ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
תלמידי הגר"א לימדונו כי החתונה עליה מדובר מתקיימת בין ה'דוד' ל'רעיה'. החתן הוא 'קודשא בריך הוא' והכלה היא 'כנסת ישראל', הזוג 'יגור' ב'ירושלים של מעלה'. גם בירושלים של מטה נמצא "הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה" (דברים יב, ה). והַמָּקוֹם הוא גם כינויו של 'קודשא בריך הוא', מי שמשכין את שכינתו שם. למה דווקא שם? כי שם נקודת החיבור בין ירושלים של מטה וירושלים של מעלה, זוהי נקודת ההשקה הנזכרת בפסוק המתאר את רגע מציאת 'המקום' "וַיִּשָּׂא דָוִיד אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ ה' עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם..." (דבהי"א כא, טז).
כך ביארו תלמידי הגאון מוילנא את נבואת הנחמה הראשונה של ירמיהו, באופן נפלא: "הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם (ירושלים של מעלה=כנסת ישראל) לֵאמֹר, כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה". אכן כנסת ישראל-ירושלים של מעלה, הלכה אחרי דודה כבר במדבר, בימי ספירת העומר, בין פסח לשבועות. תלמידי הגר"א מסרו לנו 'רמז' לקשר הנסתר בין שלשת הביטויים הרוחניים, הגבוהים כל כך: ספירת העומר (שבע פעמים מחסד ועד מלכות), ירושלים של מעלה וכנסת ישראל חולקים את אותו מספר בגימטרייה, כל אחד מהם שווה בדיוק 1071. אם דברים אלה נכוחים, המסקנה היא שהזמן המתאים ביותר לחתונה הוא ימי ספירת העומר, והרי נקבע להלכה שלא מתחתנים בימים אלה (לפי המנהגים השונים), צריך להבין מדוע?
שלוש הקדמות קצרות:
א. יש קשר מהותי בין ה'שבת' ובין ספירת העומר. קשר עמוק זה מודגש בצורה מאוד בולטת בלשון התורה המצווה על מצווה זו: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה" (ויקרא כג, טו). לכאורה, נוסח הפסוק היה אמור להיות 'וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַחג מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שׁבועות תְּמִימים יהיו'. אבל לא כך כתוב, אלא "מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת ... שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת ".
ב. השיר של רבי שלמה אלקבץ ומו"ר מרן המחבר, "לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה", לכאורה מבלבל בנוסחו. לא ברור האם זה שיר חתונה ויציאה של החתן לקראת הכלה , או שזה שיר שבת ואנו יוצאים לקבל את פניה?
ג. דיני האבלות של ספירת העומר מבטאים את הצער על מות תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה, היתכן? הרי מורם ורבם הוא זה שלימדנו לדורות כי "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) "רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה" (ספרא קדושים פרשה ב פרק ד אות יב), איך נסביר זאת?
נציע כי בימי ספירת העומר, מיציאת מצרים ועד מתן תורה, החל תהליך החתונה בין 'קודשא בריך הוא' ל'כנסת ישראל' - תהליך של חזרה למצב של לפני חטא אדם הראשון (נפש החיים, תלמיד הגר"א). חטא העגל גרם לירידה רוחנית נוראה והמשך החתונה נדחה "לעתיד לבא ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים" (תמיד פ"ז מ"ד). ימי ספירת העומר הם הימים שמתחילים ממחרת השבת, ועתידים להביא אותנו לעתיד לבא, ל'שבע שבתות תמימות" למצב של שבת בו יתאחדו החתן והכלה, כשירושלים של מעלה וירושלים של מטה יתחברו "כעיר שחוברה לה יחדיו". עם חורבן בית שני וכשלון מרד בר כוכבא, שבמהלכו נהרגו חייליו – תלמידי רבי עקיבא ורשב"י שהתגייסו למלחמה בעשרות אלפיהם, נקבעו הלכות האבלות של ימים אלה. לא מתחתנים בספירת העומר, החתונה בין ה'דוד והרעייה' לא מתקיימת, האבלות נקבעה על אובדן הסיכוי לעצמאות וחורבן ירושלים של מטה, אבל לא ניתן היה להכריז על כך בריש גלי בגלל השלטון הרומאי שהיה מגיב בחומרא על כל ניצוץ של שאיפה לחידוש העצמאות.
הסיכוי התעורר מחדש לפני כחמש מאות שנים בימי רבי יוסף קארו ותלמידיו. לכה דודי הוא שיר חתונה וגם שיר שבת, שניהם היינו הך. זהו שיר גאולה מחתרתי (עיינו בחמדת ימים לפר' אמור, בהר בחוקותי, במדבר ונשא תשפ"ג) שהיום ניתן וצריך לשיר אותו בריש גלי דווקא ביום העצמאות ויום ירושלים. לכן ביום ירושלים בימינו מותר להתחתן, אע"פ שמדובר בימי ספירת העומר (שו"ת במראה הבזק ח"ג תשובה נ"ט).
אחרי יום שחרור ירושלים, בשבוע בו נקרא את פרשת במדבר, נזכור את המשימה שראשיתה בימי לכתנו במדבר והיא לממש את החתונה ולחבר בין שמים לארץ. מתוך חיבור בין כל אחינו בית ישראל, במהרה יתקיים בנו "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













