ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

היבדלות ללא התנתקות ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה עם ישראל היחס למי שאינו שומר מצוות Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

כסלו תשס"ו

היבדלות ללא התנתקות


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
חנה בת חיים

חברה טובה
שאלה: קראתי את המאמרים "שליחות לקירוב רחוקים" ו"לא רק בעיית הסברה" על המצווה לגור בקהילה דתית, בשכונה או ביישוב, כדי להתחזק בתורה ומצוות. ואינני מבין: מדוע אדם שיש לו אמונה בה' צריך לגור בסביבה דתית כדי לקיים את המצוות. הרי אף אחד לא מפריע לו לקיים מצוות בסביבה חילונית.

תשובה: ההחלטה העקרונית לשמור תורה ומצוות אינה מספיקה. בכל יום אדם נפגש עם אין ספור החלטות, ואם הוא נמצא בסביבה שאינה שותפה לייעוד של שמירת תורה ומצוות הוא עלול להתדרדר, בתהליך הדרגתי ובלתי מורגש, עד שימצא את עצמו רחוק מאוד ממה שתכנן בתחילה.

פעמים רבות אנו נפגשים עם תופעה כזו. שני חברים שלמדו יחד בישיבה ולשניהם היו שאיפות דומות: להקים משפחה שהתורה עומדת במרכזה. אחד בחר לגור בסביבה תורנית והשני בסביבה חילונית. בהתחלה לא רואים הבדל גדול ביניהם, אולם עם השנים ההבדלים הולכים וגדלים. לזה שגר בסביבה תורנית יש קביעות בדף יומי והוא משתתף בקביעות בשיעורי תורה שונים; הוא גם מתפלל שלוש תפילות במניין, הכיפה שלו די גדולה, לאשתו כיסוי ראש מלא, יש להם ששה ילדים, שני הגדולים כבר נשואים ומקימים בתים תורניים.

לעומת זאת, חברו שבחר להתגורר בסביבה חילונית בקושי מצליח ללמוד שעה בשבוע. את רוב התפילות הוא מתפלל ביחידות, ורק בשבת יש לו מקום קבוע לתפילה. הכיפה שלו קטנה, ואשתו בקושי מכסה את הראש. יש להם שלושה ילדים, הבת הגדולה מחפשת את עצמה ועוד לא גיבשה את זהותה הדתית, והוא מקווה שהיא תתחתן עם בחור דתי.

דרכי ההשפעה של החברה
השפעת החברה אינה ישירה אלא עקיפה. הואיל ואדם רוצה חברים ורוצה למצוא חן בעיניהם, הוא מתאים את עצמו לסביבתו. כאשר החברה מעריכה את מי שמגיע לתפילות במניין, יהיה לו הרבה יותר כוח לבוא להתפלל בכל יום במניין. גם כאשר הוא הולך לקנות רכב הוא מהרהר בלבו מה יחשבו עליו. בחברה שבה הרכב קובע את המעמד, הוא יקנה את הרכב היוקרתי ביותר שבאפשרותו, כדי להוכיח לחבריו שהוא שווה. כדי להשיג מימון לכך יצטרך לעבוד כמו חמור, ולא יישאר לו זמן לקביעות עיתים לתורה. אם הוא בסביבה תורנית, את מעמדתו החברתי הוא ירכוש על ידי ההשתתפות הקבועה בשיעורי תורה, ועל ידי צדקה וחסד. הוא יוכל להרשות לעצמו לקנות מכונית פשוטה ואף אחד לא יזלזל בו על כך.

איזה בגדים נחשבים יפים

כאשר אישה תלך לקנות בגדים, על מי תחשוב? מי אמור לשפוט אם הבגדים שקנתה יפים ומתאימים? אם תחיה בחברה חילונית, היא תרצה ששכנותיה וחברותיה החילוניות יחמיאו לה על בגדיה. לשם כך היא תצטרך לקנות בגדים שאינם כשרים לפי ההלכה. וכיוון שהיא גם רוצה להיות דתית, היא תחיה תמיד בקונפליקט פנימי. חלק מילדיה יעדיפו להשתחרר מהקונפליקט על ידי עזיבת הדת.

אבל אם תחיה בחברה תורנית, היא תרצה שהבגדים יהיו יפים וצנועים. אלה הבגדים שנחשבים ראויים בקהילה תורנית. זה יקרין על ילדיה, שיהיו שלמים בדרכם, ויטמיעו בנפשם את ההנחה כי בגדים צנועים מכובדים יותר.

