ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- הלכות ערב פסח
- מדורים
- רביבים
בדיקת חמץ וביעורו
זמן בדיקת חמץ בכל שנה הוא ליל י"ד ניסן, וכאשר י"ד בניסן חל בשבת, מקדימים לבדוק חמץ בברכה בליל י"ג בניסן. אחר הבדיקה מבטלים את החמץ שלא נמצא בבדיקה, כמו בכל השנים. למחרת, ביום שישי, שורפים את החמץ שנמצא בבדיקה, וטוב לשורפו עד שעה שישית, כפי ששורפים בשנים רגילות, כדי שלא תשתרש בלב הרואים טעות, ויבואו לשרוף את החמץ בשנים אחרות בשעה מאוחרת (שולחן ערוך תמד, א-ב). בשונה משאר השנים, אין אומרים את נוסח ביטול החמץ מיד לאחר ביעור החמץ, כיוון שצריך להשאיר לחם לשתי הסעודות הראשונות של שבת. מותר להכשיר כלים בכל יום שישי.
תענית בכורות
בכל השנים חלה תענית בכורות בי"ד ניסן, וכאשר הוא חל בשבת, מקדימים את התענית ליום חמישי, שהוא י"ב ניסן (שולחן ערוך ורמ"א תע, ב). כיום, כמעט כל הבכורים נוהגים להשתתף בשמחת סיום מסכת במקום לצום.
הכנות לליל הסדר
כדי שלא לעכב את הסדר, נכון להכין את כל מה שאפשר ביום שישי: לבשל את התבשילים, להכין את החרוסת, המרור והזרוע ולהניחם במקרר. אחר צאת השבת יוציאום מהמקרר, משום שאסור להכין משבת ליום טוב.
אתגר סעודות שבת בערב פסח שחל בשבת
בכל השנים, אחר ביעור חמץ אין יותר חמץ בבית, אולם בשנה זו עלינו לקיים את מצוות שלוש סעודות, שמתוכן חובה לאכול בשתיים הראשונות פת ולבצוע על לחם משנה. אילו היה מותר לאכול בערב פסח מצות, מסתבר שכדי לא להיכנס לבעיות חמץ היינו אוכלים מצות בסעודות השבת. אבל אסור מדברי חכמים לאכול מצות בערב פסח, כדי שהמצה תהיה חביבה עלינו בשעת מצוותה, לפיכך עלינו למצוא את הדרך לקיים את מצוות סעודות השבת, ומאידך לשמור שלא יגיעו פירורי חמץ לכלי הפסח ומאכלי הפסח.
הפתרון
הנוהג המקובל הוא לבשל לשבת תבשילים שכשרים לפסח. להתחיל את שתי הסעודות הראשונות באכילת פת חמץ עם ממרח אחד או דג, בכלי חמץ או בכלים חד־פעמיים, לנקות את כל שיירי החמץ, לעבור לכלי פסח ולאכול בהם את תבשילי הסעודה.
אם רוצים אפשר לאכול את הפת על השולחן בסלון, ולפני שעוברים לכלי פסח, לנקות את השולחן מכל שיירי החמץ. דרך נוחה יותר היא להתחיל את הסעודה בקידוש ובאכילת פת באחד מחדרי הבית שאינו מיועד לאכילה בפסח, או במרפסת. לאחר סיום אכילת הפת, מנקים את הידיים והבגדים והרצפה משיירי החמץ וזורקים את השיירים לפח. לאחר מכן עוברים לאכול במקום הקבוע לסעודה שכבר כשר לפסח, ושם אוכלים את תבשילי הסעודה הכשרים לפסח בכלים כשרים לפסח. במקום שבו מסיימים את הסעודה מברכים ברכת המזון.
סוף זמן אכילת חמץ וביעורו
מהתורה אסור לאכול חמץ מחצות יום י"ד, וכדי להרחיק את האדם מהעבירה, אסרו חכמים את אכילת החמץ עוד שעתיים. נמצא שמותר לאכול חמץ עד סוף שעה רביעית של היום.
