פקודי המשכן, משכן העדות...". משכן מלשון משכון, שהמקדש חרב כמשכון בעבור ישראל. ולמה המילה 'משכן' מופיעה פעמיים? כי המקדש (ראשון ושני) נחרב פעמיים לכפר על עוונות ישראל (שם, ג).
משל זה יכול לחזק את לבבנו בכל עת שלצערנו ח"ו הגויים פוגעים בנו, כי עלינו לדעת שהסיבה שהגויים בנו, כי הם מחפשים לפגוע כביכול בה' יתברך.
ומסופר, שבזמן גירוש ספרד, חיזקו גדולי ישראל את לבב הגולים, שהנה הם נבחרו מתוך כלל ישראל והעולם, לסבול בשביל ה' יתברך, והם הנבחרים שהגויים מזהים ששם ה' נקרא עליהם, ולכן הם מתנכלים דווקא אליהם.
ומעניין לעניין באותו עניין. בפרשתנו מסופר גם על בני ישראל שסיימו את בניית המשכן. ועל כך אומר המדרש (שמות רבה נב, ה) "...וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו", אימתי נאמר הפסוק הזה? ביום שעמד המשכן, שהייתה שמחה גדולה בישראל, שהקב"ה שורה אצלם. בנות ציון - בנים המצוינין לי...".
ויש עומק מיוחד בפסוק זה, כי יש קושיא גדולה על פסוק זה. כידוע "המלך שלמה", זה משל לה' – "מלך שהשלום שלו". וקשה – הכיצד נאמר על המשכן, שנעשה בידי ישראל, "עטרה שעיטרה לו אימו", האם אפשר להגיד על ה' שיש לו 'אמא', וכי יש מישהו שהוא כביכול אמא של ה'?
על כך ממשיך ואומר המדרש "רבי שמעון בר יוחאי שאל את ר' אלעזר ברבי יוסי: אפשר ששמעת מאביך מהו בעטרה שעטרה לו אמו? אמר לו: הן. משל למלך שהיתה לו בת יחידה והיה מחבבה ביותר מדאי, והיה קורא אותה ביתי. לא זז מחבבה, עד שקראה אחותי, ועד שקראה אמי. כך הקדוש ברוך הוא - בתחילה קרא לישראל בת שנאמר "שמעי בת וראי...", לא זז מחבבן עד שקראן אחותי שנאמר "פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי...", לא זז מחבבן עד שקראן אמי שנאמר "הקשיבו אלי עמי ולאמי (מלשון ל – אימי)...". עמד רבי שמעון בר יוחאי ונשקו על ראשו.
ובאמת – הכיצד עם ישראל נמשל כביכול לאימא של הקב"ה?
התשובה היא שיש כאן הדרגה – בת, אחות, אמא. וודאי נבראנו על ידי ה', ואנו ילדיו, ולכן אנו קרויים ביתו. אולם בא ה' ואמר – אתם מופיעים את שמי כל כך בעולם, עד שמי שרוצה לראות את התגלות ה' בעולם, מסתכל ורואה את עם ישראל, ועל ידי עם ישראל רואים את ה'. מבחינה זו, אנו משולים לאחות תאומה לה', כי האחיות דומות זו לזו, כך ישראל הם דיוקנו של מלך, ובנו רואים את גילוי ה'.
ועכשיו שאנו מגלים את שם ה', בא ה' ואמר – הדרך היחידה והעיקרית שלי להתגלות בעולם היא רק דרך ישראל, ומבחינה זו ה' זקוק לנו עד שכביכול אנו כאימו של ה'. וכמו שמשה רבינו אומר לה' אחרי חטא המרגלים, שאם ה' ימית חלילה את ישראל, "ואמרו הגויים... מבלתי יכולת ה' להביא את העם אל הארץ...", כלומר ה' כבר לא יכול לעזוב ולפגוע בישראל, כי שמו נקרא עליהם, ואם יפגעו זה יהיה חילול ה'.
אשרינו שזכינו ששם ה' נקרא עלינו, ובזכות זאת ננצח את אויבינו, ויבנה המקדש במהרה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
