ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שבועות
'בעבר שוחחנו על כך, שהרבנים בקיאים רק בתלמוד, ואין להם ידע משמעותי בחכמה ובמדע. והנה, שמעתי אנשים שונים שמספרים אודות איש גדול אחד, ושמו רבי אליהו מווילנה, והם משבחים אותו שמלבד ידיעתו העצומה בתורה, הוא יודע גם את כל החכמות והמדעים, ואף בקיא בדקדוק הלשון העברית.
החלטתי לנסוע אליו לראות אותו, והנה כשהגעתי לעיר סמוכה לווילנה, התארחתי במלון אחד, ושם סיפרו תלמידי חכמים בשם הגאון דברי תורה נפלאים ואמיתיים מאוד. סיפרתי להם, שאני נוסע לגאון, והם צחקו עלי ואמרו שהגאון לא יקבל את פני, כי אני מגולח ומוקף פאת הראש, ולבוש כגוי.
בעקבות זאת, זייפתי שורת מכתבים, שנשלחו לגאון כביכול מרבני איטליה, ובהם הם מספרים עלי שאני רב העיר פאדובה, (באיטליה היו רבנים שהתגלחו), וחיברתי ספר על מילים נרדפות בעברית, ואני שליח רבני איטליה בעניין פיקוח נפש חמור. במכתבים נאמר שהגויים באיטליה שאלו את היהודים שורת שאלות קשות, ואם לא נדע לענות עליהם, הם יגרשו את יהודי איטליה. לכן, נשלחתי אל הגאון, שישיב על כל השאלות.
הגעתי לבית הגאון, והשמש קיבל את פני, והכניס את המכתבים לגאון. כעבור רבע שעה, נפתחה הדלת, והנה איש ומראהו נורא והוא עטור בטלית ותפילין. הגאון לא הביט בי ולא נתן לי שלום, (שהרי אסור להסתכל בפני רשע), אך אמר לי בעברית שאשאל את השאלות של הגויים.
שאלתי אותו שאלת כפירה אחת, והמתנתי לתשובה, אך הגאון אמר לי – שאל עוד ועוד, וכך שאלתי המוני שאלות. כשסיימתי לשאול, אמר הגאון: שאלת 73 שאלות, אך בעצם הם 15 שאלות, כי השאלה הראשונה והשביעית וה – 25 וה – 47 הם בעצם שאלה אחת, כך חיבר גם את שאר השאלות זו לזו. לבסוף - ענה לי תשובה אחת קצרה ועמוקה. כשניסיתי להקשות על תשובתו, אמר לי שלא הבנתי טוב, וחזר שוב על תשובתו בדיוק, כי היא כוללת את כל התשובות.
לכן אני רוצה להודיעך, שאין כמו הגאון בכל חכמי הגויים'. (תמצית האגרת המובאת בספר עליות אליהו הערה לד).
זכה הגאון בעוצם תעופת גאונותו, שידע לצרף בעל פה המוני שאלות לשאלה אחת, להידמות במשהו לדברי חז"ל (סוף מכות) שמלמדים אותנו שיש בתורה 613 מצוות, אך בהמשך באו הנביאים וצירפו את המצוות לכללים – "בא דוד והעמידן על אחת עשרה... בא ישעיהו והעמידן על שש... בא מיכה והעמידן על שלש... חזר ישעיהו והעמידן על שתים... בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר: וצדיק באמונתו יחיה".
נמצאנו למדים מדבריו של חבקוק, שכל תרי"ג המצוות כלולות במצווה אחת, מצוות האמונה. וכעין זה מצאנו בבעל שם טוב הקדוש (יתרו ח) "כי עשרת הדברות כולל כל התורה, כמו שביאר רבינו סעדיה גאון וכו', וכמו שנכללה כל התורה כולה בעשרת הדברות, כך נכלל כל התורה כולה בתיבה אחת".
ובזה מתורצת קושיא גדולה, הנוגעת למעמד הר סיני. מצאנו, שעם ישראל אומר למשה רבינו – "דבר אתה עימנו... ואל ידבר עימנו אלוקים, פן נמות", וזה מפני שכשה' דיבר בעצמו עם בני ישראל, פרחה נשמתם, והוריד הקב"ה טל שעתיד בו להחיות מתים והחיה אותם.
ובפשטות, אחרי שדיבר פעם אחת ומתו, כבר ביקשו שמשה ידבר ולא ישמעו מה' ישירות, כי לא רצו למות. אך בפועל, משמע לכאורה שה' דיבר איתם פעמיים.
פעם אחת – "'אנוכי' ו'לא יהיה לך' מפי הגבורה שמענום", מהקב"ה בעצמו שמענו רק את שתי הדברות הראשונות. רש"י מציין ששתי הדברות הללו נאמרו בדיבור אחד – "אחת דיבר אלוקים, שתיים זו שמענו", שאלוקים אמר רק דיבור אחד, אך אנו שמענו מכך שתי דברות.
ועוד פעם - עשרת הדברות נפתחות בפסוק – "וידבר אלוקים את כל הדברים האלה...", אם כן אלוקים אמר את כל עשרת הדברות בעצמו. ומבאר רש"י – 'מלמד שאמר הקב"ה עשרת הדברות בדבור אחד, מה שאי אפשר לאדם לומר".
וקשה - היתכן שה' דיבר פעמיים, והם מתו פעמיים?
והתשובה נעוצה בדברי חבקוק שהבאנו, (ומבוארת גם במורה נבוכים ח"ב, לג). הדברות – 'אנוכי' ו- 'לא יהיה לך' הן מצוות האמונה. עשה ולא תעשה של אותו עניין, אנו מצווים להאמין בה', וממילא לא להאמין ולא ליצור אלוהים אחרים. זהו בעצם ה'אחת דבר אלוקים, שתיים זו שמענו', כי זוהי מצווה אחת הנחלקת לשתיים.
מצוות האמונה היא גם המצווה שכוללת את כל המצוות, "וצדיק באמונתו יחיה". האמונה היא יסוד המצוות ויסוד החיים. נמצא שה' דיבר אלינו ישירות רק פעם אחת, ומכוח אותו דיבור האמנו בו, ובתוך אותה אמונה וחיבור לה' כבר כלולות כל המצוות.
האמונה היא עצם חיינו, ואשרינו שזכינו להתגלות ה', ולקבלת האמונה והחיים. חג שמח!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים חובת לימוד התורה לגברים
שני חלקים במצוות תלמוד תורה | האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים | בחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד | החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה | בחלק זה גברים חייבים בלבד | ליסודות התורה יש גבול, ואותם נצטוו ההורים ללמד את הבנים, ואותם חייבים כל הגברים לדעת | הספרות התורנית העומדת לפנינו מרובה פי אלף ויותר מהספרות שהייתה בתקופת הראשונים | האתגר להקיף את כל יסודות התורה נעשה קשה יותר ויותר

בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.

ליל הושענא רבא תשפ"ז קדושת הסוכה, מצוות השמחה ומיתוק הדינים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, בשיעור לליל הושענא רבה (השידור נכנס כשהרב כבר באמצע דבריו). הוא עוסק בקדושת עצי הסוכה — מה הדין כשהסוכה גדולה מהשיעור, האם מותר להריח הדס שבסכך או להישען על הדופן, ולמה לפי הרשב״א אי אפשר להתנות על הקדושה הזאת — ובשאלה מה קורה כשיושבים בסוכה בלי לכוון ״זכר לענני הכבוד״. משם למצוות השמחה בחג: קורבן השמחה, ״ושמחת בחגך״ לפי הרמב״ם, ושמחת בית השואבה. ובסוף, מה שהסוכות והערבות עושים בהושענא רבה — ממתיקים את הדין: משל לאבן גדולה שנגזרה, ובמקום לזרוק אותה בבת אחת מפוררים אותה לחצץ. ובתשובה מאהבה, אפילו חותכים ממנה אבנים יפות לבנייה.

ליל הושענא רבא תשפ"ז לולב ״חד הוצא״ ואחדות עם ישראל: כבוד, חיבה, דעת וחיים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב עידו יעקבי, ר״מ בישיבת בית אל, פותח בסוגיה של פסולי הלולב: התיומת שנחלקה או נסדקה, ולולב ״חד הוצא״ — שגדל יפה משני הצדדים, ובכל זאת הגמרא קוראת לו ״בעל מום״ ופוסלת אותו כל שבעת הימים. מה החיסרון בלולב שנראה כל כך מושלם? בעקבות הרב קוק באורות התשובה: התיומת היא נקודת החיבור, ובלי ״האגד הרוחני״ של כל הדעות ודרכי החיים — אין קיום לאומה. ובהמשך, איך מתאחדים גם עם מי שחושב מחשבות מרגיזות ושגויות, בלי לוותר על האמת: ארבע המדרגות שמונה הרב קוק — כבוד, חיבה, דעת וחיים. ומשל: ילד שמשתולל, עד שמגלים של מי הוא הבן. ״הם בנים של ריבונו של עולם.״

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״שמע ישראל״ ו״ברוך שם״: כל הכוחות אל מטרה אחת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. השר בצלאל סמוטריץ׳, בוגר ישיבת בית אל, חוזר לישיבה שבה גדל — ״האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וזה נוף מולדתי״. הוא פותח בהודיה על הנס של המטוס שהיה עשרות שניות מהתרסקות יום קודם, ובאזהרה מלהתרגל לניסים: זה עניינו של חג הסוכות, שהמהר״ל קרא לו ״הוד״ — מלשון הודיה. ובעיקר, דבר תורה על יעקב אבינו שביקש לגלות לבניו את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה. הבנים עונים ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ — כל הכוחות, הכישרונות והתפקידים של השבטים, גם כשיש ביניהם מתחים, מכוונים למטרה אחת; ויעקב עונה ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ — השפע שיורד מלמעלה למטה. כמו תזמורת שבהתחלה כל כלי מתאמן לבד, עד שיוצאת מוזיקה אחת.

מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא


