שתי דעות מאימתי מחשבים שעות אלו, לדעת תרומת הדשן (זמן 'מגן אברהם') מחשבים את השעות מעמוד השחר, היינו מהאור הראשון שבמזרח. ולדעת הגר"א ורוב הפוסקים מחשבים את השעות מזריחת החמה. כיוון שדין זה דרבנן - הלכה כמקל. לפיכך סוף זמן אכילת חמץ בשנה זו בשעה 10:30, והרוצים להדר כשיטת מגן אברהם, יסיימו לאכול עד השעה 10:00. סוף זמן הנאה מחמץ 11:35, ולרוצים להדר 11:20. כדי להספיק לסיים את אכילת החמץ בזמן, רבים צריכים להתפלל שחרית לפני הזמן שהם רגילים להתפלל בכל שאר שבתות השנה.
באמצע סעודת שחרית מבערים את החמץ
פעמים רבות באמצע סעודת שחרית מגיע סוף זמן אכילת חמץ, ואז צריך להתחיל לבער את החמץ. לפיכך, לאחר שמסיימים את אכילת הפת ולפני שממשיכים לאכול את תבשילי הסעודה הכשרים לפסח בכלים ובמקום הכשר לפסח, יש לנער היטב את הבגדים, לצחצח שיניים מכל שיירי החמץ, לנקות היטב את המקום שבו אכלו חמץ מכל פירורי החמץ, ולאסוף את כל שיירי החמץ שנותרו כדי לבערם מהבית.
אם שיירי החמץ מועטים מאוד, אפשר לבערם על ידי השלכתם לשירותים והורדת המים. אם יש יותר, יש להשליכם לפח הזבל הציבורי, גם כאשר הוא נמצא בתוך הבניין, הואיל ובהשלכתו לשם ובאמירת 'ביטול החמץ' מפקירים ומבערים אותו. ונכון לפגום את החמץ לפני כן בסבון (ראו פניני הלכה פסח ה, ה).
כלי החמץ: אם אכלו בכלים חד פעמיים, אוספים את הכלים לשקית, וגם אותם זורקים לפח הציבורי. אם אכלו בכלים רגילים, שוטפים אותם ומטמינים אותם יחד עם כלי החמץ. לאחר ביעור החמץ מהבית יש לומר את נוסח ביטול החמץ, ובכך מבערים את החמץ ביעור גמור במעשה ובמחשבה.
מה אוכלים בסעודה שלישית
אף שלכתחילה יש לקיים את הסעודה השלישית על הפת, בערב פסח שחל בשבת איננו יכולים לקיימה על הפת, שכן החמץ אסור באכילה כבר שעתיים לפני חצות היום, ומצה אסור לאכול בכל היום. לפיכך מקיימים את הסעודה השלישית בבשר ודגים או במיני פירות (שולחן ערוך תמד, א).
זמן סעודה שלישית
זמן סעודה שלישית חצי שעה לאחר חצות היום - 13:15. לכתחילה יש לסיים לאכול סעודה שלישית עד שלוש שעות אחר חצות היום, כדי להיכנס לחג בתיאבון. בדיעבד אם לא הספיקו, יקיימו את הסעודה גם בשעות הסמוכות לחג, תוך השתדלות למעט באכילה (רמ"א תקכט, א; משנה ברורה ח).
אכילת מזונות כשרים לפסח בסעודה שלישית
הרוצה לאכול מזונות בסעודה שלישית, יוכל לאכול קציצות מבושלות מקמח מצה. ולגבי עוגה אפויה מקמח מצה נחלקו הפוסקים. יש אומרים שהואיל והיא עשויה מקמח מצה, כשם שאסור לאכול בערב פסח מצה גם עוגה מקמח מצה אסורה (הגר"א, הרב קוק, חזון עובדיה). ויש מתירים, הואיל וכבר אין לעוגה זו צורה של מצה, וברכתה 'מזונות' ולא 'המוציא' (כך נראה מדברי הרמ"א תעא, ב, ומשנה ברורה יט-כ). וכיוון שהדין דרבנן, הרוצה להקל רשאי.