כמה זה הרבה ילדים
כאשר אישה תצא עם ילדה הקטן לגינת המשחקים, והנשים שהיא תפגוש יתפלאו איך היא מצליחה לגדל שלושה ילדים בלי להתמוטט, ואיך למרות שיש לה שלושה ילדים היא נראית טוב, היא תחשוב בלבה כי באמת שלושה ילדים זה המון, ולא יהיה לה כוח ללדת ולגדל עוד ילדים.

אבל אם אותה אשה תגור בסביבה תורנית, ובגינת המשחקים תפגוש נשים שיש להן ששה ושמונה ילדים, היא תרגיש שלגדל משפחה גדולה זה אתגר נפלא, אתגר שכדאי לשאוף אליו, ושאישה רצינית מסוגלת לעמוד בו.

ההדרכה לרבים
לכן כתב הרמב"ם באגרת השמד: "ולא עוד, אלא אפילו שתי עיירות מישראל, אחת מהן יותר טובה במעשיה ובמנהגיה, ויותר מדקדקת ונכנעת למצוות מן האחרת - יחויב ירא ה' לצאת מאותה מדינה שמעשיה אינם כל כך טובים לאותה העיר הטובה".

המגורים בסביבה טובה אינם תעודת ביטוח
שאלה: כיצד הרב יכול לקרוא לגור בסביבה טובה, והלא ביישובים הדתיים יש נערים רבים שמתקלקלים ועוזבים את דרך התורה והמצוות. ולעומת זאת, מקרב המשפחות שמתגוררות בסביבה חילונית יש נערים מצוינים מבחינה דתית.
תשובה: המגורים בסביבה טובה אינם מעניקים תעודת ביטוח להצלחה חינוכית, אלא משפרים באופן משמעותי את הסיכויים להצליח בחינוך. משל למה הדבר דומה - לעישון. ישנם רבים שמעשנים ומאריכים ימים, אולם אין זה משנה את העובדה כי העישון מסכן את הבריאות, ומבין המעשנים מרובים יותר האנשים המתים בקיצור ימים.

ויש כאלה שחושבים שבעצם זה שבחרו לגור ביישוב דתי או תורני סיימו את תפקידם החינוכי. והאמת היא כמובן שגם בסביבה טובה מוטלת על ההורים אחריות חינוכית להרחיקם מחברים שמזיקים להם, ואם הם יתרשלו בתפקידם - גם בסביבה טובה ילדיהם עלולים להתדרדר.

צריך להוסיף, כי מי שחי בסביבה חילונית, ומשקיע בחינוכם של ילדיו, ומברר עמהם את יסודות האמונה ודרך התורה, פעמים רבות זוכה להצלחה מיוחדת. ילדיו למדו להתמודד עם החילוניות והתחסנו מפניה, וההתמודדות הזו יכולה להעשיר את עולם. אלא שיש בזה נטילת סיכון, שכל זמן שאין אילוץ לגור בסביבה כזו עדיף שלא להיכנס אליה.

היחס לציבור החילוני
שאלה (מדתי-לאומי): האם דברים אלו אינם סותרים את כל הדברים שלמדנו על אהבת ישראל? האם אין בהסתגרות בקהילות דתיות ביטוי של שנאה ומחלוקת עם הציבור החילוני?
שאלה (מחרדי): מדוע אינכם אומרים את הדברים במפורש - יש לפרוש ולהיבדל מהחילונים באשר הם רשעים. יותר מזה, הגיע הזמן שתודו בטעותכם, ותאמרו בפה מלא כי שיטת החרדים היתה מוצדקת, וצריך להקים קהילות נפרדות, כעמדתם של ראשי אגודת ישראל ורש"ר הירש.
תשובה: אסור להיפרד מאחינו בני ישראל, שכן כולנו בניו של הקב"ה. וגם בנים חוטאים נקראים בנים של ה'. והתורה והארץ שייכת לכולנו יחד.

