ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
בהכרזה זו נוצר הקשר העמוק בין מעמד מתן תורה בהר סיני, לארץ ישראל וקדושתה. קשר זה הודגש בשאלתם של חז"ל במדרש ההלכה:
"מה ענין שמיטה אצל הר סיני? (ספרא בהר פרשה א עד אות א וכן מובא ברש"י על אתר).
אנו נמצאים בימים אלה במלחמה על חיינו בארץ ישראל, במדינת ישראל העצמאית, בהכנות לקראת ציון שחרור ירושלים, לקראת חג השבועות וקבלת התורה. נחדד את הדברים וננסה להבין על מה אנחנו נלחמים? למה העצמאות חשובה גם מבחינה רוחנית? ומה משמעות החיים היהודים המלאים בארצנו?
המפגש הלאומי היחיד בתולדות האנושות בין עם ישראל ובורא עולם, התרחש במעמד הר סיני. מפגש שלא היה כדוגמתו ולא יהיה, בתולדות האנושות (כוזרי). התורה שניתנה בהר סיני, לכאורה בשום מקום - במדבר, מחייבת אותנו בכל זמן ובכל מקום. המצב האידאלי הוא עבודת השם דווקא בארץ ישראל ודווקא במדינה יהודית ריבונית. כך נוצר החיבור שאין לנתקו, של כללותיו ופרטיו, בין הר סיני וארץ הקודש.
השמיטה והיובל מבטאים את קדושת הארץ, הבאה לידי ביטוי במצוות השמיטה. החול בארץ ישראל גם הוא קודש ועבודת האדמה בארץ היא עיסוק בקודש, כמאמרו המפורסם של ה"חתם סופר":
"מצוה משום יישוב ארץ ישראל להוציא פירותיה הקדושים ועל זה ציותה התורה ואספת דגנך ... וכאלו תאמר לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה הכא נמי לא יאמר לא אאסוף דגני מפני עסק התורה".
לדבריו של גדול בישראל זה, עבודת החקלאות בארץ ישראל שקולה כנגד מצוות הנחת התפילין, שהם בוודאי קדושים. ממשיך החת"ם סופר ומרחיב את חידושו:
"ואפשר אפילו שארי אומניות שיש בהם ישוב העולם הכל בכלל מצוה" (חדושים על מסכת סוכה דף לו ע"א).
בדברים אלה חידוש עצום. כל פעולה שמשמעותה פיתוחה של ארץ ישראל מבחינה מדעית, מבחינה כלכלית תעשייתית וטכנולוגית, וגם מבחינת פיתוח סביבתי של רשת התחבורה ושימור הסביבה, למצווה יחשבו. (החת"ס ניחן ביכולת מדהימה של חזון שבאה לידי ביטוי בהרבה מכתביו). החת"ס בדבריו רמז לכך שסימן הגאולה המובהק המובא בספר יחזקאל: "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא" (יחזקאל לו, ח) שנדרש בידי חז"ל: "ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו' " (סנהדרין דף צח ע"א), יבוא לידי ביטוי לא רק בפריחה חקלאית, אלא גם בפיתוח בכל התחומים במובנם הרחב, כפי שמתרחש בחסדי השם מול עינינו. היינו כחולמים!
למצוות היובל, הקשורה בטבורה למצוות השמיטה, גם פן נוסף.
הנחת היסוד של מצווה זו היא שהחיים הציבוריים הכלכליים במדינה היהודית, מתנהלים על פי חוקי התורה. רפורמה אגררית כמו מצוות היובל, תלויה בקיומה של מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל, ודווקא שם.
עצמאות היא מרכיב חשוב מבחינה תורנית נוספת. חז"ל לימדונו:
"שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה, ואיני יודע איזה מהן תחילה, כשהוא אומר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק, הוי אומר: להעמיד להם מלך תחילה, ואין כסא אלא מלך, ...ועדיין איני יודע אם לבנות להם בית הבחירה תחלה, או להכרית זרעו של עמלק תחלה, כשהוא אומר והניח לכם מכל אויביכם וגו' והיה המקום אשר יבחר ה' וגו' - הוי אומר: להכרית זרעו של עמלק תחלה. וכן בדוד הוא אומר: ויהי כי ישב המלך דוד בביתו וה' הניח לו מסביב, וכתיב ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וגו'" (סנהדרין דף כ ע"ב).
העמדת מלך היא מצווה ראשונה, משמעותה מדינה יהודית עצמאית. בלי מלך אי אפשר להקים צבא ולהילחם. רק אז אפשר להתקדם לבניין בית המקדש. כך היה גם בימי דוד. רק אחרי שדוד הכריז על הקמת מדינה יהודית עצמאית (שמו"ב פרק ו), אפשר היה לפתוח בהכנות לבניין בית המקדש (שם פרק ז).
יום ירושלים הוא חלק בלתי נפרד מסדרת ימי התקומה העוסקים בעצמאות מדינת היהודים ומשמעותה הרוחנית. הקב"ה גלגל את הדברים כך שכל המועדים הללו מצוינים בין פסח לשבועות: יום הזיכרון לשואה, יום הזיכרון לחללי צה"ל, יום העצמאות, ל"ג בעומר - המציין את פועלם של רבי עקיבא ורשב"י בהקמת צבא יהודי והניסיון לחדש את עצמאות ישראל, וכמובן יום ירושלים המציין את שחרורם של ירושלים ומרחבי ארץ ישראל.
הבה נתפלל לסיום המלחמה על עצמאותנו, בהשמדת הרשע החמאסי,
בשחרור החטופים, בהחלמת הפצועים ובנחמת המשפחות השכולות.
נתפלל להמשך חיזוקה של מדינתנו בשותפות כל חלקי החברה היהודית בישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
