ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
תשובה : ככלל אפשר לומר שבדורות האחרונים, בעקבות פיתוח מדעי הטבע, האדם, החברה והתרבות האנושית על כל גווניה - התודעה האנושית התפתחה והתרחבה מאוד, ואילו לימוד האמונה ובירורה לא היה מספיק מבוסס כדי להתמודד עם כך, וככל שנלבן יותר את האמונה ונזקק את הדרכת התורה, כך תחזור האמונה בה' ובתורתו לפעם בלבבות. בנושא זה עסקתי בפרק האחרון שבספרי החדש 'אמונה ומצוותיה' (במסגרת 'פניני הלכה'). אזכיר כאן את החלק הנוגע להתנגשות בין האמונה למדע, כאשר לצד הטענות השונות אציג את העמדה הראויה.
המדע החליף את הדת לבעלי אמונה נמוכה
אחד הדברים שהשתנו בעת החדשה הוא שתופעות טבע רבות שלא היו מובנות לאדם, נחקרו ונעשו מובנות ומוסברות. בתוך כך התבטל ערכם של חלק מההסברים אודות האמונה, שהיו מקובלים בדורות הקודמים.
בעבר, כאשר השמיים נעצרו ולא ירדו גשמים - החיטה לא צמחה ומאגרי המים התרוקנו, ואנשים מתו בצמא וברעב. כאשר התפשטה מגפה - אנשים רבים נפלו חללים, בלא שהייתה להם כמעט דרך להתגונן מפני המוות שארב להם. גם בשגרת החיים האדם היה חשוף לסכנות חמורות, כנשיכת נחש והתפתחות מחלות זיהומיות. מתוך מצוקתו פנה האדם אל ה' בתפילה שיעזור לו, ואנשי הדת עודדו את האנשים להתפלל ולקיים מצוות, כדי שה' יושיעם.
רביבים (820)
הרב אליעזר מלמד
769 - ספר חדש: אמונה ומצוותיה
770 - התעוררות הכפירה בדורות האחרונים
771 - קיום העולם תלוי במתן תורה
טען עוד
במצב שכזה, אנשים רבים שהתרגלו להתפלל ולקיים מצוות כדי להינצל מרעב וממגפה, מעוני ומשעבוד, חשו פחות צורך להתפלל ולקיים מצוות. תחושתם הייתה שהנה המדע ימשיך להתפתח עד שיפתור את כל מצוקותיו של האדם, ולדת לא יישאר מקום בעולם.
תגובת אנשי הדת
מנגד, אנשי רוח ודת טענו בצדק שאין אפשרות שהמדע יפתור את כל מצוקות האדם, הואיל והאדם שואף לחיים מלאי משמעות ערכית ורוחנית בלא גבול, ואילו המדע יוכל לספק תנאי קיום נוחים בלבד ולא יותר. לכן היומרה תוביל לאכזבה מרה ולמשברים קשים, והיצר הרע הוא שמפתה את האדם להתגאות ולחשוב שבכוחו ובעוצם ידו יוכל להבין את הטבע ולשפר את תנאי חייו.
התגובה הראויה
אומנם לא פחות מהביקורת על היומרה המוגזמת, היה ראוי לשמוח בהתפתחות המדע, ולברך את ה' ולהודות לו על כך, שכן ה' הוא שברא את האדם בצלם אלוקים, וחנן אותו בתבונה שבעזרתה הוא יכול להתקדם בהבנת עולמו ובשיפור חייו. וכן תיקנו חכמים לברך על ראיית חכם מחכמי אומות העולם: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שנתן מחוכמתו לבשר ודם" (פניני הלכה ברכות טו, יח).