מצה עשירה
מצה עשירה עשויה מקמח שנילוש עם מיץ פירות. בעיקרון מצה עשירה אינה חמץ. יוצאי ספרד נוהגים לאוכלה בפסח, ויוצאי אשכנז מחמת חששות שונים נמנעים מאכילתה. אולם כיום התעוררו ספקות בעניין כשרות מצה עשירה שמייצרים במפעלים, שכן התברר שלעיתים עירבו במוצר מים ויש בו חשש חימוץ. לפיכך רבים מחמירים בזה כיום גם ליוצאי ספרד (פניני הלכה פסח ח, א).
שלא להכין משבת לחג
יש להיזהר שלא להכין דבר משבת לחג, מפני שהשבת נועדה לקדושה ומנוחה, ולא כדי שיעשו בה הכנות ליום אחר, וכל הטורח בשבת להכין דבר ליום חול או ליום חג - מזלזל בכבודה (עיין פניני הלכה שבת כב, טו-טז). לפיכך אסור לשטוף את הכלים שהתלכלכו בשבת כדי לאכול בהם בחג, אלא רק לאחר צאת השבת ישטפו אותם לצורך סעודת החג. וכן אסור לנקות את השולחן לכבוד החג, אבל מותר לנקות אותו כדי שיהיה מסודר בשבת, אף שתצמח מזה תועלת לחג.
מותר לישון בשבת כדי לאגור כוח לקראת ליל הסדר, אבל לכתחילה עדיף שלא לומר במפורש שזאת מטרת השינה. אומנם אין בזה איסור, הואיל ועיקר האיסור הוא לדבר בשבת על דבר שאסור לעשות בשבת. וגם אין בדיבור זה כל כך פגיעה בכבוד השבת, הואיל והוא לצורך מצווה. ההולך לבית הכנסת מבעוד יום רשאי לקחת מחזור של חג, ויעיין בו מעט בשבת, ובכך לקיחתו תיעשה גם בעבור השבת.
הכנות למאכלי ליל הסדר
נחלקו פוסקי זמנינו בדין הוצאת מאכלים מהמקפיא בשבת לצורך סעודת ליל חג. למעשה, בשעת הדחק, כאשר ההמתנה לצאת השבת תגרום עוגמת נפש ועיכוב ניכר של הסעודה, מותר להוציאם בשבת. אבל בלא צורך גדול, יש להחמיר שלא להוציא מאכלים מהמקפיא לצורך החג (פניני הלכה מועדים ב, יב).
הדלקת נרות
אסור להדליק את נרות החג לפני צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עד לאחר שתצא השבת, ואז האישה תאמר: "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", ותדליק את הנרות. כיוון שאסור להדליק בחג אש חדשה, יש צורך להכין מלפני השבת נר שידלק יותר מ־24 שעות, שממנו יוכלו להדליק נרות בחג. ואם לא הכינו, יש להיעזר בשכנים, ולקחת מהאש שלהם כדי להדליק את נרות החג.
מותר להסיר בסכין את השעווה שנותרה בנקב הפמוט ומפריעה להכנסת הנר החדש, וכן מותר להסיר דסקית מתכת של נרונים שנדבקה לתחתית כוס הזכוכית שמניחים בה את הנרונים. וכן מותר להכניס פתיל צף בתוך מצוף השעם. אבל אסור לחמם את נר השעווה כדי להדביק אותו בפמוט, גזרה שמא ימרח, שהוא תולדה של ממחק. וכן אסור לחתוך או לשייף את בסיסו של הנר כדי שיהיה אפשר לתוקעו בנקב הפמוט, משום איסור מחתך (פניני הלכה מועדים ב, ג).
הקידוש בליל הסדר
הקידוש בליל הסדר משולב עם הבדלה בין קודש לקודש ועם ברכה על נר. לכתחילה יש לברך על שני נרות צמודים או שני גפרורים צמודים, כדי שהאור יהיה רב (אחר כך צריך להקפיד שלא לכבות את הגפרורים, אלא להניחם עד שיכבו מאליהם). בדיעבד אפשר לברך גם על נר אחד (פניני הלכה שבת ח, ו).
מתוך העיתון 'בשבע'
כאב הגלות ותקוות הגאולה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך עושים קידוש?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
איך מותר להכין קפה בשבת?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
