ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
- ספריה
- קומי אורי
- טז - פורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
בנימין זאב בן יהודה
ידועה הגמרא במסכת מגילה: "ואמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס" (מגילה ד.). וידועה תפיסת חז"ל העקרונית, שלמרות שבמצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות, למרות זאת, בכל מקום שאף נשים היו מעורבות בהצלה, כשתיקנו תקנה לזכר אותו הנס, חייבו וזיכו את הנשים באותה תקנה. וכך כתב הפני יהושע: "וגדולה מזו מצינו אפילו בנשים דאמר ריב"ל לעיל (דף ד' ע"א) נשים חייבות במקרא מגילה ממש" (פני יהושע מגילה יט:). והגדיר הר"ן ביתר בהירות את הטעם: "שאף הן היו באותו הנס. פי' אף הן היו בסכנה וכן הוא בירושלמי וכן פי' הרא"ה ז"ל, ולא כמו אחרים שפירשו שעל ידן היה הנס" (הר"ן מסכת שבת כג').
אומנם מחלוקת רש"י ותוספות נוגעת לפרט במצווה זו, האם האישה רק חייבת בשמיעת מקרא מגילה, או יכולה גם להוציא את האיש. וכך כתב בעל שאגת אריה: "הכל חייבין במקרא מגילה. הכל כשרין לקרות את המגילה לאתויי מאי, לאתויי נשים וכדריב"ל דאמר נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס. ופירש"י לאתויי נשים שחייבות במקרא מגילה וכשרים לקרותה ולהוציא זכרים ידי חובתן ע"כ. וכתבו עליו התוס' אבל בה"ג לא פסק הכי, ומביאין ראיה מן התוספתא וז"ל, הכל חייבין במקרא מגילה כו', עד הכל היו בספק להשמיד ולהרוג ולאבד" (שאגת אריה סימן ו').
בכל מקרה העיקרון הבסיסי נשאר. נשים חייבות במקרא מגילה ומתוך כך בכל מצוות היום: משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת מצווה. לגבי סעודת המצווה מביאה הגמרא פירוט נוסף כיצד מקיימים את המצווה כהלכתה: "אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי... אמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו. מאי טעמא ימי משתה ושמחה... דאמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו".
מדברי הגמרא נלמד שיש מצווה לשמוח. וכפי שבמצווה זו של שמחה חייבים האנשים, אין ספק שיש חובה וזכות גם לנשים לקיים בשמחה את מצוות השמחה. את ההתייחסות למצוות השמחה ולחיוב בה, אפשר ללמוד ממצווה שאין ביכולתנו לקיים עדיין: "ודע כי המצות שחייבין בהן ישראל ברגל שלשה, והם הראייה והיא קרבן עולה וחגיגה והיא שלמים כמו שביארנו. והשמחה והיא ג"כ שלמים כמו שביארנו. ונקראין שלמי שמחה ואין להם גדר ולא שיעור ידוע, והן חובה על הנשים ועל האנשים ועליהן אומר נשים חייבות בשמחה, לשון התורה וזבחת שלמים וגו' ושמחת לפני ה' אלהיך" (פירוש המשניות לרמב"ם מסכת חגיגה פ" מ"ב).
המעשה
כאן אני רוצה לעבור למקרה פרטי, שהייתי עד לו לסירוגין, שמלמד על הכלל, ושמבאר ומלמד אולי יותר מכל על העניין הנידון.
ומעשה שהיה כך היה. תאריך: י"ד באדר. מקום: יכול להיות בכל מקום בארץ. השעה בסביבות שלוש אחר-הצוהריים. המצב: בית יהודי, שבו שולחן ערוך לתפארת חג הפורים, ערוך ומוכן לעשרות מוזמנים, לקיים ברוב עם מצוות היום למהדרין מן המהדרין.
אישה יהודייה כשרה, וילדיה הרכים, מחכים לבעל הבית שיגיע הביתה לקבל את פני האורחים הרבים, וליהנות מסעודת פורים שעליה טרחה כל היום ואתמול. דלת הבית נפרצת בבעיטה. לתוך הבית פורץ בעלה, המבוסם בשיעור שאפילו החזון איש לא הכיר כמוהו. "אשתי אהובתי", צועק האיש, "רעב אנוכי, אוכל אני רוצה".
האישה הנבוכה מובילה את בעלה למקומו המכובד בראש השולחן. הבעל מתיישב תוך שהוא ממלמל דברים בלתי ברורים, מתובלים בחידושי תורה שלא שמעה אוזן מעולם (ומוטב שכך).
ראשוני האורחים מגיעים. הבעל מרים את ראשו המונח בתוך צלחת המרק הריקה, מביט במבט חלול על האורחים וממלמל: "למה אני רואה אתכם מתרחקים ומתקרבים, מתקרבים ומתרחקים לסירוגין ממני? מה קורה כאן?"
ואז, בבת אחת מתמלא שולחן הסעודה הערוך כהלכתו בתערובת של יינות, משקאות חריפים, אוכל, מיצי קיבה, ועוד דברים מדברים שונים המחכים לזיהוי וודאי ביחידת המז"פ של משטרת ישראל, שתחיה.
לאחר כמה שעות מתעורר הבעל. חושך בחדר וחושך בחוץ, שקט בבית ושקט בחוץ.....
וכל מעשה תקפו וגבורתו ופרשת גדלת עניינו של המעשה הזה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס ומשפחת שרון.
הצעה מעשית ברוח ההלכה
מכיוון שנפסק להלכה שעיקר שמחת פורים היא ביום ולא בלילה; ומכיוון שאין דרכן של נשים יהודיות להתבסם כהלכות גברין יהודיין; ומכיוון שיש מקום להדר גם בשמחת החג (של הנשים), שהיא עבודת ה' שכולנו רוצים להתבשם בה; ומכיוון שהנשים עמלות בהכנת סעודה היום, בהכנת משלוח המנות ועוד כהנה וכהנה - יש מקום לתת קדימות בליל פורים למשתה הנשים על עבודת ה' של הגברים. זאת במקרה שאי-אפשר לקיים את שני הדברים בעת ובעונה אחת. הבעלים ישמרו על הילדים ויאפשרו גם לנשים לעבוד את ה' בשמחה. שנאמר: "גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות אשר למלך אחשורוש". כך נקיים גם את לשון המגילה "כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה (לכווולם) ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים".
_____________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך מותר להכין קפה בשבת?
שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
