ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- הלכות ערב פסח
- מדורים
- רביבים
בדיקת חמץ וביעורו
זמן בדיקת חמץ בכל שנה הוא ליל י"ד ניסן, וכאשר י"ד בניסן חל בשבת, מקדימים לבדוק חמץ בברכה בליל י"ג בניסן. אחר הבדיקה מבטלים את החמץ שלא נמצא בבדיקה, כמו בכל השנים. למחרת, ביום שישי, שורפים את החמץ שנמצא בבדיקה, וטוב לשורפו עד שעה שישית, כפי ששורפים בשנים רגילות, כדי שלא תשתרש בלב הרואים טעות, ויבואו לשרוף את החמץ בשנים אחרות בשעה מאוחרת (שולחן ערוך תמד, א-ב). בשונה משאר השנים, אין אומרים את נוסח ביטול החמץ מיד לאחר ביעור החמץ, כיוון שצריך להשאיר לחם לשתי הסעודות הראשונות של שבת. מותר להכשיר כלים בכל יום שישי.
תענית בכורות
בכל השנים חלה תענית בכורות בי"ד ניסן, וכאשר הוא חל בשבת, מקדימים את התענית ליום חמישי, שהוא י"ב ניסן (שולחן ערוך ורמ"א תע, ב). כיום, כמעט כל הבכורים נוהגים להשתתף בשמחת סיום מסכת במקום לצום.
הכנות לליל הסדר
כדי שלא לעכב את הסדר, נכון להכין את כל מה שאפשר ביום שישי: לבשל את התבשילים, להכין את החרוסת, המרור והזרוע ולהניחם במקרר. אחר צאת השבת יוציאום מהמקרר, משום שאסור להכין משבת ליום טוב.
אתגר סעודות שבת בערב פסח שחל בשבת
בכל השנים, אחר ביעור חמץ אין יותר חמץ בבית, אולם בשנה זו עלינו לקיים את מצוות שלוש סעודות, שמתוכן חובה לאכול בשתיים הראשונות פת ולבצוע על לחם משנה. אילו היה מותר לאכול בערב פסח מצות, מסתבר שכדי לא להיכנס לבעיות חמץ היינו אוכלים מצות בסעודות השבת. אבל אסור מדברי חכמים לאכול מצות בערב פסח, כדי שהמצה תהיה חביבה עלינו בשעת מצוותה, לפיכך עלינו למצוא את הדרך לקיים את מצוות סעודות השבת, ומאידך לשמור שלא יגיעו פירורי חמץ לכלי הפסח ומאכלי הפסח.
הפתרון
הנוהג המקובל הוא לבשל לשבת תבשילים שכשרים לפסח. להתחיל את שתי הסעודות הראשונות באכילת פת חמץ עם ממרח אחד או דג, בכלי חמץ או בכלים חד־פעמיים, לנקות את כל שיירי החמץ, לעבור לכלי פסח ולאכול בהם את תבשילי הסעודה.
אם רוצים אפשר לאכול את הפת על השולחן בסלון, ולפני שעוברים לכלי פסח, לנקות את השולחן מכל שיירי החמץ. דרך נוחה יותר היא להתחיל את הסעודה בקידוש ובאכילת פת באחד מחדרי הבית שאינו מיועד לאכילה בפסח, או במרפסת. לאחר סיום אכילת הפת, מנקים את הידיים והבגדים והרצפה משיירי החמץ וזורקים את השיירים לפח. לאחר מכן עוברים לאכול במקום הקבוע לסעודה שכבר כשר לפסח, ושם אוכלים את תבשילי הסעודה הכשרים לפסח בכלים כשרים לפסח. במקום שבו מסיימים את הסעודה מברכים ברכת המזון.
סוף זמן אכילת חמץ וביעורו
מהתורה אסור לאכול חמץ מחצות יום י"ד, וכדי להרחיק את האדם מהעבירה, אסרו חכמים את אכילת החמץ עוד שעתיים. נמצא שמותר לאכול חמץ עד סוף שעה רביעית של היום.