וכך היתה עמדתם של רוב גדולי ישראל, וכפי שכתב הנצי"ב מוולוז'ין (משיב דבר ח"א מד): "עצה זו להחזקת הדת בישראל... (על ידי הפרדת הנאמנים לתורה מפורקי עולה) היא קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה". ועמדת רבי שמשון רפאל הירש, שהפריד את החרדים משאר היהודים בקהילת פרנקפורט, לא היתה מקובלת על רוב גדולי ישראל. וכך כתב במפורש כנגד זה הרב במברגר מוירצבורג (זכר שמחה רל), וכפי שכתב מו"ר הרצי"ה, וכפי שהוסכם בשנת תרמ"ב באספה רבנים בלבוב (לנתיבות ישראל הוצאת בית אל ח"ב מאמר טז, ומאמר צו).

אלא שהאחדות צריכה להיות על בסיס נכון, למען מטרות חיוביות כמו יישוב הארץ, שירות בצה"ל, קליטת עלייה, פיתוח הכלכלה, חיזוק הערכים המשותפים וכיוצא בזה. על ידי הקשר המתחייב מכך, בצבא, באקדמיה, בכלכלה וכו', נפתחת גם האפשרות להחזרתם של אחינו החילונים בתשובה, וכן נפתחת האפשרות שהדתיים ילמדו את הצדדים הטובים שבציבור החילוני. זוהי אחדות אמיתית, שמבוססת על הייעודים האמיתיים של עם ישראל. אבל לחיי החברה היום-יומיים צריכים לבחור את החברה שמסגרותיה מתוקנות יותר לפי המסורת היהודית.

בעיה יסודית בציבור הדתי לאומי
אי אפשר שלא להעיר על בעיה יסודית שקיימת בקרב חלק מהציבור הדתי-לאומי, שכאילו קבע לעצמו שיטה - לדגול בעמדות מפותלות וסתורות מיניה וביה.

מצד אחד - למעלה משמונים אחוז מהדתיים-לאומיים מתגוררים בשכונות ויישובים דתיים, ומצד שני - מתרעמים על מי שאומר שההדרכה הנכונה היא לגור בסביבה דתית.

מצד אחד מדברים גבוהה על אחדות העם ועל הצורך להתחבר לציבור החילוני, ומצד שני מנוכרים לציבור החרדי.

מצד אחד מדברים על כך שצריך להעמיד את בעיות החברה בראש (מעל יישוב הארץ), ומצד שני מתאמצים להצטרף למוסדות חינוך אליטיסטיים שדלתותיהם סגורות בפני ילדי העניים.
מצד אחד מדברים על מעורבות חברתית, ומצד שני מעדיפים להתגורר בשכונה דתית מפני שאין בה פשיעה, ובדרך כלל, החברה הדתית-לאומית ברמה סוציו-אקונומית גבוהה יותר מסביבתה החילונית.
קשה לכבד עמדות כאלה. מי שרוצה להשפיע צריך קודם לפתור את הסתירות הפנימיות שבדבריו, ורק אח"כ יוכל לצאת לעם ולהשפיע.

מגורים בסביבה דתית מטעמי נוחות ויוקרה
יותר גרוע. מי שמסתגר וחושב שאסור להסתגר יוצא קרח מכאן ומכאן. הוא אינו זוכה למעלות של החברה הטובה, ילדיו אינם גדלים מתוך תחושה של "אשרינו שזכינו ללמוד תורה ולשומרה", אלא להפך, הם חשים נחיתות כלפי החילוניות השלטת ברחוב ובתקשורת.

מי שמטעמי נוחות ומעמד מעדיף לגור בסביבה דתית, ועומד על המשמר מפני כל סממן של 'הקצנה דתית', מקשה על ילדיו להמשיך בדרכו. הם עלולים לחשוב כי הוא מעדיף לגור בחברה דתית כדי לאכול טשולנט בקידושים בשבת, ולפטפט עם חבריו בשעת קריאת התורה והדרשה של הרב...
ואע"פ כן, גם כאשר המגורים בסביבה דתית הם מטעמי יוקרה ונוחות בלבד, אי אפשר להתכחש למעלות שבחברה הדתית. למרות הפטפוטים בתפילה, הקהילה הדתית מחשיבה את המסורת היהודית, את היושר והחסד, את ערכי המשפחה, את הנאמנות לעם ולמולדת, וזה משפיע על כל חבריה.

ליבון הערך של מגורים בקהילה טובה - מציאות שממילא מקיפה את רוב הציבור הדתי לאומי - תיצור בלבבות את ההזדהות עם הערכים הטובים, ותעצים את היכולת שלנו להגשימם.

------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il