בית המדרש
  • שבת ומועדים
  • חגים וזמנים
  • שבועות
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה
מסופר, שבימי הגאון מוילנא, החלה להתפשט בעולם תנועת ההשכלה וההתרחקות מאמונת חכמים. אחד מאותם משכילים היה 'המגיד מהלוסק', ששלח לידידו איגרת מדהימה המתארת את גדלות הגר"א. וכך הוא מספר:
'בעבר שוחחנו על כך, שהרבנים בקיאים רק בתלמוד, ואין להם ידע משמעותי בחכמה ובמדע. והנה, שמעתי אנשים שונים שמספרים אודות איש גדול אחד, ושמו רבי אליהו מווילנה, והם משבחים אותו שמלבד ידיעתו העצומה בתורה, הוא יודע גם את כל החכמות והמדעים, ואף בקיא בדקדוק הלשון העברית.
החלטתי לנסוע אליו לראות אותו, והנה כשהגעתי לעיר סמוכה לווילנה, התארחתי במלון אחד, ושם סיפרו תלמידי חכמים בשם הגאון דברי תורה נפלאים ואמיתיים מאוד. סיפרתי להם, שאני נוסע לגאון, והם צחקו עלי ואמרו שהגאון לא יקבל את פני, כי אני מגולח ומוקף פאת הראש, ולבוש כגוי.
בעקבות זאת, זייפתי שורת מכתבים, שנשלחו לגאון כביכול מרבני איטליה, ובהם הם מספרים עלי שאני רב העיר פאדובה, (באיטליה היו רבנים שהתגלחו), וחיברתי ספר על מילים נרדפות בעברית, ואני שליח רבני איטליה בעניין פיקוח נפש חמור. במכתבים נאמר שהגויים באיטליה שאלו את היהודים שורת שאלות קשות, ואם לא נדע לענות עליהם, הם יגרשו את יהודי איטליה. לכן, נשלחתי אל הגאון, שישיב על כל השאלות.
הגעתי לבית הגאון, והשמש קיבל את פני, והכניס את המכתבים לגאון. כעבור רבע שעה, נפתחה הדלת, והנה איש ומראהו נורא והוא עטור בטלית ותפילין. הגאון לא הביט בי ולא נתן לי שלום, (שהרי אסור להסתכל בפני רשע), אך אמר לי בעברית שאשאל את השאלות של הגויים.
שאלתי אותו שאלת כפירה אחת, והמתנתי לתשובה, אך הגאון אמר לי – שאל עוד ועוד, וכך שאלתי המוני שאלות. כשסיימתי לשאול, אמר הגאון: שאלת 73 שאלות, אך בעצם הם 15 שאלות, כי השאלה הראשונה והשביעית וה – 25 וה – 47 הם בעצם שאלה אחת, כך חיבר גם את שאר השאלות זו לזו. לבסוף - ענה לי תשובה אחת קצרה ועמוקה. כשניסיתי להקשות על תשובתו, אמר לי שלא הבנתי טוב, וחזר שוב על תשובתו בדיוק, כי היא כוללת את כל התשובות.
לכן אני רוצה להודיעך, שאין כמו הגאון בכל חכמי הגויים'. (תמצית האגרת המובאת בספר עליות אליהו הערה לד).
זכה הגאון בעוצם תעופת גאונותו, שידע לצרף בעל פה המוני שאלות לשאלה אחת, להידמות במשהו לדברי חז"ל (סוף מכות) שמלמדים אותנו שיש בתורה 613 מצוות, אך בהמשך באו הנביאים וצירפו את המצוות לכללים – "בא דוד והעמידן על אחת עשרה... בא ישעיהו והעמידן על שש... בא מיכה והעמידן על שלש... חזר ישעיהו והעמידן על שתים... בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר: וצדיק באמונתו יחיה".
נמצאנו למדים מדבריו של חבקוק, שכל תרי"ג המצוות כלולות במצווה אחת, מצוות האמונה. וכעין זה מצאנו בבעל שם טוב הקדוש (יתרו ח) "כי עשרת הדברות כולל כל התורה, כמו שביאר רבינו סעדיה גאון וכו', וכמו שנכללה כל התורה כולה בעשרת הדברות, כך נכלל כל התורה כולה בתיבה אחת".
ובזה מתורצת קושיא גדולה, הנוגעת למעמד הר סיני. מצאנו, שעם ישראל אומר למשה רבינו – "דבר אתה עימנו... ואל ידבר עימנו אלוקים, פן נמות", וזה מפני שכשה' דיבר בעצמו עם בני ישראל, פרחה נשמתם, והוריד הקב"ה טל שעתיד בו להחיות מתים והחיה אותם.
ובפשטות, אחרי שדיבר פעם אחת ומתו, כבר ביקשו שמשה ידבר ולא ישמעו מה' ישירות, כי לא רצו למות. אך בפועל, משמע לכאורה שה' דיבר איתם פעמיים.
פעם אחת – "'אנוכי' ו'לא יהיה לך' מפי הגבורה שמענום", מהקב"ה בעצמו שמענו רק את שתי הדברות הראשונות. רש"י מציין ששתי הדברות הללו נאמרו בדיבור אחד – "אחת דיבר אלוקים, שתיים זו שמענו", שאלוקים אמר רק דיבור אחד, אך אנו שמענו מכך שתי דברות.
ועוד פעם - עשרת הדברות נפתחות בפסוק – "וידבר אלוקים את כל הדברים האלה...", אם כן אלוקים אמר את כל עשרת הדברות בעצמו. ומבאר רש"י – 'מלמד שאמר הקב"ה עשרת הדברות בדבור אחד, מה שאי אפשר לאדם לומר".
וקשה - היתכן שה' דיבר פעמיים, והם מתו פעמיים?
והתשובה נעוצה בדברי חבקוק שהבאנו, (ומבוארת גם במורה נבוכים ח"ב, לג). הדברות – 'אנוכי' ו- 'לא יהיה לך' הן מצוות האמונה. עשה ולא תעשה של אותו עניין, אנו מצווים להאמין בה', וממילא לא להאמין ולא ליצור אלוהים אחרים. זהו בעצם ה'אחת דבר אלוקים, שתיים זו שמענו', כי זוהי מצווה אחת הנחלקת לשתיים.
מצוות האמונה היא גם המצווה שכוללת את כל המצוות, "וצדיק באמונתו יחיה". האמונה היא יסוד המצוות ויסוד החיים. נמצא שה' דיבר אלינו ישירות רק פעם אחת, ומכוח אותו דיבור האמנו בו, ובתוך אותה אמונה וחיבור לה' כבר כלולות כל המצוות.
האמונה היא עצם חיינו, ואשרינו שזכינו להתגלות ה', ולקבלת האמונה והחיים. חג שמח!




סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il