יתר על כן, אפשר היה לראות בכל הפתרונות שהעניק המדע למצוקות האדם הזדמנות לעלות לרמה גבוהה יותר של אמונה. שכן במצב הקודם שבו האדם חש חרדה מתמדת מפגעי הטבע, רוב האנשים התקשרו אל ה' מיראת העונש, מתוך תחושה של כפייה, שאם לא יקיימו את המצוות ייענשו בעולם הזה או בעולם הבא. רק יחידים זכו להתקשר אל ה' מתוך אהבה. ועתה, בזכות השכלולים הטכנולוגיים, הפנייה אל ה' כבר אינה צריכה להיות רק להצלה מפגעים, אלא בעיקר מתוך רצון טהור, וכך נוכל לזכות להארה גבוהה יותר של אמונה ודבקות בה'. וכפי שנאמר: "והיה ביום ההוא נאום ה' תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי. והסירותי את שמות הבעלים מפיה, ולא ייזכרו עוד בשמם. וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חיית השדה ועם עוף השמיים ורמש האדמה, וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח. ואירשתיך לי לעולם ואירשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים. ואירשתיך לי באמונה וידעת את ה'" (הושע ב, יח-כב).
תוצאת העימות
בפועל רבים מאנשי הדת המשיכו לבסס את טיעוניהם על הקטנת האדם, והזהירו שהיצר הרע הוא שמפתה אותו להתגאות ולחשוב שבכוחו ובעוצם ידו יוכל להבין את הטבע ולשפר את תנאי חייו. כך, במקום להעריך את הפירות של הישגי המדע ולברך את ה' עליהם, סברו שיש להסתייג מהמדע ולהטיל ספק באמינותו. במקביל, אנשים רבים שהעריכו את המדע חשו שהדת אינה מועילה לחייהם ולעולם.
התנגשות בין המדע לדת
במסגרת הגילויים המדעיים נדחו תפיסות שהיו מקובלות על אנשי הדת כמו על שאר בני האדם. לדוגמה, היה מקובל לחשוב שהשמש סובבת סביב כדור הארץ, והתברר למדענים שכדור הארץ סובב סביב השמש. היה מקובל לחשוב שאין בעולם יצורים זעירים שאינם נראים, והתברר על ידי צפייה במיקרוסקופ שהם קיימים. מנגד, אנשי דת שונים ראו בערעור של המדענים על התפיסות הישנות פגיעה בכבוד הדת, שכן לא ייתכן שהמדענים יודעים יותר מחכמי הדת הדגולים שחיו בעבר והסכימו למדע המקובל בימיהם. לא זו בלבד, אלא שלעיתים חכמי ישראל נעזרו במשלים מהמדע שהיה מקובל בימיהם כדי להסביר רעיונות רוחניים, וכאשר המדענים הפריכו את העמדות המדעיות הישנות, היו שראו בכך פגיעה בכבודם ובדברי תורתם, כי חשבו שגם המשלים הם תורה.
הוויכוח על גיל העולם
היה מקובל אצל חכמי ישראל שהעולם נברא לפני פחות מששת אלפים שנה, ואילו מדענים מתחום הגאולוגיה והפיזיקה טענו שכדור הארץ קיים מיליארדי שנים. בנוסף לכך פותחו תיאוריות שונות אודות התפתחות הדרגתית, אבולוציונית, של האדם מבעלי חיים נמוכים כקוף, ואילו בתורה אין זכר לכך. כך נוצרה תחושה כאילו המדע עומד בסתירה לתורה.
התגובה הראויה
לא היה צריך ליצור עימות, שכן עמדתם של חכמי ישראל כלפי המדעים השונים היא חיובית, לכן עודדו את תלמידיהם ללמוד אותם (שבת עה, א), והרמב"ם החשיב את מדעי הטבע כחלק מהחוכמה הגדולה שנקראת "מעשה בראשית" (רמב"ם בפירוש המשנה חגיגה ב, א); והגר"א אמר שכפי שיחסרו לאדם ידיעות משאר חוכמות, כך לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחוכמת התורה, כי התורה והחוכמה נצמדות יחד (פניני הלכה ליקוטים א' א, טו).
