ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
- ספריה
- קומי אורי
- טז - פורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
בנימין זאב בן יהודה
ידועה הגמרא במסכת מגילה: "ואמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס" (מגילה ד.). וידועה תפיסת חז"ל העקרונית, שלמרות שבמצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות, למרות זאת, בכל מקום שאף נשים היו מעורבות בהצלה, כשתיקנו תקנה לזכר אותו הנס, חייבו וזיכו את הנשים באותה תקנה. וכך כתב הפני יהושע: "וגדולה מזו מצינו אפילו בנשים דאמר ריב"ל לעיל (דף ד' ע"א) נשים חייבות במקרא מגילה ממש" (פני יהושע מגילה יט:). והגדיר הר"ן ביתר בהירות את הטעם: "שאף הן היו באותו הנס. פי' אף הן היו בסכנה וכן הוא בירושלמי וכן פי' הרא"ה ז"ל, ולא כמו אחרים שפירשו שעל ידן היה הנס" (הר"ן מסכת שבת כג').
אומנם מחלוקת רש"י ותוספות נוגעת לפרט במצווה זו, האם האישה רק חייבת בשמיעת מקרא מגילה, או יכולה גם להוציא את האיש. וכך כתב בעל שאגת אריה: "הכל חייבין במקרא מגילה. הכל כשרין לקרות את המגילה לאתויי מאי, לאתויי נשים וכדריב"ל דאמר נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס. ופירש"י לאתויי נשים שחייבות במקרא מגילה וכשרים לקרותה ולהוציא זכרים ידי חובתן ע"כ. וכתבו עליו התוס' אבל בה"ג לא פסק הכי, ומביאין ראיה מן התוספתא וז"ל, הכל חייבין במקרא מגילה כו', עד הכל היו בספק להשמיד ולהרוג ולאבד" (שאגת אריה סימן ו').
בכל מקרה העיקרון הבסיסי נשאר. נשים חייבות במקרא מגילה ומתוך כך בכל מצוות היום: משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת מצווה. לגבי סעודת המצווה מביאה הגמרא פירוט נוסף כיצד מקיימים את המצווה כהלכתה: "אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי... אמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו. מאי טעמא ימי משתה ושמחה... דאמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו".
מדברי הגמרא נלמד שיש מצווה לשמוח. וכפי שבמצווה זו של שמחה חייבים האנשים, אין ספק שיש חובה וזכות גם לנשים לקיים בשמחה את מצוות השמחה. את ההתייחסות למצוות השמחה ולחיוב בה, אפשר ללמוד ממצווה שאין ביכולתנו לקיים עדיין: "ודע כי המצות שחייבין בהן ישראל ברגל שלשה, והם הראייה והיא קרבן עולה וחגיגה והיא שלמים כמו שביארנו. והשמחה והיא ג"כ שלמים כמו שביארנו. ונקראין שלמי שמחה ואין להם גדר ולא שיעור ידוע, והן חובה על הנשים ועל האנשים ועליהן אומר נשים חייבות בשמחה, לשון התורה וזבחת שלמים וגו' ושמחת לפני ה' אלהיך" (פירוש המשניות לרמב"ם מסכת חגיגה פ" מ"ב).
המעשה
כאן אני רוצה לעבור למקרה פרטי, שהייתי עד לו לסירוגין, שמלמד על הכלל, ושמבאר ומלמד אולי יותר מכל על העניין הנידון.
ומעשה שהיה כך היה. תאריך: י"ד באדר. מקום: יכול להיות בכל מקום בארץ. השעה בסביבות שלוש אחר-הצוהריים. המצב: בית יהודי, שבו שולחן ערוך לתפארת חג הפורים, ערוך ומוכן לעשרות מוזמנים, לקיים ברוב עם מצוות היום למהדרין מן המהדרין.
אישה יהודייה כשרה, וילדיה הרכים, מחכים לבעל הבית שיגיע הביתה לקבל את פני האורחים הרבים, וליהנות מסעודת פורים שעליה טרחה כל היום ואתמול. דלת הבית נפרצת בבעיטה. לתוך הבית פורץ בעלה, המבוסם בשיעור שאפילו החזון איש לא הכיר כמוהו. "אשתי אהובתי", צועק האיש, "רעב אנוכי, אוכל אני רוצה".
האישה הנבוכה מובילה את בעלה למקומו המכובד בראש השולחן. הבעל מתיישב תוך שהוא ממלמל דברים בלתי ברורים, מתובלים בחידושי תורה שלא שמעה אוזן מעולם (ומוטב שכך).
ראשוני האורחים מגיעים. הבעל מרים את ראשו המונח בתוך צלחת המרק הריקה, מביט במבט חלול על האורחים וממלמל: "למה אני רואה אתכם מתרחקים ומתקרבים, מתקרבים ומתרחקים לסירוגין ממני? מה קורה כאן?"
ואז, בבת אחת מתמלא שולחן הסעודה הערוך כהלכתו בתערובת של יינות, משקאות חריפים, אוכל, מיצי קיבה, ועוד דברים מדברים שונים המחכים לזיהוי וודאי ביחידת המז"פ של משטרת ישראל, שתחיה.
לאחר כמה שעות מתעורר הבעל. חושך בחדר וחושך בחוץ, שקט בבית ושקט בחוץ.....
וכל מעשה תקפו וגבורתו ופרשת גדלת עניינו של המעשה הזה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס ומשפחת שרון.
הצעה מעשית ברוח ההלכה
מכיוון שנפסק להלכה שעיקר שמחת פורים היא ביום ולא בלילה; ומכיוון שאין דרכן של נשים יהודיות להתבסם כהלכות גברין יהודיין; ומכיוון שיש מקום להדר גם בשמחת החג (של הנשים), שהיא עבודת ה' שכולנו רוצים להתבשם בה; ומכיוון שהנשים עמלות בהכנת סעודה היום, בהכנת משלוח המנות ועוד כהנה וכהנה - יש מקום לתת קדימות בליל פורים למשתה הנשים על עבודת ה' של הגברים. זאת במקרה שאי-אפשר לקיים את שני הדברים בעת ובעונה אחת. הבעלים ישמרו על הילדים ויאפשרו גם לנשים לעבוד את ה' בשמחה. שנאמר: "גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות אשר למלך אחשורוש". כך נקיים גם את לשון המגילה "כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה (לכווולם) ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים".
_____________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
