ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
- מדורים
- יש שואלים
שאלה זו היא שאלה כאובה וקשה, היא נוגעת ליסוד הנהגת המדינה והאומה. יש אנשי משפט דתיים שטוענים שאף על פי שבתי המשפט בישראל לא דנים ע"פ דין תורה, אין זה מנוגד להלכה כי בדיני ממונות מתירה התורה לאדם, לחברת אנשים, לקבל על עצמם דיין, אף ע"פ שאינו כשר ע"פ התורה וגם הם יכולים לקבל על עצמם שידון לפי הבנתו והפסיקה שלו מחייבת את הצדדים הסכימו לכך מראש. אף יכול קהל לקבוע תקנות והסכמים, וכל מה שקשור בממון, אפשר להסכים עליו אפילו אם אין זה בדין תורה, כי "המתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון, תנאו קיים".
לדוגמא: כאשר זוג מתחתן, ע"פ התורה נוצרים חיובים ממוניים בין בני הזוג, הבעל מחוייב לאשה והאישה חייבת לבעלה. אולם, אם בני הזוג מסכימים מראש על חיובי ממון מסוימים, הויתור תקף ע"פ התורה. ולפי זה, אומרים אותם המשפטנים הדתיים, כיון שבתי המשפט בישראל נקבעים על פי הציבור וכיון שהציבור בחר בנציגיו לכנסת ומינה אותם לחוקק חוקים, א"כ הכל נעשה בהסכמת הציבור. ולדעת התורה, מותר לציבור להסכים בדיני ממונות כפי שהוא רוצה גם אם זה לא ע"פ דיני ממונות שבתורה.
אולם, דעה זו אינה מקובלת על גדולי הרבנים בארץ ישראל, שכן אילו המשפט בישראל היה בעקרון משפט התורה היתה יכולה הכנסת לקבוע תקנות וחוקים במקרים מסוימים, לפי המצבים המיוחדים בדיני ממונות ותקנות אלו היו מחייבות מפני ההסכמה הציבורית, אבל כאשר חסר העקרון הבסיסי, שהמשפט בישראל הוא משפט התורה והתקנות וכל החוקים מתבססים על משפט נוכרי, במצב זה כבר פסק הרשב"א שהיה אחד מגדולי הראשונים: אסור לדון בדינים אלו וזהו שהזהירה תורה "לפניהם" ולא לפני נכרים, אפילו שני הצדדים רוצים. ממשיך הרשב"א ואומר: ועושה אלה מפיל חומות התורה.
יש לנו מסורת עשירה, מלאה נסיון וחוכמת חיים. יש לנו תורה שעל פיה חי עם ישראל כל הדורות והיה מתאים שכעת בשוב עם ישראל לארצו ובתקומתו העצמאית מחדש, ישוב לדרכו הרוחנית העצמאית, ישוב למשפט התורה.
אין זאת אלא שעדיין לא השתחררנו מהשפעת הגלות ומהשפעת עמים אחרים שהיינו בתוכם. אנו מצפים שתחזור העטרה ליושנה ו"השיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה". "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם".
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ח - ט(1)
שיעור מס' 95
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