גם לא תיתכן סתירה בין האמונה למדע, שכן התורה מבארת את רעיון הבריאה ולא את תהליך הבריאה לפרטיו. לכן ששת הימים יכולים להתפרש כשישה עידנים שנמשכים מיליארדי שנים. אפשר גם לבאר שתהליך הבריאה התרחש בהדרגה, כפי שמוסבר בתאוריית האבולוציה (אורות הקודש ב, תקלז). ואף חכמי ישראל אמרו ש"מעשה בראשית" הוא סוד, וממילא אין להיצמד לפירושו הפשטי. כמו כן ניתן לבאר שכוונת התורה לתאר את סדר גילוי האמונה לאדם, ולכן היא מתחילה בסיפור על אדם הראשון, שבו נפח ה' נשמה אלוקית, והוא היה הראשון שיכול לשמוע את קולו של ה' ולבחור אם לקיים את ציוויו. ואין זה שולל את קיומם של ברואים קדומים שמהם אדם הראשון התפתח.
בפועל נוצר עימות
חכמי דת רבים, מישראל ומאומות העולם, ראו בערעור על המדע שהיה מקובל בעבר פגיעה בחכמי הדת הגדולים. וכאשר עמדת המדענים סתרה תיאורים שכתובים לכאורה בתורה אודות בריאת העולם, היא נתפסה ככפירה גמורה. כך התפתחה בקרב חלק מהרבנים העמדה שהמדע מסוכן לדת, ויש להילחם בו או לכל הפחות להחליש את מעמדו. לחיזוק עמדתם, דרשנים שונים החלו לקבץ מקרים שבהם מדענים טעו, מקרים שבהם פיתוחים מדעיים גרמו נזק, ומקרים שבהם "כל הרופאים" אמרו שפלוני ימות, והוא הלך לצדיק שהתפלל עליו ונרפא.
יתר על כן, מתוך חשש שמא לימודי המדע יביאו לכפירה, היו רבנים שנלחמו נגדם. כדי לחזק את עמדתם, קמו דרשנים שטענו שאין צורך ללמוד מדעים, הואיל וניתן ללמוד את כולם מתוך התורה.
אולם בעזרת המדע המשיכו לפרוץ דרכים להעצמת יכולתו של האדם ליצור מכונות, להאיץ את החקלאות, לפתח את התעשייה, המסחר, אמצעי התובלה והתקשורת, ולצבור עושר לאין שיעור. וככל שנציגי הדת התעצמו ללחום במדע, גברה הביקורת על הדת.
המפתח לתיקון בזיכוך האמונה
ביאר מרן הרב קוק (אורות, זרעונים, 'יסורים ממרקים') שכל המבוכות והסיבוכים בחיי האדם נובעים מחוסר הבנה במושג האלוקות, שהוא ים שאין לו סוף. באופן טבעי אדם משתוקק לקרבת אלוקים, וממילא מעוניין להגדיר אותו. אולם אלוקים הוא מעל ומעבר לכל תפיסה והגדרה. רק את מה שמתגלה אלינו אנחנו יכולים לקלוט, ולכן מה שניתן לומר על אלוקים הוא שהוא המקור האחד לכל הרעיונות והערכים, הכוחות והברואים. וכל מי שמנסה להגדיר אותו עצמו או אף את כלל ההארה שהוא משפיע, חוטא בשמץ אלילות, מגביל את גילוי אורו לתחומים מסוימים, ומתנכר לרעיונות ולערכים טובים שגם הם מגלים את דברו.
כלומר, כאשר מגדירים את האמונה באופן מצומצם, היא אינה מכילה את כל הרעיונות שמתגלים בעולם, וממילא נוצרת כביכול התנגשות בין האמונה ובין אותו רעיון. כך כאשר אנשי הדת סבורים שה' מתגלה אך ורק על ידי ההסבר המדעי המקובל עד כה, נוצרת התנגשות בין האמונה לעמדות המדעיות החדשות, אולם באמת ה' הוא מעל לכל העמדות המדעיות לדורותיהן, שכן בכל עמדה מדעית מתגלה ניצוץ אלוקי כפי המתאים לאותו דור. וככל שהעמדה המדעית מתפתחת, כך דבר ה' מתגלה על ידה בתוספת הארה.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