שתי דעות מאימתי מחשבים שעות אלו, לדעת תרומת הדשן (זמן 'מגן אברהם') מחשבים את השעות מעמוד השחר, היינו מהאור הראשון שבמזרח. ולדעת הגר"א ורוב הפוסקים מחשבים את השעות מזריחת החמה. כיוון שדין זה דרבנן - הלכה כמקל. לפיכך סוף זמן אכילת חמץ בשנה זו בשעה 10:30, והרוצים להדר כשיטת מגן אברהם, יסיימו לאכול עד השעה 10:00. סוף זמן הנאה מחמץ 11:35, ולרוצים להדר 11:20. כדי להספיק לסיים את אכילת החמץ בזמן, רבים צריכים להתפלל שחרית לפני הזמן שהם רגילים להתפלל בכל שאר שבתות השנה.
באמצע סעודת שחרית מבערים את החמץ
פעמים רבות באמצע סעודת שחרית מגיע סוף זמן אכילת חמץ, ואז צריך להתחיל לבער את החמץ. לפיכך, לאחר שמסיימים את אכילת הפת ולפני שממשיכים לאכול את תבשילי הסעודה הכשרים לפסח בכלים ובמקום הכשר לפסח, יש לנער היטב את הבגדים, לצחצח שיניים מכל שיירי החמץ, לנקות היטב את המקום שבו אכלו חמץ מכל פירורי החמץ, ולאסוף את כל שיירי החמץ שנותרו כדי לבערם מהבית.
אם שיירי החמץ מועטים מאוד, אפשר לבערם על ידי השלכתם לשירותים והורדת המים. אם יש יותר, יש להשליכם לפח הזבל הציבורי, גם כאשר הוא נמצא בתוך הבניין, הואיל ובהשלכתו לשם ובאמירת 'ביטול החמץ' מפקירים ומבערים אותו. ונכון לפגום את החמץ לפני כן בסבון (ראו פניני הלכה פסח ה, ה).
כלי החמץ: אם אכלו בכלים חד פעמיים, אוספים את הכלים לשקית, וגם אותם זורקים לפח הציבורי. אם אכלו בכלים רגילים, שוטפים אותם ומטמינים אותם יחד עם כלי החמץ. לאחר ביעור החמץ מהבית יש לומר את נוסח ביטול החמץ, ובכך מבערים את החמץ ביעור גמור במעשה ובמחשבה.
מה אוכלים בסעודה שלישית
אף שלכתחילה יש לקיים את הסעודה השלישית על הפת, בערב פסח שחל בשבת איננו יכולים לקיימה על הפת, שכן החמץ אסור באכילה כבר שעתיים לפני חצות היום, ומצה אסור לאכול בכל היום. לפיכך מקיימים את הסעודה השלישית בבשר ודגים או במיני פירות (שולחן ערוך תמד, א).
זמן סעודה שלישית
זמן סעודה שלישית חצי שעה לאחר חצות היום - 13:15. לכתחילה יש לסיים לאכול סעודה שלישית עד שלוש שעות אחר חצות היום, כדי להיכנס לחג בתיאבון. בדיעבד אם לא הספיקו, יקיימו את הסעודה גם בשעות הסמוכות לחג, תוך השתדלות למעט באכילה (רמ"א תקכט, א; משנה ברורה ח).
אכילת מזונות כשרים לפסח בסעודה שלישית
הרוצה לאכול מזונות בסעודה שלישית, יוכל לאכול קציצות מבושלות מקמח מצה. ולגבי עוגה אפויה מקמח מצה נחלקו הפוסקים. יש אומרים שהואיל והיא עשויה מקמח מצה, כשם שאסור לאכול בערב פסח מצה גם עוגה מקמח מצה אסורה (הגר"א, הרב קוק, חזון עובדיה). ויש מתירים, הואיל וכבר אין לעוגה זו צורה של מצה, וברכתה 'מזונות' ולא 'המוציא' (כך נראה מדברי הרמ"א תעא, ב, ומשנה ברורה יט-כ). וכיוון שהדין דרבנן, הרוצה להקל רשאי.
