ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. שמות לו' - ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן ה' חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה לעשת אתה. אלשיך - אשר היתה חכמה בלבו ולא אימון ידים, והיה מתעורר שלבו היה נושאו את גופו קל כנשר להתקרב אל המלאכה, ועל ידי כן לעשות אותה כי היתה נעשית מאליה מתוך ידיהם. מלבי"ם - הנה במצרים לא למדו אומניות כאלה כי היו עושים בחומר ובלבנים, רק ה' השפיע עליהם חכמה לזה באמצעות בצלאל, אבל מאין ידע כל איש שהוא יהיה מוכן לזה, ושנתן ה' חכמה בלבו למלאכות אלה, אמר שזה הרגיש כל אשר נשאו לבו לקרבה, שאם הרגיש בלבו תשוקה אל המלאכה והרגיש שיוכל לקרב אל המלאכה זה היה הסימן שנתן ה' חכמה בלבו לזה, ובא לפני משה.
ג. פנקסי הראי"ה ב' פנקס מא' עד' - סילוק המחשבה מא-להים, זהו הדבר המחריד ומחריב את הכל. סילוק הרעיון, הרגש, הדבור והכתיבה, האמנות והסדרנות החברותית, היחידית והמשפחתית, מא-להים, זהו כל רז הזוהמא של החיים. הבריחה מהגדלות, זהו כל יסוד הכחש של הקטנות. וגבורי כח מתעוררים אל החופשה העליונה, ואומרים: רק בגדולות נלך, רק בא-להים נשגב, בו נחיה, בו נצור, בו נהיה אמנים, סופרים, בעלי כשרון, ומסדרי חיים, אישיים, משפחתיים, מדיניים, לאומיים, ואנושיים. "ואני קרבת א-להים לי טוב שתי בד' א-להים מחסי לספר כל מלאכותיך".
ד. תהלים עג' - ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך. ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני. בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני.. כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך. ואני קרבת א-להים לי טוב שתי בא-דני ה' מחסי לספר כל מלאכותיך. אלשיך - על ייסורי הצדיק לא אחוש כי הנה ואני עם היותי צדיק קרבת אלקים לי טוב שהוא קרבת מדת הדין לי אינו רק טוב כי על ידי כן הוא שתי בא-ד-נ-י אלקים מחסי ולא בטובות העולם הזה שעל ידי כן תזדכך חלאת חומרי, ותהיה לי לעזרה לספר כל מלאכותיך שהאצלת לי רוח הקדש שאספר כל שליחויותיך שאתה משלח להודיע לישראל על ידי, מה שאין כן אילו התענגתי בדשן תענוגי העולם הזה.
ה. אדרת אליהו - בקרבתם לפני ה' וימתו. על הקריבה מתו ולא על הקרבה דר"י הגלילי. ר"ע אומר על הקרבה מתו דכתיב בהקריבם אש זרה. ראב"ע אומר כדי קריבה לעצמה והקרבה לעצמה. מלבי"ם ספרא אות ב' - ודעת ריה"ג ששני בני אהרון מתו בשביל שקרבו לפני ולפנים והוא כדעת התוספתא.. שלא הכניסו אש זרה. רק שקרבו בשמחה רבה יותר ממחיצתם.. ור"ע הולך לשיטתו דס"ל בספרא שם שנטלו אש מבין הכירים והיה אש זרה, ולדעתו מ"ש בקרבתם לפני ה' הב' הוא ב' הזמן ור"ל בעת קרבתם אז דיבר אליו הדיבור הזה.. ובילקוט גריס בדברי ר"ע ולא מתו על הקריבה בעצמה, ולפ"ז ההכרעה היא שמתו מפני שתיהן לא מפני הקריבה בעצמה, ולרבי אלעזר בן עזריה נתחייבו מיתה על כ"א בפ"ע, והלך לשיטתו שכן דרש שהזהירו על הקריבה שלא ימות כדרך שמתו בניו.
ו. ויקרא טז' - והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו ושחט את פר החטאת אשר לו.. ושחט את שעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו אל מבית לפרכת ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת. וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם. רש"י - וכפר בעדו וגו' - וידוי שני עליו ועל אחיו הכהנים, שהם כלם קרוים ביתו.. וכל כפרתן אינה אלא על טומאת מקדש וקדשיו. מטמאת בני ישראל - על הנכנסין למקדש בטומאה. ומפשעיהם - אף הנכנסין מזיד בטומאה. השכן אתם בתוך טמאתם - אף על פי שהם טמאים שכינה ביניהם. תורה תמימה - ר"ל בודוי שמתודים על שעיר המשתלח מתכפרים כולם כאחד, אבל על טומאת מקדש וקדשיו שונים הם כפרות של הכהנים וישראלים, דהכהנים מתכפרים בפרו של כהן גדול וישראלים בשעיר הנעשה בפנים.
ז. ויקרא יח' - כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו.. ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני ה'.
ח. אורות ארץ ישראל ח' - אם יפלא בעיני כל העומד מרחוק: איך אפשר, שכל הרוחות, אשר לכאורה גם מאמונה הם רחוקים, יפעם בהם רוח החיים בכחו הפנימי לא לבד לקרבת א-להים כללית כי אם לחיי ישראל האמתיים, להחטבתן של המצוות בציור וברעיון, בשירה ובפעל, – אל יפלא בעיני כל הקשור במעמקי רוחו בתוך עמקיה של כנסת ישראל ויודע את נפלאות סגלותיה. זהו רז הגבורה, רוממות החיים אשר לעד לא יתמו. "ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני ד'", "להתהלך לפני ד' בארצות החיים, זו ארץ ישראל".
ט. תהלים מג' - שלח אורך ואמתך המה ינחוני יביאוני אל הר קדשך ואל משכנותיך. רש"י - שלח אורך ואמתך - מלך המשיח שנדמה לאור שנאמר ערכתי נר למשיחי, ואליהו הנביא שהוא אמיתי נביא נאמן.
י. ישעיהו יא' - ונחה עליו רוח ד', רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה'.
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד אמונה?
האם מותר לפנות למקובלים?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה המשמעות הנחת תפילין?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך ללמוד גמרא?
איך מתכוננים לקבלת התורה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אנחנו בצד של החזקים!
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
