ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
- מדורים
- יש שואלים
שאלה זו היא שאלה כאובה וקשה, היא נוגעת ליסוד הנהגת המדינה והאומה. יש אנשי משפט דתיים שטוענים שאף על פי שבתי המשפט בישראל לא דנים ע"פ דין תורה, אין זה מנוגד להלכה כי בדיני ממונות מתירה התורה לאדם, לחברת אנשים, לקבל על עצמם דיין, אף ע"פ שאינו כשר ע"פ התורה וגם הם יכולים לקבל על עצמם שידון לפי הבנתו והפסיקה שלו מחייבת את הצדדים הסכימו לכך מראש. אף יכול קהל לקבוע תקנות והסכמים, וכל מה שקשור בממון, אפשר להסכים עליו אפילו אם אין זה בדין תורה, כי "המתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון, תנאו קיים".
לדוגמא: כאשר זוג מתחתן, ע"פ התורה נוצרים חיובים ממוניים בין בני הזוג, הבעל מחוייב לאשה והאישה חייבת לבעלה. אולם, אם בני הזוג מסכימים מראש על חיובי ממון מסוימים, הויתור תקף ע"פ התורה. ולפי זה, אומרים אותם המשפטנים הדתיים, כיון שבתי המשפט בישראל נקבעים על פי הציבור וכיון שהציבור בחר בנציגיו לכנסת ומינה אותם לחוקק חוקים, א"כ הכל נעשה בהסכמת הציבור. ולדעת התורה, מותר לציבור להסכים בדיני ממונות כפי שהוא רוצה גם אם זה לא ע"פ דיני ממונות שבתורה.
אולם, דעה זו אינה מקובלת על גדולי הרבנים בארץ ישראל, שכן אילו המשפט בישראל היה בעקרון משפט התורה היתה יכולה הכנסת לקבוע תקנות וחוקים במקרים מסוימים, לפי המצבים המיוחדים בדיני ממונות ותקנות אלו היו מחייבות מפני ההסכמה הציבורית, אבל כאשר חסר העקרון הבסיסי, שהמשפט בישראל הוא משפט התורה והתקנות וכל החוקים מתבססים על משפט נוכרי, במצב זה כבר פסק הרשב"א שהיה אחד מגדולי הראשונים: אסור לדון בדינים אלו וזהו שהזהירה תורה "לפניהם" ולא לפני נכרים, אפילו שני הצדדים רוצים. ממשיך הרשב"א ואומר: ועושה אלה מפיל חומות התורה.
יש לנו מסורת עשירה, מלאה נסיון וחוכמת חיים. יש לנו תורה שעל פיה חי עם ישראל כל הדורות והיה מתאים שכעת בשוב עם ישראל לארצו ובתקומתו העצמאית מחדש, ישוב לדרכו הרוחנית העצמאית, ישוב למשפט התורה.
אין זאת אלא שעדיין לא השתחררנו מהשפעת הגלות ומהשפעת עמים אחרים שהיינו בתוכם. אנו מצפים שתחזור העטרה ליושנה ו"השיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה". "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