מצה עשירה
מצה עשירה עשויה מקמח שנילוש עם מיץ פירות. בעיקרון מצה עשירה אינה חמץ. יוצאי ספרד נוהגים לאוכלה בפסח, ויוצאי אשכנז מחמת חששות שונים נמנעים מאכילתה. אולם כיום התעוררו ספקות בעניין כשרות מצה עשירה שמייצרים במפעלים, שכן התברר שלעיתים עירבו במוצר מים ויש בו חשש חימוץ. לפיכך רבים מחמירים בזה כיום גם ליוצאי ספרד (פניני הלכה פסח ח, א).
שלא להכין משבת לחג
יש להיזהר שלא להכין דבר משבת לחג, מפני שהשבת נועדה לקדושה ומנוחה, ולא כדי שיעשו בה הכנות ליום אחר, וכל הטורח בשבת להכין דבר ליום חול או ליום חג - מזלזל בכבודה (עיין פניני הלכה שבת כב, טו-טז). לפיכך אסור לשטוף את הכלים שהתלכלכו בשבת כדי לאכול בהם בחג, אלא רק לאחר צאת השבת ישטפו אותם לצורך סעודת החג. וכן אסור לנקות את השולחן לכבוד החג, אבל מותר לנקות אותו כדי שיהיה מסודר בשבת, אף שתצמח מזה תועלת לחג.
מותר לישון בשבת כדי לאגור כוח לקראת ליל הסדר, אבל לכתחילה עדיף שלא לומר במפורש שזאת מטרת השינה. אומנם אין בזה איסור, הואיל ועיקר האיסור הוא לדבר בשבת על דבר שאסור לעשות בשבת. וגם אין בדיבור זה כל כך פגיעה בכבוד השבת, הואיל והוא לצורך מצווה. ההולך לבית הכנסת מבעוד יום רשאי לקחת מחזור של חג, ויעיין בו מעט בשבת, ובכך לקיחתו תיעשה גם בעבור השבת.
הכנות למאכלי ליל הסדר
נחלקו פוסקי זמנינו בדין הוצאת מאכלים מהמקפיא בשבת לצורך סעודת ליל חג. למעשה, בשעת הדחק, כאשר ההמתנה לצאת השבת תגרום עוגמת נפש ועיכוב ניכר של הסעודה, מותר להוציאם בשבת. אבל בלא צורך גדול, יש להחמיר שלא להוציא מאכלים מהמקפיא לצורך החג (פניני הלכה מועדים ב, יב).
הדלקת נרות
אסור להדליק את נרות החג לפני צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עד לאחר שתצא השבת, ואז האישה תאמר: "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", ותדליק את הנרות. כיוון שאסור להדליק בחג אש חדשה, יש צורך להכין מלפני השבת נר שידלק יותר מ־24 שעות, שממנו יוכלו להדליק נרות בחג. ואם לא הכינו, יש להיעזר בשכנים, ולקחת מהאש שלהם כדי להדליק את נרות החג.
מותר להסיר בסכין את השעווה שנותרה בנקב הפמוט ומפריעה להכנסת הנר החדש, וכן מותר להסיר דסקית מתכת של נרונים שנדבקה לתחתית כוס הזכוכית שמניחים בה את הנרונים. וכן מותר להכניס פתיל צף בתוך מצוף השעם. אבל אסור לחמם את נר השעווה כדי להדביק אותו בפמוט, גזרה שמא ימרח, שהוא תולדה של ממחק. וכן אסור לחתוך או לשייף את בסיסו של הנר כדי שיהיה אפשר לתוקעו בנקב הפמוט, משום איסור מחתך (פניני הלכה מועדים ב, ג).
הקידוש בליל הסדר
הקידוש בליל הסדר משולב עם הבדלה בין קודש לקודש ועם ברכה על נר. לכתחילה יש לברך על שני נרות צמודים או שני גפרורים צמודים, כדי שהאור יהיה רב (אחר כך צריך להקפיד שלא לכבות את הגפרורים, אלא להניחם עד שיכבו מאליהם). בדיעבד אפשר לברך גם על נר אחד (פניני הלכה שבת ח, ו).
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
